"פרדוקס": מנהלי חברות הרחפנים חשפו – זו הסיבה שסין מנצחת אותנו

שלושה בכירים בחברות רובוטיקה ורחפנים נפגשו על במה אחת בכנס TECH IL של גלובס, ושוחחו עם אסף גלעד, עורך ההייטק של גלובס, על הפיתוחים המהירים בעולם הרובוטיקה הצבאית, התחרות מול יצרנים גדולים בסין, מגבלות הרגולציה הישראלית, ואיך ייראה השילוב בין אדם למכונה בעתיד. 

● כנס TECH IL | "נמצאים רק בתחילת הדרך": מנהלי חברות השבבים הגדולות בעולם לראשונה על במה אחת
● כנס TECH IL | "הסנטימנט העולמי לא לטובתנו": שתי משקיעות ההייטק הבולטות בישראל מסבירות איך לגייס כסף באמצע המלחמה
● כנס TECH IL | מנכ"ל HP Indigo, נועם זילברשטיין: "החוסן שלנו, במיוחד בעיתות משבר, הוא ששומר עלינו כמובילים עולמיים"

הפאנל נפתח בשאלה לקהל - האם לדעתו צה"ל יהיה מוכן טכנולוגית למלחמה הבאה? רוב הקהל דווקא היה אופטימי, ואמר שסביר שישראל תהיה מוכנה יותר למלחמה הבאה.

לאחר מכן נשאלו הפאנליסטים: "איך פגש אתכם ה-7 באוקטובר? איך התמודדתם?"
חן חיים, סמנכ"לית התפעול של חברת הרחפנים XTEND, ענתה כי "כחברה, ב-8 באוקטובר התגייסנו למילואים, הבנו שאנחנו צריכים להגיב ומהר. עלינו מול משרד ההגנה האמריקאי שהוא לקוח שלנו ודיברנו קצת על המצב. היינו שבועיים לפני מסירה של מאות מערכות, ואמרו לנו להשאיר את המערכות בארץ במקום לשלוח אותן לצפון קרוליינה. סיפקנו את המערכות באופן מיידי לתמרון בעזה, מגדודים לקומנדו. אנחנו עובדים עם דרישות וכמויות שלא הכרנו. אנחנו מפתחים מערכות רחפנים, שעוזרת לכל מפעיל ומשתמש לשלוט ברחפן בכל סביבה, למרות מגבלות כמו Latency (עיכוב בשידור, ע"א) וסביבה נטולת GPS.

ליאור סגל, מנכ"ל חברת גילוי הרחפנים עין שלישית : "הנטיה הטבעית שלי זה לקחת אשמה, כי ב-7 באוקטובר הדברים שנחשפו כבר דוברו והיו מוכרים, ואנשים אמרו לי 'ליאור, תרשום אותי לוועדת החקירה'. דברים היו יכולים להיות אחרת אם המערכות שלנו היו שם. אנחנו עוסקים בגילוי רחפנים בעזרת שילוב של מערכות אלקטרו-אופטיות עם בינה מלאכותית. היום משרד הבטחון כבר הבין את זה, וקיבלנו הזמנות משמעותיות. באותו הזמן הרבה מהעובדים שלנו גויסו, הרבה מהם חיילים ביחידות מיוחדות, אבל הנחישות שלנו הביאה לפריסה של היכולות שלנו בשטח".

חגי בלשאי, מנכ"ל חברת הרובוטיקה הצבאית רובוטיכאן: אנחנו חברה דרומית מעומר. רוב העובדים מב"ש והעוטף, וגם אצלנו רובם עדיין בשירות מילואים פעיל. חלק ניכר מהעובדים היו צריכים לפנות בתים, חלקם נשארו לשמור או שהיו לכודים. נשארנו עם 60% עובדים אחרי שגויסו. מהצד השני, אנחנו מפתחים מערכות בדיוק ליום הזה, כולל רובוטים טקטיים והגנתיים עבור משרד הבטחון כבר עשור. הייתי אמור להיות בטיסה לפיליפינים, אבל בדרך לשדה התעופה הבנתי שמשהו אחר קורה פה וביטלתי את הטיסה במקום".

