המתקפה האיראנית יצרה ברית אזורית עם שותפות מפתיעות

במבצע מרשים, מערך ההגנה האווירית של ישראל הצליח לבלום את ההתקפה האיראנית. אולם, לצד היכולות המבצעיות של מערכת הביטחון, מעורבות ארה"ב, בריטניה, צרפת, ירדן וייתכן גם של ערב הסעודית, סייעו רבות לישראל. "הברית הזאת מרכזית מאוד, בעיקר בתחום הכטב"מים, שיורטו רחוק מישראל", אומרת בכירה לשעבר במערכת הביטחון. "זה מה שמאפשר 'שקט' במערכות לקראת יירוט הטילים".

● WSJ | ביידן לוחץ - כך צריכה להיראות התגובה למתקפה האיראנית
● פרשנות | כך הביאה שרשרת הערכות שגויות את ישראל, איראן וארה"ב למקום מסוכן
● "לזרוע כאוס": כך הגיבו באירופה למתקפה נגד ישראל

הברית בין ישראל לחלק מידידותיה אינה חדשה. היא קיימת שנים רבות - עוד מראשית דרכה של ישראל כמדינה - וחשיבותה באה לידי ביטוי בלילה שבין שבת לראשון. לדברי פרופ' יוסי שיין, מומחה ליחסים בינלאומיים מאוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת ג'ורג'טאון, מי שמתחזקת את הברית הזאת היא ארה"ב. "אמריקה שומרת על הברית, שעלולה הייתה להיפגם קשות בזמן המלחמה בעזה. ישראל תלויה אמנם בראש ובראשונה בארה"ב, אבל יש לה כמובן אינטרס מובהק להרחיב בריתות באזור שיצמצמו עויינות וסכנות ובעיקר למול האיום האירני".

ארה"ב, בריטניה וצרפת "פגיעה מאיימת עליהן"

הנשיא האמריקאי ג'ו ביידן הצהיר מספר פעמים שהמחויבות של ארה"ב לביטחון ישראל היא "מברזל" (Ironclad). בעת ההתקפה, ביידן אף השתתף בישיבת בכירי ביטחון אמריקאים לניטור המתקפה האיראנית. "אחרי ה־7 באוקטובר, ארה"ב מבינה שפגיעה בישראל מאיימת עליה, ולכן צריך לחזק אותה", אומר פרופ' שיין. "בעת ההתקפה, ישראל הוכיחה את החוסן שלה בשמי המזרח התיכון, את הפיתוחים שלה, והיכולת שלה להגן גם על בעלות הברית והבסיסים האמריקאים באזור.

"מצד שני", מבהיר פרופ' שיין, "ארה"ב מזהירה את ישראל מהרחבת הזירות בהן היא נלחמת ולהקפיד על הסוגיה ההומניטרית בעזה, כי אמריקה מפסידה דיבידנדים מזה. בנוסף, האמריקאים לא רוצים שנתמקד ברפיח, אלא באיראן ובשאר גרורותיה. יהיה מתח בין הצורך להגיב על הפגיעה בריבונות שלנו לבין הרצון של ארה"ב לפתור את הבעיה איך שהם רוצים. קצת כמו במלחמת המפרץ הראשונה כשירו על ישראל מעיראק, אבל ירושלים לא הגיבה. גם כאן מבקשים מאתנו להיות סבלניים, ולהגיב בתיאום".

על פי ערוץ BFM הצרפתי, גם צרפת יירטה כטב"מים איראניים בשטח ירדן ועיראק, ובאמצעי תקשורת אחרים דווח כי בריטניה שלחה מטוסים מבסיסיה בקפריסין. לדברי פרופ' שיין, "בעלות הברית המערביות האחרות, בריטניה וצרפת, מבינות את הסכנה בדומיננטיות איראנית במזרח התיכון, והסכנה בחולשה של ישראל בהפרת האיזון בין הכוחות הרדיקליים לבין המערביים. לכן, חשוב שישראל תתאם עם בעלות הברית ולא תריב איתן כפי שקרה בסוגיות בעזה".

ירדן "הוכיחו ריבונות ונחיצות"

מעבר לבעלות הברית המערביות של ישראל, גם ירדן כאמור השתתפה בפעולה נגד המתקפה האיראנית. הממלכה ההאשמית פינתה במהירות את המרחב האווירי שלה, ועל פי דיווחים זרים, חיל האוויר הירדני עצמו השתתף אקטיבית ביירוטים של כטב"מים. מאז ה־7 באוקטובר, ירדן מתמודדת עם הפגנות נגד ישראל וקריאות תמיכה בחמאס, לרבות מול השגרירות הישראלית בממלכה, ומציבות את השלטון בדילמה: מצד אחד, מחויבותה למדינות המערב איתן היא בברית, ומן הצד השני, חלק ניכר מאוכלוסייתה הוא פלסטיני.

