להגדרות הציונים לחצו כאן
נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד
גיוס החרדים ניצב במוקד הוויכוחים בין הקואליציה לאופוזיציה, אך שר החוץ ישראל כ"ץ ביקש לקחת אותו למישור העקרוני, וסיפר כי "הסטטיסטיקאי הראשי... אמר שסטטיסטית, בעוד כמה עשרות שנים החרדים יהיו שליש מכלל אזרחי מדינת ישראל". לכן, לדבריו, "זו כבר לא בעיה (רק) של החרדים". האם זה אכן הצפי?
● המשרוקית | האם 40% מהחילונים לא מתגייסים לשירות בצה"ל?
● המשרוקית | האם תחת ממשלת בנט־לפיד הוגדלו הסכומים שהועברו לעזה?
התחזית הדמוגרפית הבולטת ביותר לאוכלוסיית ישראל היא זו שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) מדי חמש שנים. האחרונה שבהן פורסמה ב־2018, והיא כוללת את טווח השנים 2015-2065.
עיון בממצאים מעלה שכ"ץ זכר נכון: לפי החלופה הבינונית לשנת 2065, סך כל אוכלוסיית ישראל תמנה 20 מיליון איש, כאשר החרדים ימנו 6.4 מיליון, או 32% מהאוכלוסייה (ראו טבלה).
ואולם, חשוב לזכור שמדובר בתחזית בלבד. כלומר, היא מבוססת על הנחות עתידיות לגבי שלושת המרכיבים הרלוונטיים: ילודה, תמותה והגירה. לפי הלמ"ס, תוצאות התחזית תלויות לחלוטין בהנחות שנבחרו.
ויש אתגרים נוספים. פרופ' סרג'יו דלה פרגולה מהאוניברסיטה העברית, מסביר ש"היות שהתחזיות הדמוגרפיות בישראל תלויות במרכיב זהותי, כמו הגדרה של 'חרדי', התחזית ניצבת בפני סימן שאלה גדול: האם כל מי שהוא חרדי היום יהיה גם חרדי בעוד 30 שנה?". לדבריו, אם יתפתחו שינויים זהותיים בציבור החרדי, "אנחנו נראה מספרים שונים לחלוטין בעוד 10, 20 ו-30 שנה. הרגע הנוכחי הוא הרגע של תמורות".
ד"ר הלה אקסלרד, מנהלת המרכז למדיניות כלכלית של החברה החרדית במכון אהרן, מוסיפה ש"מה שלא מופיע בתחזיות הוא השפעה של צעדי מדיניות - ואנו יודעים שהם בהחלט משפיעים, אנחנו רואים את זה בנתונים". למשל, חרדיות ממוצא אשכנזי שנישאו עד שנת 1955 הולידו 2.76 ילדים בממוצע, אך אלה שנישאו בשנים 1970-1980 היו כבר 5.88. מדובר ב"תופעה עדכנית יחסית, שככל הנראה קשורה למדיניות הרווחה של ממשלות ישראל", כותבים ד"ר אקסלרד וד"ר יצחק טרכטינגוט במכון אהרן.
זאת דוגמה אחת למשתנה שקשה לחזות אותו, אבל היאכמובן לא היחידה. אז מה יכולים ה"חזאים" לעשות? לדעת פרופ' דלה פרגולה, "טוב תעשה הלמ"ס אם בתחזיות הבאות יוגשו מספר תרחישים שינסו לשקף את המגמות האפשריות, באופן שייצר לנו מניפה של תוצאות אפשריות".
בשורה התחתונה: דבריו של כ"ץ נכונים. ללמ"ס אכן יש תחזית שבה התרחיש המרכזי צופה שעד 2065, החרדים יהיו כשליש מכלל אוכלוסיית ישראל. ובכל זאת, מדובר בתחזית לטווח ארוך שתוצאותיה מושפעות מאוד מהנחות שונות שעשויות להתבדות בעתיד.
לבדיקה המלאה לחצו כאן
שם: ישראל כ"ץ
מפלגה: הליכוד
תוכנית: ספי עובדיה ויניר קוזין
ציטוט: "בעוד כמה עשרות שנים, החרדים יהיו שליש מכלל אזרחי ישראל"
תאריך: 31.3.24
ציון: נכון
על רקע הדיונים סביב נושא גיוס החרדים לצה"ל, התראיין לגלי צה"ל שר החוץ ישראל כ"ץ ואמר שלשיטתו, נושא השתלבותם של החרדים בחברה הישראלית צריך להיות מעל למחלוקות פוליטיות. הוא סיפר: "(יש) נתון שכבר שנים עומד לנגד עיניי. הופיע הסטטיסטיקאי הראשי בישיבת ממשלה לפני שנים, ובין הדיווחים אמר... שבעוד כמה עשרות שנים החרדים יהיו שליש מאזרחי מדינת ישראל. לא מהיהודים - מכלל האזרחים. זאת אומרת שמה שיקרה איתם, יקרה איתנו". בדקנו האם אכן יש תחזית לפיה החרדים יהיו שליש מאוכלוסיית ישראל בעוד עשרות שנים.
