מחקר למכירה: כיצד הכסף הסיני זורם לאוניברסיטאות אמריקאיות

חברות סיניות מתמודדות עם קבלת-פנים צוננת בארה"ב, למעט כשמדובר באוניברסיטאות, שם הם מתקבלות באהבה כלקוחות.

● טילים במקום מטוסים: המדינה שקונה נשק ב-50 מיליארד דולר
● פרשנות | מה אפשר ללמוד מגוגל? ארבע תובנות מדוחות ענקיות הטכנולוגיה

אוניברסיטאות אמריקאיות חותמות על חוזים ברחבי העולם כדי למכור את מומחיות המחקר וההכשרה שלהן, וכמה מההסכמים הרווחיים ביותר שלהן היו עם חברות שבסיסן בסין. הסחר שנמשך עשרות שנים משגשג, למרות היריבות הגוברת בין ארה"ב לסין והרגישות הגוברת לגבי השפעתה של בייג'ין על הקמפוסים האמריקאים.

קרוב ל-200 מכללות ואוניברסיטאות בארה"ב החזיקו בחוזים עם עסקים סיניים, בשווי של 2.32 מיליארד דולר, בין 2012 ל-2024, על-פי סקירה של ה"וול סטריט ג'ורנל" של גילויים שנמסרו למחלקת החינוך. העיתון רשם כ-2,900 חוזים.

הסחר הנרחב במומחיות האמריקאית מציב בעיה עבור האוניברסיטאות וקובעי המדיניות בוושינגטון: היכן עובר הגבול בין טיפוח מחקר אקדמי להעצמת יריבה אמריקאית?

"מובן שכאשר הסינים מתקשרים עם אוניברסיטאות בארה"ב הם זוכים ליכולת ייחודית שהם לא יכולים להשיג בשום מקום אחר", אמר דניאל קורל, פקיד במחלקת החינוך בממשל טראמפ שעקב אחר השפעה זרה בהשכלה גבוהה. "השאלה הגדולה היא אילו חוזים צריכים להיות חוקיים, מה צריך להיות חוקי וניתן לחשיפה, ומה צריך להיות בלתי חוקי?" הוא הוסיף.

תרומות בסכומים גדולים

לפעמים, אוניברסיטה בארה"ב הקשורה קשר הדוק לתעשייה מקומית גדולה - כמו מכוניות ואוניברסיטת מישיגן, או פירות הדר ואוניברסיטת פלורידה - עורכת מחקר עבור מתחרה סינית בתעשייה זו. כל שלוש חברות הנפט הגדולות בבעלות ממשלתית של סין מימנו חוזים בסך 100 אלף דולר או יותר באוניברסיטת טקסס באוסטין, שבית הספר מתאר רק כ"פעילות מחקרית".

אוניברסיטאות בארה"ב מרוויחות כסף כמעט מכל מדינה בצורה של שכר לימוד, מתנות וחוזים. לפי הניתוח של ה"ג'ורנל", קטר סיפקה יותר כספים שאינם קשורים לשכר לימוד לאוניברסיטאות בארה"ב מאשר כל מדינה אחרת, ואחריה בריטניה, גרמניה וסין.

 בניין אוניברסיטת טקסס בארה''ב. שלוש חברות הנפט הממשלתיות הגדולות בסין מימנו לה חוזים בסך 100 אלף דולר או יותר / צילום: Reuters, Aaron E. Martinez / USA TODAY NETWORK

תרומות זוכות לתשומת-לב רבה יותר, מכיוון שלעתים קרובות מדובר בסכומים גדולים מאנשים פרטיים שיכולים להוביל לדברים כמו קריאה של בניינים על שמם. עם זאת, עולם החוזים כרוך למעשה בהרבה יותר כסף בסך-הכול.

