חדשות טובות לאוקראינה: ההתקפה האיראנית עשויה להזיק לרוסיה

על רקע המלחמה המתפתחת ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין, בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל במלחמה, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.

● "מהמתקדמות ביותר": בעולם מתפעלים ממערכות ההגנה הישראליות 
● WSJ | כך ישראל ניצחה את אחת המתקפות הגדולות בלוחמה המודרנית 

1איך החזית מול איראן תשפיע על המלחמה בעזה?

"תוך רגעים ספורים לאחר שישראל ובעלות בריתה יירטו בסוף השבוע מטח טילים ומזל"טים איראניים, רבים החלו לתהות מה תהיה משמעות חילופי הדברים האחרונים בין ישראל לאיראן לגבי המלחמה ברצועת עזה", נכתב הבוקר בניו יורק טיימס. ה"אנליסטים הצבאיים הישראלים היו חלוקים בשאלה האם עימות ישיר יותר עם איראן ישנה את המלחמה בעזה", נכתב. "שלמה ברום, תא"ל בדימוס ולשעבר מנהל אגף התכנון האסטרטגי של הצבא הישראלי, אמר כי אם ישראל תגיב בעוצמה רבה למתקפה האיראנית, הדבר עלול לעורר מלחמה רב-חזיתית שתאלץ את ההנהגה הישראלית להסיט את תשומת לבה מעזה".

"לא נוח לנו לקיים מלחמות בו זמנית בעצימות גבוהה במספר חזיתות", צוטט ברום, והוסיף כי "ישנה התפיסה לפיה על מנת לפתור משבר, המצב קודם צריך להחמיר". צוין כי "מומחים צבאיים אחרים, לעומת זאת, דחו את הקשר בין המתקפה האיראנית למלחמה בעזה".

אלוף בדימוס עמוס גלעד אמר שלצה"ל יש מספיק משאבים כדי להילחם נגד איראן ולהמשיך במלחמה נגד חמאס בעזה. "אנליסטים אחרים העלו נקודה דומה, וטענו שהמשאבים הדרושים למלחמה באיראן שונים מאלה הדרושים בעזה". עוד צוין כי ראש המועצה לביטחון לאומי של ישראל לשעבר, גיורא איילנד, אמר כי אם ישראל "תנצל את המומנטום כדי להתגבר על מעמדה היורד בעולם על ידי סיום המלחמה בעזה" , אך הוא בספק אם נתניהו יפעל כך. "הוא אומר שהוא רוצה להשיג 'ניצחון מוחלט' בעזה ולכבוש את רפיח, תהליך שיכול להימשך חודשיים או שלושה".

מאמר מערכת מתוך הניו יורק טיימס. לקריאת הכתבה המלאה. 

2ואיך תשפיע המתקפה של איראן על מלחמת רוסיה-אוקראינה?

"ההתקפה של איראן על ישראל עלולה להזיק למלחמה של רוסיה באוקראינה", אומרת הכותרת של כתבה שפורסמה הבוקר בביזנס אינסיידר, "על רקע מתחים חדשים המתעוררים בין מוסקבה לטהרן". נכתב כי "לדברי מישל גריסה, חוקרת מדיניות בכירה ב-RAND, צוות חשיבה אמריקאי, סכסוך רחב יותר במזרח התיכון עלול להשפיע על רוסיה". צוין כי "הפרשנות של גריסה, שפורסמה לראשונה במגזין The National Interest ב-11 באפריל, הגיעה לפני המתקפה של איראן ב-13 באפריל". לפי גריסה, "בעוד שיש הטוענים שמוסקבה מרוויחה מכאוס במזרח התיכון על ידי הפניית תשומת הלב המערבית מאוקראינה, רוסיה עלולה לסבול אם הסכסוך הישראלי-חמאס יסלים למלחמה רחבה יותר".

"מוסקבה ניצלה את חוסר היציבות בסוריה ובלוב כדי לבסס את עצמה כשחקנית ביטחונית אזורית, אך להסלמה של הסכסוך במזרח התיכון לא תהיה אותה השפעה", כתבה גריסה. "איראן היא כעת ספק צבאי מרכזי לרוסיה. בנוסף, ספינות איראניות, הידועות כ'צי רפאים', מעבירות נפט רוסי ברחבי העולם מאז החלה מלחמת אוקראינה, מה שמבטיח שמוסקבה תמשיך להרוויח הכנסות מנפט". עם זאת, "אם איראן תסתבך בסכסוך רחב יותר, היא לא תוכל לספק את אותה רמת תמיכה לרוסיה", כתבה גריסה.

יתר על כן, "טהרן עשויה לדרוש יותר תמיכה כאשר לרוסיה יש יכולת מוגבלת לספק אותה", הוסיפה. מדינות ה-G7 כבר שוקלות סנקציות נוספות נגד איראן בעקבות התקפתה על ישראל - שעלולות לגלוש לרוסיה. נוסף על כך, גריסה ציינה כי סכסוך רחב יותר במזרח התיכון עשוי להגביר את כוחה של סין באזור על חשבון מוסקבה. "למרות שרוסיה עסוקה במלחמה באוקראינה, הנשיא ולדימיר פוטין עדיין הצליח למצב את עצמו כמתווך כוח פוטנציאלי במזרח התיכון בתוך מלחמת ישראל-חמאס. אבל התוכנית של פוטין עלולה להתמוטט אם המלחמה תהפוך לאזורית", מכיוון שגם בייג'ינג עושה מאמצים לשחק את משכינת השלום. "רוסיה תהיה רגישה במיוחד לניסיונות הסינים לפלוש להשפעתה במזרח התיכון", כתבה גריסה בפרשנותה.