במאי 2018, פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) את "תחזית אוכלוסיית ישראל 2015-2065". זוהי תחזית שמפורסמת כל חמש שנים והיא מחושבת לטווח של 50 שנה (בעבר היא חושבה לטווח של 25 שנה). מטרתה העיקרית של התחזית היא לספק מסגרת כללית למקבלי ההחלטות בישראל לצורכי תכנון, כאשר התכנון נשען בין היתר על הערכות לגבי גודל האוכלוסייה בעתיד, מבנה הגילים הצפוי והגודל היחסי של קבוצות אוכלוסייה שונות. התחזית מבוססת על אומדני האוכלוסייה של הלמ"ס לסוף שנת 2015 ומורכבת משלוש קבוצות אוכלוסייה: אוכלוסיית היהודים ואחרים (ללא האוכלוסייה החרדית), אוכלוסיית החרדים ואוכלוסיית הערבים.
התחזית מבוססת על מערך תרחישים של המרכיבים המשפיעים על גודל האוכלוסייה: ילודה, תמותה והגירה בין-לאומית. עבור כל קבוצת אוכלוסייה נקבעו שלוש הנחות של פריון ותמותה המשקפות מרווח אפשרי של מרכיבים אלה לאורך תקופת התחזית (למרכיב ההגירה נקבעה הנחה אחת לכל החלופות) - ובהתאם מתקבלות ממנה שלוש חלופות לגודל האוכלוסייה: גבוהה, בינונית ונמוכה.
והממצאים מראים כי הנתון שהזכיר כ"ץ אכן מופיע בתחזית של הלמ"ס. לפי החלופה הבינונית לשנת 2065, סך כל אוכלוסיית ישראל תמנה 20 מיליון איש, כאשר החרדים ימנו 6.4 מיליון (32%), היהודים ואחרים (ללא חרדים) ימנו 9.7 מיליון (49%) והערבים 3.8 מיליון (19%). בחלופה הגבוהה, החרדים חזויים להיות כ-37% מכלל אוכלוסיית ישראל (9.1 מיליון מתוך 24.9 מיליון) ובנמוכה - 27% (4.2 מיליון מתוך 15.6 מיליון).
ואולם, חשוב לסייג ולהזכיר שמדובר בתחזית בלבד. כפי שמציינים בלמ"ס, תחזית האוכלוסייה מבוססת על הנחות עתידיות - ותוצאות התחזית תלויות לחלוטין בהנחות שנבחרו. אכן, קביעת הנחות אלו בוצעה על סמך התייעצויות עם מומחים בנושא ובליווי ועדה מייעצת מיוחדת שהקימה המועצה הציבורית לסטטיסטיקה, ועל בסיס זה נבחרו המודלים הסטטיסטיים לניתוח מגמות העבר.
ואולם, בלמ"ס מדגישים ש"הנחות אלה אינן יכולות להתחשב בהתפתחויות בלתי צפויות (כגון שינויים במדיניות חברתית-כלכלית, תמורות בזירה הבין-לאומית ועוד) שעשויות להשפיע על האוכלוסייה בעתיד. התחזית אינה מנסה לנבא התפתחויות כאלה, כיוון שמטרתה לספק מערך של תרחישי אוכלוסייה לצורכי תכנון". עוד הם מוסיפים כי "יש קשר הדדי בין תוצאות תחזית האוכלוסייה לבין גורמי התכנון: מצד אחד תחזית האוכלוסייה משפיעה על התכנון, ומצד שני התכנון משפיע על העתיד ומביא לשינוי המציאות כפי שהוערכה בתחזית". זו הסיבה בגינה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נוהגת לעדכן את התחזית מדי חמש שנים.
ויש גם אתגרים ייחודיים לישראל. בלמ"ס מציינים כי "הפריון בישראל הוא מהגבוהים במדינות המפותחות, ובשנים האחרונות אף נרשמה מגמת עלייה. מגמה זו סותרת תאוריות דמוגרפיות הגורסות ששיעור הפריון בחברה המודרנית צפוי לרדת על רקע שינויים חברתיים, תרבותיים וכלכליים... לפיכך קשה להניח שהפריון העתידי של ישראל 'יתנהג' על פי התאוריה". לפיכך, כפי שמקובל לעשות בהיעדר מודל מהימן לחיזוי הפריון, הלמ"ס יישמה "גישה המשלבת בין הערכת המגמות העתידיות של קבוצת מומחים לבין מודל סטטיסטי האומד את האי-ודאות במגמות אלו".