ה"ג'ורנל" מצא כי השווי הכולל של חוזים אוניברסיטאיים שיוחסו לסין בעשור האחרון היה פי 2.5 מהתרומות הסיניות המדווחות, בדומה לסכומים ממדינות אחרות. סין נותרה המקור הגדול ביותר של סטודנטים זרים בקמפוסים אמריקאים וההוצאות שלהם, כולל שכר לימוד, הן נתח גדול בהרבה מתקציבי האוניברסיטאות מאשר חוזים ומתנות.

האוניברסיטאות נדרשות לדווח על כל מתנה או חוזה זר בשווי 250 אלף דולר או יותר למחלקת החינוך, למרות שהכלל לא נאכף באופן היסטורי, ומחלקת החינוך טענה כי מיליארדים לא דווחו. ה"ג'ורנל" מצא גם מקרים של ספירה כפולה ושגיאות נתונים אחרות.

יותר ויותר אנשים קוראים בגבעת הקפיטול לבדיקת חוזים סיניים עם בתי ספר בארה"ב לאיתור סיכוני ביטחון לאומי.

סיוע ליריבים בארה"ב

ה"ג'ורנל" ביקש מאוניברסיטאות ציבוריות גדולות בכל 50 המדינות מידע על החוזים שלהן עם ארגונים בסין. הרישומים מראים כי חוזים אלה מכסים תעשיות שונות שבהן בייג'ין סיפקה תמיכה וסיבסוד לחברות סיניות, כולל רפואה, חקלאות, ייצור ואפילו אמנויות.

האוניברסיטאות אומרות ששילוב מימון סיני עם ידע אמריקאי משרת לעתים קרובות את טובת ציבור, כמו פיתוח טיפולי סרטן חדשים. עם זאת, לעיני המבקרים, שליטתה של המפלגה הקומוניסטית במגזר העסקי של סין יכולה לקלקל אפילו את העיסוקים הללו.

זו החידה העומדת בפני האוניברסיטאות בארה"ב שחתמו חוזים עם חברת WuXi AppTec שבסיסה בשנחאי. AppTec, המוכרת בסין כ"וואווי (Huawei) של הפארמה", הוא קונגלומרט ביוטכנולוגיה המוכר בעולם בשל פריצות דרך רפואיות והפקת טיפולים שאושרו על-ידי מינהל המזון והתרופות. אבל בדומה לוואווי, יצרנית ציוד טלקומוניקציה מתקדמים ברשימה השחורה של סין, היא מלווה כעת בחששות בוושינגטון שהחידושים שלה עלולים להיות מנוצלים לרעה על-ידי בייג'ין.

גם ל-AppTec וגם לוואווי היו הסכמים עם אוניברסיטאות בארה"ב, מצא ה"ג'ורנל". החברות אומרות שהן בבעלת פרטית ומכחישות כל מעורבות עם מממשלת סין או סיכון ביטחוני לארה"ב.

 בניין חברת WuXi AppTec בשנחאי / צילום: Reuters, Xu hede

אוניברסיטת אריזונה העריכה את השווי הכולל של שלושה חוזים עם AppTec לשנת 2022 ביחד בסביבות 1.5 מיליון דולר. אחד מהחוזים הללו כרוך בשירות שמספקת AppTec עבור חברת תרופות סינית אחרת, שבה בית החולים של האוניברסיטה מקבל 36,977 דולר עבור כל אדם שמשתתף בניסויים עבור תרופה לטיפול בגידולים.

לתרופה יש אישור FDA לטיפול במהלך הניסוי של סוגי סרטן נדירים מסוימים.

חברי הקונגרס חוששים כי בייג'ין עשויה להשתמש בהתקדמות הביולוגית המסחרית של AppTec למטרות צבאיות. הם מציעים לתייג את AppTec כ"חברת ביוטכנולוגיה מדאיגה", מה שימנע ממנה לשתף פעולה עם ארגונים אמריקאים שמקבלים מימון פדרלי, כמו בתי חולים ואוניברסיטאות.