מתוך הביזנס אינסיידר, מאת הואילנג טן. לקריאת הכתבה המלאה. 

3משמרות המהפכה טענו להצלחה בהתקפה, האיראנים לא התרשמו

"התגובות של פרשני תקשורת באיראן אמש (א') למתקפה על ישראל היו בודדות באופן חריג, שכן הם נמנעו בזהירות מחציית קווים אדומים של הממשלה", נכתב ב'איראן אינטרנשיונאל'. נכתב כי "קולות אופוזיציה נעדרו במיוחד, כאשר רק הצהרות של משמרות המהפכה ודיווחים נבחרים מכלי תקשורת בינלאומיים הופצו", כך ש"הפרשנים היו מוגבלים בהבעת דעותיהם ונאלצו להסכים עם העמדה או הנרטיב הרשמי". צוין כי "לאחר 12 ימים של חוסר מעש של המשטר בעקבות התקפת ישראל על אנשי כוח קודס בדמשק", ערוצי התעמולה עסקו בעיקר בלשבח את עצמם על מתקפת המל"טים והטילים על ישראל: 'המשטר מעניש את התוקפן', 'האזהרות נחוצות ניתנו לארצות הברית', ו'העונש מגיע', "המשקפים את העמדה של חמינאי והמשמרות".

כדי להבטיח יישור קו, העיתון Kayhan Daily, "בפיקוח משרדו של המנהיג העליון, סימן את כל מי שדן בשלום ויציבות אזוריים כ'בוגד'". צוין כי "כדי להראות את כוחה של משמרות המהפכה, פורסמו כותרות כמו 'ישראל הועמדה בכוננות מלאה', 'הגיעה שעת אפס של ענישה', 'החשש של הציונים מתגובת איראן', ועוד דומות שניסו להתמודד עם "ספקנות וחוסר אמון ציבוריים". במקביל, "התקיימו עצרות מאורגנות על ידי המשטר, זמן קצר לאחר תחילת המתקפה, בערים כמו טהרן, קום וגורגן כדי להראות תמיכה פומבית למשמרות המהפכה ולחמינאי, אך מספר המשתתפים היה בטווח של עשרות עד מאות אנשים". באשר לתגובת הציבור, צוין כי "בתגובות שנראו ברשתות החברתיות עלו שלוש מגמות משמעותיות: הבעת תמיכה בישראל, ספקנות ציבורית כלפי חדשות רשמיות ולעג המופנה כלפי הנשק של משמרות המהפכה ששימשו בתקיפה. משתמש אחד, שכתב בפרסית, כתב: 'המדינה שלי נלחמת עם מדינה אחרת, ואני רוצה שהמדינה הזו תנצח'".

מתוך איראן אינטרנשיונאל, מאת מג'יד מוחמדי. לקריאת הכתבה המלאה.

4מה אפשר ללמוד מהטרגדיה הייונית על המזרח התיכון

"כדי להבין את המצב המפחיד במזרח התיכון, אולי כדאי שנפעיל את הטרגדיה היוונית ונשאל אם העולם יכול להימלט ממלכודת אייסכילוס", כתב הבוקר ג'ון אותרס, פרשן שווקים בכיר, במאמר דעה בבלומברג. "אייסכילוס היה הראשון מבין כותבי הטרגדיות היווניות הגדולות שיצירותיהם שרדו, והוא המפורסם ביותר בזכות הטרילוגיה שלו 'אורסטיה'. הוא מתמקד ברעיון של טינת דם; בכל פעם שמישהו משיג נקמה, מישהו אחר חייב לנקום בו, וכך נמשך המעגל הטרגי". לדברי אותרס, "הרלוונטיות של זה לדינמיקה של המזרח התיכון ברורה למדי".

מה אייסכילוס אומר לנו על איך לסיים שובל של נקמה? אותרס מסביר כי ב'אורסטיה' "האלים היוונים מתערבים בסכסוך ומחייבים את הצדדים לקבל את תוצאות משפט שיתקיים על ידי העם, עם הצבעה בסופו. המשפט מסתיים בתיקו, כשאתנה, אלת המלחמה, מכריעה ומשכנעת את האתונאים לסיים את המלחמה ואת מעגל הנקמה". אחרי ויכוח, הצדדים מקבלים את הכרעתה. "הלקח הוא שהקמת מוסדות וחוקים הוגנים, המנוהלים על ידי אנשים חכמים, יכולה לסיים מעגל של נקמה. הטרגדיה מדגישה את חשיבות שלטון החוק והמוסדות ", מסביר אותרס.

קשה לדמיין אתנה מודרנית המופיעה כדי להציל את המצב היום, אומר אותרס "מוסדות גלובליים שנועדו לשמור על שלום נראים חלשים יותר ממה שנראו פעם. עם זאת, יש לפחות תקדים חיובי אחד שמצביע כי ניתן להתנגד למעגל נקמת דם". ב-1991, "כאשר ארה"ב ובעלות בריתה החלו להפציץ את עיראק על רקע כיבוש כווית", הגיב סדאם חוסיין בתקיפת ישראל בטילים. "עם זאת, ראש הממשלה השמרני מאוד של ישראל, דאז, יצחק שמיר, החליט שלא להגיב". בשנים שלאחר 1991, "היה מקובל לבקר את הממשל של ג'ורג' בוש על כך שלא נדחף לבגדד והדיח את סדאם חוסיין. בשני העשורים האחרונים, ריסון העצמי הזה החל בהדרגה להתקבל בעין יפה יותר". בשלב זה, "נתניהו יכול לבחור להיות שמיר", כתב.

מתוך בלומברג, מאת ג'ון אותרס. לקריאת הכתבה המלאה.