על רקע המלחמה המתפתחת ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין, בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל במלחמה, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.
● "בגידה במהנדסי הענן של גוגל": המחאה נגד ישראל מתרחבת
● "פקעה סבלנותנו": איך מסקרים בטורקיה את הצעד האגרסיבי נגד ישראל?
1כך מעבירה איראן נשק לפלסטינים בשטחים
"איראן מפעילה נתיב הברחה חשאי ברחבי המזרח התיכון, ומעסיקה פעילי מודיעין, חמושים וכנופיות פשע, כדי להעביר נשק לפלסטינים בגדה המערבית הכבושה על ידי ישראל, על פי גורמים מארצות הברית, ישראל ואיראן", נכתב אמש בניו יורק טיימס. צוין כי "המטרה, כפי שתוארה על ידי שלושה גורמים איראנים, היא לעורר תסיסה נגד ישראל על ידי הצפת המובלעת בנשק רב ככל האפשר". עוד נכתב כי "המבצע הסמוי מגביר כעת את החשש שטהרן מבקשת להפוך את הגדה המערבית לנקודת המחלוקת הבאה במלחמת הצללים הארוכה בין ישראל לאיראן. כלי נשק רבים שהוברחו לגדה המערבית עוברים ברובם בשני נתיבים מאיראן דרך עיראק, סוריה, לבנון, ירדן וישראל, אמרו הגורמים הרשמיים. כשהנשק חוצה גבולות, הוסיפו הגורמים, הוא מחליף ידיים בין צוות רב לאומי שיכול לכלול חברי כנופיות פשע מאורגנות, חמושים קיצוניים, חיילים ופעילי מודיעין. קבוצה מרכזית במבצע, אמרו הגורמים הרשמיים והאנליסטים האיראנים, הם מבריחים בדואים הנושאים את הנשק מעבר לגבול מירדן לישראל".
הניו יורק טיימס ראיין בכירי ביטחון וממשל עם ידע על מאמציה של איראן להבריח נשק לגדה המערבית, כולל שלושה מישראל, שלושה מאיראן ושלושה מארצות הברית. "הגדה המערבית אמורה להיות הגבול הבא שאיראן תחדור ותפיץ נשק לתוכו, ואם היא מצליחה לעשות את זה, הגדה תהפוך לבעיה גדולה כמו עזה, אם לא יותר", אמר אפשון אוסטובר, פרופסור חבר לענייני ביטחון לאומי בבית הספר לתארים מתקדמים בחיל הים ומומחה לצבא איראן.
מתוך הניו יורק טיימס, מאת פרנז פסיהי, רונן ברגמן, אריק שמידט. לקריאת הכתבה המלאה.
2הרחפנים האיראנים וההשפעה על סחר הנשק העולמי
"בינואר, מורדים שנלחמו בצבא סודן הפילו מזל"ט ליד ח'רטום, בירת סודאן. בזמן שחמושים צוהלים פרסמו סרטון של ההריסות ברשתות החברתיות, הם הציגו מידע חדש על האופן שבו הטכנולוגיה האיראנית מייצרת מחדש את סחר הנשק העולמי", נכתב אמש בבלומברג. "המל"ט בסרטון, המעוצב בבירור על פי דגם האבביל של איראן - כלי העבודה של צבאות ברחבי המזרח התיכון מאז שפותח בשנות ה-90 - שיקף שינוי עיצובי המעיד כי סודן משנה את המל"ט האיראני לנשק משלה, אותו היא מכנה Zagel-3".
צוין כי "חשיפה זו באה בעקבות הצמיחה המתרחשת בשנתיים האחרונות של ייצור רחפנים איראניים מוגבר בלפחות חמש מדינות נוספות, מדרום אמריקה ועד מרכז אסיה. לאחרונה, רוסיה החלה לייצר מל"טים איראניים למלחמתה באוקראינה, והביאה את מספר המדינות המשתמשות בטכנולוגיה, סיוע או חלקים איראניים לפחות לתריסר". נכתב כי "אחרי מעל 40 שנים שבהן הייתה כבולה תחת סנקציות כלכליות, איראן עולה על כנפי מה שהם למעשה מודלים של מטוסים המונעים על ידי מנועי מכסחת דשא, מונחים על ידי רכיבים מתוצרת ארה"ב שנלקחו מהאינטרנט ומהמדפים של הקמעונאים והפכו לנשק".
מתוך בלומברג, מאת פיטר וולדמן, שרידן פרסו, סימון מארקס. לקריאת הכתבה המלאה.