"WuXi AppTec וחברת האחות שלה WuXi Biologics הופכות במהירות לענקית תרופות ושירותי מחקר עולמית המאיימת על הקניין הרוחני והביטחון הלאומי של ארה"ב", נכתב במכתב בפברואר שנחתם על-ידי ארבעה חברי ועדה בתוך בית הנבחרים של ארה"ב המתמקדת בנושאים הקשורים לסין, שביקשו את הסיווג החדש.

AppTec אמרה שהמאמץ החקיקתי המכוון אליו הוא "מוטעה" ו"חסר סקירה הוגנת ושקופה של העובדות". דוברת אריזונה, פאם סקוט, מסרה באימייל: "לא קיבלנו הודעה על חששות ביטחוניים כלשהם".

בדיקת Cfius

בתחילת 2018 הודיעה אוניברסיטת וושינגטון כי תיצור את אחד המרכזים האקדמיים הראשונים בעולם המוקדש למציאות מדומה ורבודה. האוניברסיטה זיכתה את מימון המרכז בשווי 6 מיליון דולר לפייסבוק, גוגל ו-וואווי.

לאחר שהבית הלבן של טראמפ אסר על האמריקאים לנהל סוגים מסוימים של עסקים עם וואווי במאי 2019, האוניברסיטה הצהירה כי הכללים הפדרליים מנעו ממנה להמשיך בעסקאות עם החברה הסינית.

האוניברסיטה דיווחה על יותר מ-5.5 מיליון דולר שקיבלה מוואווי לאורך השנים 2018, 2019 ו-2021, ודובר מצידה אמר שהתשלום ב-2021 מייצג את החלק האחרון בחוזה שהחל לפני 2019. לוגו של וואווי מופיע בסרטון קבלת-פנים בדף הבית של מחלקת Reality Lab שך האוניברסיטה, שהדובר תיאר כהודאה כנה במעורבותה הכלכלית של וואווי במעבדה.

 סטודנטית במעבדת המציאות המדומה של אוניברסיטת וושינגטון, שמומנה גם על־ידי וואווי / צילום: צילום מסך מיוטיוב

וואווי לא הגיבה לשאלות לגבי החוזים שלה עם אוניברסיטאות בארה"ב, כולל אוניברסיטת וושינגטון.

"עד לאחרונה לא היו דאגות רבות לגבי מה שקורה באוניברסיטאות", אמר אהרון פרידברג, חבר בוועדת סקירת הכלכלה והביטחון של ארה"ב-סין.

הוועדה, המייעצת לקונגרס, דוחקת כעת בחקיקה להתייחס לחוזים סיניים עם אוניברסיטאות כמו לרכישות במימון חוץ, כך שיהיו כפופים לבדיקות ביטחון לאומי ממשלתי בשם הוועדה להשקעות זרות בארה"ב (CFIUS). פרידברג הסביר כי הדאגה היא שחוזים הם "רק דרך אחת מני רבות של זרים לגשת לטכנולוגיית המחקר והפיתוח שלנו".

תוכנית פיילוט

מספר חוזים שזוהו על-ידי ה"ג'ורנל" סיפקו לסין הכשרה מיוחדת החסרה לה.

לדוגמה, לסין יש מעט מטוסים קטנים ומנחתים הדרושים להכשרת טייסים, כך שבמשך למעלה מעשור חברות תעופה סיניות גדולות כמו אייר צ'יינה שילמו לאוניברסיטת צפון דקוטה מיליונים מדי שנה כדי לקבל רישיון לטייסים שלהן. רישומים מצפון דקוטה מראים שבין אוקטובר 2018 ליולי 2022, האוניברסיטה חתמה על חוזים בשווי של למעלה מ-37 מיליון דולר עם ארבע חברות תעופה סיניות.

סטודנטים לטייס באקדמיה לתעופה וחלל של צפון דקוטה השלימו את 250 שעות ההכשרה הנדרשות במסלולי טיסות במרחק קילומטרים ספורים מבסיס חיל האוויר גרנד פורקס, מרכז בקרה של מל"טים ולוויינים צבאיים.

