התמיכה של מדינות אירופה בישראל מגיעה עם דרישה לריסון

כשהכתב"מים האיראניים היו עדיין בדרכם למטרות ישראליות, ועוד טרם שוגרו הטילים הבליסטיים לעבר ישראל, התייצבו בזה אחר זה מנהיגי אירופה לצדה של ישראל בלילה שבין שבת לראשון, בשורת הצהרות פומביות. השעון באירופה עוד לא הראה חצות, וראשי הממשלות של הולנד, אוסטריה, צרפת ורבות אחרות כבר "גינו בתקיפות" את השיגורים לעבר ישראל. הם קראו לאיראן "להפסיק באופן מיידי את הפעולות ההתקפיות".

● פרשנות | כך הביאה שרשרת הערכות שגויות את ישראל, איראן וארה"ב אל מקום מסוכן מאוד 
● "לזרוע כאוס": כך הגיבו באירופה למתקפה נגד ישראל

אצבע בעין לאירופה

בריטניה, שהיא למעשה חלק מקואליציית אד-הוק שפועלת במזרח התיכון נגד האיראנים וארגוני החסות שלהם, הייתה הראשונה שהגיבה. ראש הממשלה רישי סונאק פרסם הודעה שבה הוא "מגנה באופן החמור ביותר את ההתקפה חסרת האחריות של איראן נגד ישראל". שר החוץ הבריטי דייוויד קמרון, שהוביל גישה ביקורתית כלפי ישראל, שתק. סונאק כתב כי "איראן שוב הוכיחה את כוונתה לזרוע כאוס בחצר האחורית שלה. בריטניה תמשיך לעמוד לצד ביטחונה של ישראל וכל השותפות האזוריות שלנו, כולל ירדן ועיראק".

במקרה הבריטי, אלה אינם דיבורים בלבד. לפי דיווחים, מטוסי "טורנדו" בריטיים שהמריאו מבסיס חיל האוויר המלכותי בקפריסין למעשה "החליפו" את המטוסים האמריקאיים באזור עיראק וירדן, ואפשרו לעמיתיהם ליירט כתב"מים שהיו בדרכם לישראל. לא ברור אם חיל האוויר הבריטי אכן יירט בפועל, אך נוכחותו באזור והעובדה שבריטניה לקחה חלק בהגנה האקטיבית על ישראל שולחות מסר ברור. לפי דובר צה"ל, גם צרפת לקחה חלק בהגנה, בכך ש"סייעה לנו לנטר את המרחב האווירי".

ביתר מדינות אירופה, מדובר בעיקר ברטוריקה, אך כזו שאימצה מחדש את הסולידריות עם ישראל אחרי שזו נשחקה כמעט עד תום בחצי שנה של מלחמה בעזה. "הסולידריות המלאה שלנו נתונה לעם בישראל", כתבה שרת החוץ הגרמנית אנלנה ברבוק. ראש ממשלת הונגריה ויקטור אורבן הצטרף, וכך גם פוליטיקאים רבים ממחנות שונים ביבשת.

"אין שום הצדקה למתקפה האיראנית", כתב קנצלר גרמניה, אולף שולץ, שמיהר לפרסם הודעה עם נחיתתו בסין.

הפעולה האיראנית וההתעלמות מאזהרות נשיא ארה"ב היא תקיעת אצבע בעין לא רק למעצמה החזקה בעולם, אלא גם לאיחוד האירופי ולמדינות הגדולות ביבשת. מנהיגים אירופאים כמו מקרון ושרי חוץ כמו אלו של גרמניה, איטליה והולנד היו בקשר אינטנסיבי עם עמיתיהם האיראנים ביממות האחרונות, והתריעו בפניהם שלא להגיב באופן צבאי וישיר בהתקפה על ישראל. העובדה שהמתקפה הייתה כה מסיבית, וכללה יותר ממאה טילים בליסטיים, מראה עד כמה איראן מקשיבה להפצרות האירופיות.

שורה של ישיבות חירום

לאירופה אין משקל סגולי ביטחוני רב באזור, אבל לשותפות של צרפת ובריטניה בהגנה על ישראל בלילה האחרון, כמו גם למעורבות של מדינות כמו דנמרק ואיטליה בהגנה מפני החות'ים בתימן, יש חשיבות מבחינת הלגיטימיות הגלובלית והנכונות לשלוח כוחות לאוויר או לים כאשר האינטרסים חופפים את אלו של ישראל או של ארה"ב. מדינות אירופה וארה"ב נמצאות בחודשים האחרונים בעיצומו של מעין "משא ומתן" על הנכונות האירופית לקחת תפקידים ביטחוניים מסוכנים יותר, להשתלב יותר במאמצי ההגנה האמריקאיים, ולא לסמוך על וושינגטון שתגן עליה באופן עצמאי. ישראל יוצאת נשכרת מהדרישה האמריקאית למעורבות אירופית מוגברת.

אבל יש גם מגבלות לנכונות הזאת. האירופאים מעוניינים בשקט במזרח התיכון, במניעת מלחמה מעל הכול. יש להם אולי חשבון פתוח משלהם עם איראן, בשל שיתוף הפעולה הצבאי שלה עם רוסיה נגד אוקראינה, אבל הם לא ששים לסגור אותו עכשיו. זו הסיבה שלכל הודעות הגינוי הזריזות ביממה האחרונה נוספה קריאה ל"ריסון". זו הופנתה לעתים ל"כל הגורמים באזור" ולעתים לישראל עצמה. "יש לעשות הכול כדי למנוע הסלמה אזורית", סיכם את הדברים שארל מישל, העומד בראש המועצה האירופית, ארגון הגג של מנהיגי האיחוד האירופי.

לכן, אף שההצהרות נשמעות לאוזניים ישראליות דומות לאלו שנשמעו ב־7 באוקטובר, חשוב לזכור שדעת הקהל האירופית והתמיכה בקרב הממשלות פחות איתנה מאשר הייתה אז. רבים באירופה רואים במתקפה האיראנית "מתקפת תגובה" בלבד, וקוראים לישראל להפסיק את מעגל הדמים. בינתיים, נשיא ארה"ב והמנהיגים האירופאים ינסו לשדר "הובלה" במשבר הנוכחי, בעזרת פגישת בזק של מדינות 7G ביום ראשון כדי "לתאם תגובה דיפלומטית מאוחדת להתקפה החצופה של איראן".

בברלין יתכנס קבינט החירום של הממשלה, וכך גם בלונדון ובערי בירה נוספות. תשומת הלב, כמעט כמו תמיד, תהיה נתונה בעיקר לפעולות של ישראל, וקצת פחות לאלו של אויביה.