מה עוד צריך לקחת בחשבון כשבוחנים את התחזיות הדמוגרפיות בישראל? לדברי פרופ' סרג'יו דלה פרגולה, מומחה לדמוגרפיה מהאוניברסיטה העברית וחבר בצוות המייעץ ללמ"ס, "היות שהתחזיות הדמוגרפיות בישראל תלויות במרכיב זהותי, כמו הגדרה של 'חרדי', התחזית ניצבת בפני סימן שאלה גדול: האם כל מי שהוא חרדי היום יהיה גם חרדי בעוד 30 שנה? זאת שאלה עם השפעה מאוד משמעותית על דפוסי צמיחת האוכלוסייה".
אלא שלפי פרופ' דלה פרגולה, "התשובה עליה היא שנויה במחלוקת במחקר. יש מי שסבורים שלא יתחוללו שינויים משמעותיים, כך שמה שיקרה בפועל יהיה דומה למה שמשתקף מהתחזית, אך יש גם מי שטוענים שיש מגמה - חלקה סמויה וחלקה בולטת - של תמורות בציבור החרדי. ייתכן שאם מגמות כאלה יתפתחו, אנחנו נראה מספרים שונים לחלוטין בעוד 10, 20 ו-30 שנה. הרגע הנוכחי הוא מאוד מעניין, משום שזה הרגע של תמורות".
זה מחבר אותנו לאותן "התפתחויות בלתי צפויות" שהזכירה הלמ"ס. לדברי ד"ר הלה אקסלרד, מנהלת המרכז למדיניות כלכלית של החברה החרדית במכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן, "מה שלא מופיע בתחזיות הוא השפעה של צעדי מדיניות - ואנו יודעים שבהחלט יש לצעדי מדיניות השפעה, אנחנו רואים את זה בנתונים".
למשל, על פי נתונים שהציגו הפרופסורים יורם מישר וצ'ארלס מנסקי, לפני 1955 היה הפריון של נשים חרדיות אשכנזיות כמעט זהה לזה של נשים אשכנזיות לא-חרדיות (2.76 ילדים בממוצע לאישה אצל חרדיות לעומת 2.29 אצל לא חרדיות), בעוד שבעשורים האחרונים ישנו פער גדול (עבור נשים אשכנזיות שנישאו לראשונה בין 1970-1980, הנתונים הם 5.88 ילדים בממוצע בקרב חרדיות לעומת 2.88 בקרב לא חרדיות).
לפי הנתונים של ד"ר הלה אקסלרד וד"ר יצחק טרכטינגוט שמופיעים בנייר מדיניות שכתבו במסגרת מכון אהרן, בשנות ה-60 ההתפלגות של מספר הילדים של נשים חרדיות קרובה יותר לזו של יהודיות לא-חרדיות מכפי שהיא היום, אבל הפערים הלכו וגדלו, עד שב-2008 ל-34% מהחרדיות יש שמונה ילדים ומעלה, לעומת פחות מאחוז אצל לא-חרדיות.
המסקנה של אקסלרד וטרכטינגוט היא ש"העלייה במספר הילדים הממוצע לאישה חרדית היא תופעה עדכנית יחסית, שככל הנראה קשורה למדיניות הרווחה של ממשלות ישראל". ולכן, משתנה המדיניות החברתית-כלכלית יכול להשפיע באופן משמעותי על השינויים הדמוגרפיים, באופן שלא ניתן לגלם אותו בתחזית.
אז מה אפשר לעשות כדי להתמודד עם התופעה? "לדעתי", אומר פרופ' דלה פרגולה, "טוב תעשה הלמ"ס אם בתחזיות הבאות יוגשו מספר תרחישים שינסו לשקף את המגמות האפשריות, באופן שייצר לנו מניפה של תוצאות אפשריות".
לסיכום, ללמ"ס אכן יש תחזית שלפי אחד מתרחישיה, המגמה הנוכחית צפויה להביא לכך שעד 2065, קבוצת האוכלוסייה החרדית תהיה כשליש מכלל אוכלוסיית ישראל. יחד עם זאת, חשוב לסייג ולומר כי מדובר בתחזית - ולא ב"ניבוי" כל ההתפחויות הרלוונטיות. לכן דבריו של כ"ץ נכונים.
תחקיר: יובל אינהורן
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.