 רחפן בטיסה מעל בניין בית הספר למדעי התעופה והחלל בצפון דקוטה, ארה''ב / צילום: ap, Dave Kolpack

צפון דקוטה סירבה לדון בעבודתה עם חברות התעופה של סין, אם כי פרסומים באוניברסיטה אמרו שכ-30% מטייסי אייר צ'יינה התאמנו שם ושהנוכחות שלהם סיפקה תמיכה כלכלית משמעותית לבית הספר לתעופה וחלל, הדורש הון רב. חברות התעופה הסיניות לא הגיבו לשאלות.

בקרב המממנים הזרים של בתי ספר בארה"ב, סין מעלה סיבוכים מיוחדים, אומר איאן אוקסנבאד, עמית בכיר באיגוד החוקרים הלאומי, שטוען כי אוניברסיטאות בארה"ב אינן זקוקות לכסף של סין וצריכות להיות ערניות לכך שהצבא שלה יכול לנצל התקדמות טכנולוגית אזרחיות לכאורה. "יש כאן חובה אתית למחקר", אמר.

במשך שנים, סוג בולט של חוזים עם אוניברסיטאות כללו הכשרה בשפה הסינית בקמפוסים בארה"ב תחת הכותרת "מכוני קונפוציוס", כמו חוזה ה-540 אלף דולר שדווח על-ידי אוניברסיטת אוקלהומה לשנת 2019. לאחר שנערמו עדויות כי למכונים הללו, במימון בייג'ין, יש קשרים חזקים עם הנציגויות הדיפלומטיות של סין, רובם נסגרו, כולל זה באוקלהומה.

כמה מהחוזים הגדולים ביותר עם סין כוללים זיכיון להקמת קמפוסים לווייניים בחו"ל. אוניברסיטת ניו יורק, שקיבלה את מירב המימון מסין לפי מסד הנתונים של מחלקת החינוך, דיווחה על שני חוזים בשווי כולל של למעלה מ-46.5 מיליון דולר לשנת 2021 בלבד עבור הסניף שלה בשנחאי.

בית הספר ג'וליארד חשף קבלת מימון של מעל 133 מיליון דולר במשך יותר מעשור עבור בית הספר טיאנג'ין ג'וליארד שלו הממוקם ליד בייג'ין, ומצויד בכ-120 פסנתרי סטיינווי.

מוטור סיטי

ממשלים אמריקאים רציפים האשימו את המפלגה הקומוניסטית הסינית בהתייחסות לקמפוסים בארה"ב כאל נקודות אסטרטגיות כדי לקדם את האג'נדה שלה. ה-FBI וסוכנויות אחרות מזהירות כי מדינת סין עודדה גניבה של סודות טכנולוגיים באוניברסיטאות, הפיצה תעמולת פרו-בייג'ין, דיכאה את הדיון הפתוח בקמפוס והטרידה סטודנטים.

בייג'ין שוללת את התיאורים הללו. גורמים סינים רשמיים אומרים כי סטודנטים ופרופסורים סינים אתניים זכו ליחס לא הוגן בארה"ב, כולל בקמפוסים אמריקאים, והפצירו בארה"ב לשקול את המוניטין שלה עבור חופש אקדמי. שגרירות סין בוושינגטון לא הגיבה לשאלות על חוזי האוניברסיטה.

בצל תעשיית הרכב של דטרויט, אוניברסיטת מישיגן אמרה כי יש לה כמיליון דולר בחוזים מחברת-DiDi Global, חברת שיתוף נסיעות סינית הנתמכת על-ידי קרנות ממשלתיות שדחקו את אובר מהשוק.

מהאוניברסיטה נמסר כי מימון DiDi תמך במגוון מחקרים הנדסיים, החל מהערכת מכשירים לניטור בריאותו ובטיחותו התפעולית של הנהג ועד לשימוש בצי רכבים כדי לעקוב אחר זיהום אוויר, כולל שמונה מאמרים מדעיים שנבדקו על-ידי עמיתים שפרסמו את הממצאים. מחקר אחד ניתח נתונים מ-DiDi במשך שנה כדי להבין כיצד מוניות ריקות משפיעות על התנועה.