"אנחנו מפתחים את 'התרנגול', רחפן טקטי לתת-קרקע, ומאפשר ראיה מרחוק של מה שקורה בתווך הזה, והעשרה של הלוחמים והצוותים לפני שהם נכנסים. גם הגנה מפני רחפנים, יש לנו מוצר שלוכד את הרחפנים, ואנחנו גם עובדים עם ליאור מ"העין השלישית" כדי לגלות אותם".

ספרו על לקח שלמדתם מאז ה-7 באוקטובר
חיים: שני הדברים העיקריים שלמדנו, זה שהרובוט צריך להיות מספר אחת בצוות. אין סיבה שחייל יסכן את עצמו. הדבר השני זה "Keep it simple". צריך הפעלה קלה ואינטואיטיבית, הבן שלי בן ה-9, בעזרת מחוות היד הכי פשוטות, ידע להטיס את הרחפן דרך קירות וחלונות. צריך מערכת כמה שיותר פשוטה להפעלה, שכל לוחם יוכל להשתמש בה".

סגל: "זו הייתה אמירה שיווקית בחברה, אבל פגשנו את זה פרקטית - לוקחים טכנולוגיה שזמינה למל"ט אסטרטגי, או מערכת בקרה אווירית, ומורידים אותה לרמה הטקטית, של יחידת קצה שנמצאת בגבול הצפון. הלקח הוא שצריך לסגור את השרשרת אחורה, כדי שלמעלה יקבלו אינדיקציה ממערכות בקצה שלא תמיד היו שם".

בלשאי: "צריך לזכור שהמלחמה הבאה לא תהיה כמו הנוכחית. הבנו את מקום הרחפנים במלחמה הנוכחית עוד לפני, אבל אולי היינו עדינים ונחמדים מדי. חלק מהעניין שאני לוקח על עצמי כאתגר, זה להבין איזה טכנולוגיה תהיה במלחמה הבאה, וזה הולך איתנו חזק קדימה".

ראינו את הצבא מתמלא ברחפני DJI של סין, האם חברות ישראליות יכולות למלא את החסר ואת מה שסין עושה כל כך טוב?
בלשאי: "ברור. התעשיה הישראלית יכולה למלא את הפער. ויש פערים אחרים, כמו עניינים רגולטוריים. הרגולציה בישראל גרמה לנו להיות בנחיתות מהעולם. המוצרים שלנו קוטלגו ברגולציה הישראלית כמוצר צבאי, בניגוד ל-DJI. זה הביא לכך שהשווקים היו קטנים מדי, ולא היינו מספיק תחרותיים. גם התעשיה הבטחונית כיוונה לטכנולוגיה עילית, אבל לא ירדה לפשוט ולפרקטי. לא נתנו לנו לפתח מוצר קצה שהוא פשוט, זול ועושה את העבודה. אם היינו מפתחים את זה נכון, היינו יכולים להיות זולים יותר מ-DJI. בסוף זה פרופלורים וקצת פלסטיקה. צריכה להיות יכולת ישראלית חזקה ומוכחת, המערב קונה מ-3 החברות שאתה רואה כאן, אבל אנחנו כישראל קונים מיצרנים בחו"ל. זה פרדוקס שצריך לפתור".

אנחנו הודפים רחפנים עם מטוסי קרב, בזמן שאיראן וסין הן מעצמות של רחפנים. איך המערב נתפס עם המכנסיים למטה, והאם יש יכולת להתגבר על זה?
בלשאי: "פרקטית, אפשר להגיד שהפסדנו לצד ה"מזרחי" ברמת הייצור. העולם עשה את זה בכל התעשיות במשך שנים. ישבו פה בכירים מאיתנו ואמרו שהם מייצרים בסין, אבל בונים בישראל מרכז אינטל בהשקעות עצומות.

"כדי לענות על הביקוש, צריך יכולת ייצור מקצה לקצה. לא רק מוח שחושב ומפתח, אלא גם תעשיה שתומכת בייצור. בשביל זה צריך השקעות. צריך שיתוף פעולה בין סטארטאפים קטנים, התעשיות הגדולות, הרגולטור והמדינה. האם אפשר לסגור את זה במערב? כן. אנחנו רוצים להביא תעשיה איכותית ובינה מלאכותית במחיר סביר".

