העביר לגרושתו את הבית כדי לברוח מנושים, והיא סירבה להחזיר. מה קבע ביהמ"ש?

הכותבת היא עורכת דין, שותפה במשרד מ. פירון ושות', מנהלת תחום דיני משפחה

בני זוג התגרשו בשנת 2008 וערכו הסכם גירושים, במסגרתו הוסכם כי בית המגורים המשותף יוצא למכירה לאחר שאחרון ילדיהם יגיע לגיל 18, והתמורה בניכוי ההוצאות תחולק בין בני הזוג לשעבר בחלקים שווים.

זמן מה לאחר מכן הבעל לשעבר נקלע להליכים משפטיים, מאחר שקבלן, שנטען כי הועסק על-ידו, נהרג מנפילה מגג בניין במהלך עבודתו. הבעל לשעבר חשש שתוגש נגדו תביעת פיצויים אזרחית, ואם יפסיד בה, הנושים ייפרעו ממחצית הבית שנותר על שמו. 

● אלפי תביעות נגד עסקים: הכירו את שיטת מצליח של עורכי הדין
● בגלל תמונות באינסטגרם: מתמחה בעליון סיימה את תפקידה אחרי חודש בלבד

במקרה כזה גם האישה וילדיה ייפגעו, מאחר שהדירה תימכר, ולכן האישה הסכימה לשתף פעולה בניסיון הברחת הדירה מהנושים הפוטנציאליים.

בני הזוג לשעבר חתמו על תיקון להסכם הגירושים ואישרו אותו בפני בית המשפט לענייני משפחה כדי לתת לו תוקף של פסק דין. בתיקון נכתב כי כל הזכויות בבית עוברות לבעלות האישה לשעבר, ואם היא תמכור בעתיד את הבית, היא תעביר סכום של 200 אלף שקל לכל אחד מארבעת ילדי הצדדים. 

במקביל להסכם שאושר בפני בית המשפט, נחתם בין בני הזוג הסכם סותר, שלא הוצג לרשויות, במסגרתו הוסכם כי למרות שהבעלות רשומה על שם האישה לשעבר, בהגיע אחרון הילדים לגיל 18, לבעל תהא הזכות לבקש למכור את הבית ולקבל מחצית משוויו, בדומה להסכם המקורי.

כדי להבטיח שהאישה לא תוליך שולל את הבעל, היא הפקידה בידיו שטר חוב בסך של 750 אלף שקל וכן כתבה צוואה שבמסגרתה הורישה לו מחצית מהבית. 

בבוא היום, הביטחונות לא הועילו לבעל לשעבר. לאחר שנסגר התיק הפלילי נגדו בנושא מות הקבלן, והסכנה שיעמוד בפני תביעה אזרחית וחובות נגוזה, הוא פנה לאישה לשעבר כדי למכור את הבית, אולם היא סירבה. הבעל נאלץ לפנות בתביעה לבית המשפט כדי להכריז על ההסכם המאושר כהסכם למראית עין, ולהביא בכך לביטולו. 

הסכם למראית עין 

האתגרים שניצבו בפני הבעל לשעבר אינם פשוטים. לא בנקל יכריז בית המשפט על הסכם שאושר בפניו וקיבל תוקף של פסק דין, כהסכם פיקטיבי ובטל - וזאת מכמה טעמים.

ראשית, יש בכך זילות של ההליך המשפטי הנוגע לאישור הסכמים. בניגוד לבתי משפט אזרחיים רגילים, בית המשפט לענייני משפחה טורח לנהל דיון פרטני עבור כל אישור הסכם בנוכחות אישית של הצדדים, ובודק עם כל אחד מהם אם הבין את ההסכם ואם חתם עליו מרצון חופשי. הכרה בהסכמים למראית עין משמעה מתן הקלה והטבה לאדם שקודם לכן הצהיר דבר שקר בפני בית המשפט. בנוסף, יש בהכרה בהסכם למראית עין מתן לגיטימציה לניסיון ההונאה, שבגללו נערך ההסכם מלכתחילה, ואף להעביר בכך מסר של עידוד לפעול בדרך זאת במקרים דומים. 

למרות מכשולים אלה, במקרה זה בית המשפט הלך עם הבעל לשעבר, ביטל את ההסכם המתוקן שאושר ואף חייב את האישה לשעבר לשלם לו הוצאות משפט.

הניצחון יוצא הדופן של הבעל לשעבר קשור בראש ובראשונה באפשרות שהייתה לו להניח מסד עובדתי לטענה כי אכן מדובר בהסכם למראית עין, ולא בהסכם אמיתי כפי שטענה האישה. עורך הדין, שייעץ לצדדים לערוך את ההסכם הפיקטיבי, התייצב בבית המשפט והתוודה על עריכת ההסכם למראית עין, למרות שיש בכך כדי להטיל בו דופי מקצועי ואישי, ולכן בית המשפט נתן אמון בעדותו. 

בנוגע לדילמה לפיה הכרה בהסכם למראית עין מביאה לכך שהחוטא יוצא נשכר, בית המשפט ציין כי גם האישה חטאה באותו המעשה, ולכן אין סיבה שהיא תהנה מההפקר על חשבון הבעל לשעבר.

בית המשפט גם הביא בחשבון את העובדה שבפועל לא נפגעו צדדי ג' מההסכם הפיקטיבי, מאחר שהחשש מנושים לא התממש.