"מעורבות בינלאומית היא מרכיב בסיסי במחקר מוצלח", אמר דובר האוניברסיטה ריק פיצג'רלד בהצהרה.

בין ההסדרים שנחשפו על-ידי אוניברסיטת מינסוטה ל"ג'ורנל", שתי יצרניות ציוד סיניות קטנות שילמו 50 אלף דולר בכל שנה כדי להיות חברות במרכז שלה לחקר סינון, לצד שמות גדולים בתעשייה כמו 3M ובואינג. כאשר אחת החברות הסיניות, Guangxi Watyuan Filtration System, יצאה לציבור, היא אמרה למשקיעים שהקשר שלה למינסוטה אפשר לה "להנות מההישגים האחרונים של מוסדות מו"פ ברמה עולמית בתעשיית המסננים".

מינסוטה, כמו מוסדות השכלה רבים, אמרה שכל מחקר שנוצר מחוזה סיני מפורסם לציבור.

תפוז בחומץ

תפוזי פלורידה נסחטו מזמן מהשוק הסיני על-ידי מגדלים סינים אגרסיביים ומדיניות פרוטקציוניסטית כמו מס יבוא של 56%. עם זאת, סין עדיין מעריכה את המומחיות של פלורידה בגידול תפוזים.

מדענים בסין פנו לאוניברסיטת פלורידה, שחקרה מחלות הדר במשך יותר מ-100 שנה, לאחר שעלו חששות מפני מחלת עצים הנקראת ירוקת הגורמת לפירות להיות חומצתיים. חשיפת בית הספר הראתה כי חוזים בשווי של כ-1.8 מיליון דולר עם המכון הסיני לתפוזי נאבל באוניברסיטת גאנן נורמל. חוזים אלה מימנו את עבודתה של ניאן וואנג, מומחית לגנטיקה של עצים מפלורידה, שעשתה התקדמות משמעותית במלחמה במחלות הדרים.

דוברת האוניברסיטה כריס ויויאן אמרה שהחוזים משקפים את מחויבותה של האוניברסיטה לקהילה החקלאית. המחקר של האוניברסיטה מתמקד בחקר צמחי הדר בר בסין העמידים בפני הורקה, ושיתוף-פעולה מקומי הכרחי מכיוון שלפי החוק הסיני לא ניתן לשלוח את החומר לחו"ל, אמרה. וואנג סירבה להגיב. אימיילים למספר אנשים במכון למחקר התפוזים של סין לא נענו.

דן ריצ'י, מגדל התפוזים בפלורידה ונשיא חברת Riverfront Packing שבסיסה בוורו ביץ', פלורידה, מדגיש כי תעשיית ההדרים העולמית נואשת לפתרון למחלות ירוקות, אך גם אומר שהעסקה של האוניברסיטה מעידה על פוטנציאל לניסיונות סינים ל"גניבת קניין רוחני". לפני כמעט 25 שנה, ריצ'י הביא ארגז תפוזים מפלורידה לבייג'ין, בתקווה שהשוק הסיני ייפתח בפני מגדלים בארה"ב, רק כדי לחזות בהזדמנות הזו מתמסמסת. הוא אומר שהוא עדיין לא נותן אמון בכוונות הסיניות.

שיתופי-פעולה עתידיים בין פלורידה לסין מוטלים כעת בספק לאחר שהמושל רון דסנטיס חתם בשנה שעברה על חוק שעשוי למנוע מאוניברסיטאות במימון המדינה להתקשר בחוזים עם שותפים מסין, רוסיה, איראן וארבע מדינות נוספות. משרד המושל אמר שהוא שואף "לצמצם את ההשפעה הסינית במערכת החינוך של פלורידה". האוניברסיטה סירבה להתייחס לחוק או להתייחס להשפעתו על חקר התפוזים.