סגל: "יש נקודה כלכלית שצריך לזכור. הבלימה של המתקפה האיראנית עלתה בין 4-5 מיליארד שקל. העלויות שכרוכות בהפעלת הכוח הן אדירות. אני לא נכנס לאסטרטגיה, אבל יש כאן סוגיה כלכלית: איך אתה מצליח לייצר כוח רובוטי בתמחור שיאפשר הפעלה רציפה בהיקפים משמעותיים. מפתחים מוצרי עילית סופר יקרים, אבל בכמה נוכל לעמוד? בשביל זה צריך את הבגרות לוותר על משהו. לא תמיד צריך שהכל יהיה הכי טוב, אלא גם בכמות. לטיל חץ אין תחליף, אבל בשביל להוריד כטב"מים שעולים 20-40 אלף שקל, לא צריך F35. ולא תמיד יהיה מטוס שיטפל בפקקטה רחפן, ורק עכשיו מתחילים להתעורר לזה".

ספר לנו על רובוט הכלב שעבר גיור במלחמה בעזה
בלשאי: "זה נבחן לא מעט, אבל לא מספיק היינו מוכנים לכמויות המנהרות שנחשפו. עשינו לרובוט הכלב גיור מהיר, ועבדנו עם החברה האמריקאית. כשאתה מדבר עם הקולגות מהצד השני, הם נרתמים ומבינים את גודל האירוע. בימים הכי מטורפים של המלחמה הם הגיעו לארץ, ועשו הטמעות. הכלב הולך על ארבע, ונכנס למתווים מסובכים ולוקח אמצעים שרחפנים לא יכולים לקחת. עשינו האצה מטורפת תוך שבועיים, מגרסאות מעבדה לשטח. לא נחליף את הכלבים של עוקץ ולא את האנשים והטנקים בקצה, אבל צריך עוד שכבת הגנה. כשצה"ל אימץ טכנולוגיה, הוא נחשב בכל קנה מידה של המלחמה כפורץ דרך ולא ציפו לכמות כל כך נמוכה של הרוגים".

ישראל תפתח אסטרטגיית רחפנים? אולי תהיה קונסולידציה ביניכם לחברות הגדולות?
בלשאי: "צריך סקיילאפ משמעותי ברמה הלאומית. צריך להבין שזה העתיד, וכנס גלובס זה מקום מצוין להגיד את זה: רחפנים הם לא העתיד רק של מלחמות. הם יזלגו גם לחיים בהיבטים אחרים. אנחנו כחברות קטנות לא נצליח לדפוק על הדלת מספיק חזק. אנצל את הבמה כדי לקרוא: אנחנו פתוחים לשיתופי פעולה ישראליים וגלובליים, וככה נביא את החדשנות והפרקטיקה לכל ביקוש בשטח. גם בלוחמה וגם מעבר".

סגל: "זה לא יקרה אם נצפה מהתעשיות הגדולות להוביל את זה. אפשר לתת דוגמאות מהשוק האמריקאי, אבל בסוף 'שיבושים' מגיעים מחברות קטנות כמונו, לא משנה כמה מחלקות חדשנות יפתחו הגדולים".

חיים: לגבי החברות הגדולות, מרגישים תמיד ובחצי שנה האחרונה בפרט, שחברות יחסית קטנות כמונו יכולים להגיב במהירות, להיות גמישים, וחווינו את זה במהלך המלחמה בכל איום חדש שנפתח. יש לנו את היכולת להגיב, לשפר, לבגר ולקבל פידבקים בלייב".

קשה לשתף פעולה עם החברות הגדולות?
סגל: "יש היתכנות למוצר קוסט אפקטיב שעונה על הצרכים של היום ועל הצרכים העתידיים. אבל צריך שיתוף פעולה בין החברות הקטנות והגדולות. החברות הגדולות יכולות לעשות דברים גדולים, אבל פחות חדשנות. צריך לתת את הצ'אנס גם לחברות קטנות במכרזים הגדולים".

***גילוי מלא: הכנס בחסות בנק ONE ZERO, מיקרוסופט, KPMG, HP Indigo, AT&T, ובהשתתפות מקורות ורשות החדשנות.