שיעור האירופאים ששינו את עמדותיהם בעקבות מלחמת חרבות ברזל, וכעת מגדירים את עצמם כמי שתומכים יותר בפלסטינים, גדול יותר מאלו שהפכו לתומכי ישראל; זו אחת התוצאות של סקר שהובילה פרופ' גיזלה דאקס מהאוניברסיטה העברית בנוגע לדעת הקהל האירופית אחרי ה-7 באוקטובר. הסקר בדק מדגם מייצג של תושבי ארבע מדינות ביבשת - גרמניה, צרפת, בריטניה ופולין - בנוגע להשלכות מתקפת הטרור של חמאס והמלחמה אליה יצאה ישראל בשל כך, על דעת הקהל ביבשת.
● התמיכה של מדינות אירופה בישראל מגיעה עם דרישה לריסון
● "לזרוע כאוס": כך הגיבו באירופה למתקפה נגד ישראל
בבריטניה, שבה עדיין יוצאים לרחובות בסופי שבוע מפגינים פרו-פלסטינים ושנחשבת לחממה של ארגונים אנטי-ישראליים בעשורים האחרונים, הסתמנה מגמת השינוי החדה ביותר בדעת הקהל. 17% מהנשאלים בממלכה המאוחדת אמרו כי הפכו להיות "יותר פרו-פלסטיניים" בעקבות המלחמה בעזה. בעוד רק 11% מהנשאלים בממלכה המאוחדת הפכו להיות יותר פרו-ישראלים בשל האירועים. בפולין נרשם היחס הגדול ביותר בין שני המחנות, כאשר 14% הפכו לפרו-פלסטינים, אך רק 5% הפכו לפרו-ישראלים.
אפילו בגרמניה, כ-14% ממי ששינו את דעתם בעקבות המלחמה עשו זאת לטובת הצד הפלסטיני, לעומת 9% שהפכו ליותר פרו-ישראלים. בצרפת עומד השיעור על 13% לטובת המחנה הפרו-פלסטיני לעומת 7% למחנה הפרו-ישראלי. עם זאת, יש לציין כי בכל המדינות שנבדקו, כ-50% מהנשאלים אמרו כי לא שינו את דעתם בעקבות המלחמה הנוכחית.
הרוב המכריע לא נקט פעולה אקטיבית למען מי מהצדדים
עוד מצא הסקר, שהתקיים בחודשים פברואר-מרץ 2024 בקרב מדגם מייצג של כ-1,000 נשאלים מכל אחת מהמדינות שנבדקו, כי האירופאים היו חשופים מאוד למלחמה בעזה. רק 13% בגרמניה אמרו כי "כלל לא היו חשופים" לחדשות כפי שהן הובאו בטלוויזיה, בעיתונות, באתרים מקוונים, ברדיו וגם במדיה החברתית, בעוד ש-33% מהגרמנים "עקבו מקרוב" אחרי ההתפתחויות ו-54% עקבו באופן מזדמן. אחרי גרמניה בדירוג זה ניצבה צרפת (27% עקבו מקרוב), בריטניה (26%) ופולין (20%).
הסקר, תחת הכותרת HU-EF Barometer, נעשה באופן שנתי בנושאים שונים, על ידי פורום אירופה באוניברסיטה העברית. השנה התמקד בנושא התגובה האירופית למלחמה הנוכחית בעזה.
הסקר מצא, בין היתר, כי רוב מכריע מבין הנשאלים האירופאים לא נקט פעולה אקטיבית בשל המלחמה למען מי מהצדדים. אחוז נמוך מהנשאלים דיווח שפרסמו על הסכסוך ברשתות החברתיות. מרבית הנשאלים השיבו כי לא השתתפו בהפגנות וכי תרומתם הכספית, למי מהצדדים, הייתה מוגבלת. גם במקרה זה, הבריטים מובילים - 11% מהבריטים פרסמו התבטאות כלשהי ברשתות החברתיות וכ-9% מהנשאלים השתתפו בהפגנה כלשהי, בעד הפלסטינים או בעד ישראל.
במקביל, מרבית המשיבים האירופאים השיבו כי ניתן לבקר את ישראל וכי הביקורת אינה חייבת להיות מסווגת כאנטישמית או כזו הנעשית ממניעים אנטישמיים. 58% מהנשאלים בגרמניה, למשל, אמרו כי ניתן לבקר את הנעשה בישראל מבלי שהדבר ייחשב כאנטישמיות. כשליש מהנשאלים מכל מדינה, השיבו כי לעתים ביקורת כלפי ישראל מהווה אנטישמיות ולעתים היא אינה כזאת.
העמדה הישראלית
לעומת הממצאים האירופים, המצביעים על תנועה של חלק קטן יחסית מהנשאלים לכיוון פרו-ישראלי או פרו-פלסטיני, הישראלים שנבדקו גם הם בסקר הציגו עמדות חדות יותר. כך, למשל, כשהנשאלים הישראלים התבקשו לאפיין כיצד הם תופסים את מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר, ואם היא מזכירה להם את השואה, מרביתם השיבו כי אירועי ה-7 באוקטובר נתפסים על ידם כ"מלחמה אחרת לגמרי, לא דומה לשום דבר אחר בעבר". בקרב למעלה משליש מהמשיבים הישראלים אירועי ה-7 באוקטובר מזכירים את השואה.
מבחינת המדינות שנבדקו, רוב הנסקרים הישראלים (53%) תופסים את גרמניה כידידת ישראל, והיא המדינה היחידה שיותר ממחצית מהנשאלים הגדירו כ"ידידה". גרמניה הפגינה בחודשים האחרונים תמיכה משמעותית בישראל מבחינה פוליטית, צבאית, משפטית ובינלאומית. אחריה בדירוג ניצבת בריטניה עם 39% מהישראלים הסבורים כי הממלכה המאוחדת היא ידידה של ישראל, ואחריהן צרפת (27%), הולנד (25%) ולבסוף (19%) - פולין.
הישראלים גם רואים שחורות בנוגע לעתיד היהודים והישראלים באירופה. רוב גדול של הנשאלים הישראלים היהודים (70%) השיבו כי לדעתם מצבם של היהודים באירופה הורע. לדברי פרופ' דאקס, "ממצאי הסקר מדגישים את הצורך בדיאלוג מתמשך בין ישראל לאירופה, תוך התחשבות בשונות בין מדינות שונות ובמורכבות התפיסות ההדדיות. דיאלוג זה יתרום להבנה טובה יותר אחד של השני, לשיתוף-פעולה ולחיזוק הקשרים בין הצדדים, לא רק ברמה המדינית, אלא גם ברמה הציבורית בכל אחת מהמדינות".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