ד"ר עידו זלקוביץ', ראש התוכנית ללימודי מזרח התיכון באקדמית עמק יזרעאל וחוקר בקתדרת חייקין לגאו־אסטרטגיה באוניברסיטת חיפה, מסביר כי המעורבות הירדנית באירוע התקיפה האיראני, נועדה קודם כל כדי להגן על תושבי הממלכה ההאשמית. "המהלך נועד לשמר את הריבונות על המרחב האווירי שלהם", הוא אומר. מעבר לכך, "חיל האוויר הירדני רצה להוכיח את יכולותיו כלפי השכנות באזור. אין לכוחות הירדנים אפשרות מבצעית לתרגל קרבות וליירט עצמים בכל יום, כמו לחיל האוויר הישראלי. ייתכן שלא רק מטוסים ירדניים השתתפו ביירוט מעל ירדן; מטוסים בריטיים הוקפצו מקפריסין, וייתכן שגם הם יירטו בשטח ירדן. הם הוכיחו ריבונות כלפי עצמם, והראו נחיצות לברית. כשאתה חלק מקואליציה בינלאומית רחבה ואתה מקבל כסף בריטי ואמריקאי רב, צריך להראות נחיצות ברגע האמת".

המזרחן פרופ' עוזי רבי מאוניברסיטת תל אביב מוסיף כי "פה אנחנו נחשפים לארכיטקטורה הגאופוליטית: יש מדינות ערביות שיודעות איפה מצוי 'הברנש הרע', שזה איראן. איימן א־ספאדי (סגן רה"מ ושר החוץ הירדני, ע"א) יוצא השכם וערב נגד ישראל במילים הכי קשות, אבל הוא אומר היום ואתמול - כשמדובר באינטרס קיומי של ירדן, היא יודעת על איזה צד מרוחה החמאה. מדינות ערביות, בריטניה, צרפת וארה"ב, כל אלה מבינות שמזרח תיכון שיש בו שמיים יותר בהירים, הוא כזה שאיראן מורתעת ומשלמת מחירים".

ערב הסעודית "חלק חשוב בקואליציה"

על פי דיווחים שונים, גורם נוסף שמעורב במשוואה מול איראן, הוא ערב הסעודית, שהביעה "דאגה עמוקה" מההסלמה הצבאית באזור. "אמנם אין עדות ממשית למעורבות של ערב הסעודית באירוע, אבל הם חלק חשוב בקואליציה: המיקום הגאוגרפי בין תימן לירדן, בין המפרץ הפרסי לים האדום", מדגיש ד"ר זלקוביץ'. "כל עצם זר שמשוגר מאיראן יעבור דרך או סמוך למרחב האווירי הסעודי.

"הסעודים עושים זאת בזהירות, כי מבחינתם איראן היא האיום העיקרי על הביטחון הלאומי שלהם. יש התייצבות של מדינות סוניות, מלוכניות ושמרניות מול השיעים הרדיקלים בראשות איראן. זו גם התנגשות בין תפיסות עולם, מכיוון שהם רוצים להשתלב במערכת מערבית, לעומת מי שרוצה לקדם את תפיסת העולם הדתית שלו במרחב, תוך התנגשות עם ישראל ועם כל המערב". פרופ' שיין מוסיף כי ערב הסעודית, כמו גם ירדן, חוששות מאיראן: "סעודיה התמודדה עם מתקפת כטב"מים מתימן וישירות מאיראן ב־2019".

בשונה מערב הסעודית וירדן, איחוד האמירויות לא לוקחים חלק פעיל בקואליציה הבינלאומית. על פי ד"ר זלקוביץ', איחוד האמירויות נפקדת מהברית האזורית למרות הסכמי אברהם. "המדינה המוסלמית סמוכה מאוד לאיראן, והיא מקיימת איתה קשרים כלכליים ענפים", הוא מסביר.

התדמית הבינלאומית "מקבלים הטיה חיובית"

בשל המאמץ הבינלאומי הנרחב לבלימת המתקפה האיראנית, צפה בחודשים האחרונים שאלת מעמדה הבינלאומי של ישראל. "ישראל סבלה ב־7 באוקטובר משחיקה בקרדיט ובמוניטין שלה", מדגיש פרופ' רבי. "מדינות שאלו כיצד ישראל הגדולה לא מסוגלת למגר את ארגון הטרור חמאס. אבל התקיפה האיראנית שיקמה את התדמית של ישראל. בכלל, ה־14 באפריל הוכיח שעזה היא רק סימפטום, והבעיה היא איראן. טהרן הסיטה את תשומת הלב מישראל אליהם כשתקפה באמצעות 300 טילים מדינה אחרת. בכך אנחנו מקבלים הטיה חיובית לכיוון של ישראל.

פרופ' שיין: "סכנת השחיקה בברית האזורית הפכה בעייתית בשבועות האחרונים בעקבות העימות בין וושינגטון לראש הממשלה בנימין נתניהו. ההישענות של ישראל על ארה"ב גברה ברגע שההרתעה נפרצה והפלישה של חמאס העמידה את ישראל בסכנה קיומית ממש".