3 שרת החוץ האוסטרלית רומזת: נכיר במדינה פלסטינית
"אוסטרליה רומזת שתכיר במדינה פלסטינית", נכתב הבוקר בכותרתה של כתבה ב-BBC, לאחר ש"שרת החוץ של אוסטרליה פני וונג הציעה שהמדינה תוכל להכיר בפלסטין כדי לחזק את המומנטום לקראת שלום. 'אולם לחמאס לא יכול להיות תפקיד בממשל שלו'", לדברי וונג. נכתב כי "ההערות של וונג מהדהדות את נאומו של שר החוץ של בריטניה דיוויד קמרון מוקדם יותר השנה, שבו רמז שגם בריטניה תוכל להכיר במדינה פלסטינית ללא תמיכת ישראל. ממשלת אוסטרליה הביעה בחודשים האחרונים יותר ויותר דאגות לגבי המלחמה נגד חמאס בעזה - בייחוד לאחר שעובד סיוע אוסטרלי נהרג לצד שישה אחרים במהלך תקיפה אווירית ישראלית".
"בנאום ביום שלישי בלילה אמרה וונג שפתרון שתי המדינות - שבו ישראלים ופלסטינים חיים זה לצד זה במדינות נפרדות - הוא 'התקווה היחידה לשבור את מעגל האלימות האינסופי', וכי 'הקהילה הבינלאומית בוחנת כעת את שאלת הקמת המדינה הפלסטינית כדרך לבנות מומנטום לקראת פתרון שתי המדינות'". מנגד, דובר לענייני חוץ של האופוזיציה, סיימון ברמינגהם, אמר כי האופוזיציה אינה תומכת בצעד כזה, ש"יראה כניצחון של הטרוריסטים שיזמו את הסכסוך הנורא הנוכחי". נשיא הפדרציה הציונית של אוסטרליה, ג'רמי לייבלר, אמר ש"כל דיבור על הכרה במדינה פלסטינית כרגע מגיע "לחלוטין מוקדם מדי".
מתוך ה-BBC, מאת טיפאני טורנבול. לקריאת הכתבה המלאה.
4הבידוד של ישראל מגיע לאקדמיה
"רק לעיתים נדירות ישראל כל כך מבודדת. אבל במקום למתן את מטרות המלחמה שלה, היא מחמירה את הביקורת הבינלאומית המתגברת על התנהלותה ומתנשאת בהתרסה", נכתב הבוקר בפייננשל טיימס. נכתב כי "ההתרסה של ישראל מסומלת על ידי התעקשותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו ביום שני בלילה שצה"ל ייכנס לרפיח, המעוז האחרון שנותר של חמאס, למרות התנגדות ארה"ב למתקפה קרקעית גדולה על עיר שמכילה יותר ממיליון עזתים. 'זה יקרה: יש תאריך', הוא פרסם ב-X (טוויטר לשעבר)". עוד נכתב כי "כשנתניהו נשאל על ידי עיתונאים בסוף החודש שעבר מה דעתו על הביקורת הגוברת מכל עבר, הוא האשים את הדעות הקדומות הנובעות מהאנטי-יהודיות". אבל עבור מבקריו, "הגורם העיקרי לבידוד ישראל אינו אנטישמיות אלא נתניהו עצמו". "ככל שהוא נשאר בשלטון, כך גדל הנזק' ליחסי ישראל עם שאר העולם", צוטט יוסי ביילין.
עם זאת, נכתב כי "תחום אחד שבו החשש שהורעף על ישראל מתחיל להשפיע ישירות הוא באקדמיה, שם חוקרים חוששים שלא יוזמנו עוד לכנסים ומאמריהם לא יפורסמו בכתבי עת מדעיים כתוצאה מהמלחמה. הדמוגרף האמריקאי פיליפ כהן הודיע בחודש שעבר כי סירב לבחון הצעת מענק שנשלחה אליו להערכה על ידי קרן המדע הישראלית ללא מטרות רווח במחאה על פעולותיה של ישראל בעזה. גד יאיר, פרופסור לסוציולוגיה באוניברסיטה העברית, מודאג. 'כל המנגנון של האקדמיה הישראלית מבוסס על שיתוף פעולה עם הקהילה הבינלאומית', אמר. 'יכול להיות שאנחנו מתקרבים למצב בסגנון דרום אפריקה עם חרם כולל'".
מתוך הפייננשל טיימס, מאת גיא חזן. לקריאת הכתבה המלאה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.