אישי: בת 43, נשואה + 4, גרה בירושלים
מקצועי: ראשת הסגל של נשיא המדינה
ילדות ומשפחה: נולדתי בבית שמש להורים מסורתיים במשפחה של ארבעה ילדים. אבי היה מסגר, אמי הייתה עקרת בית ובהמשך מזכירה במועצת העיר.
● פורטפוליו | "גדלתי בבית עני, והגעתי להייטק. זה קשה אבל אפשרי"
● פורטפוליו | היזמת ששמה את חברות הסייבר הישראליות על מפת שווייץ
● פורטפוליו | היא התחילה כפקידת עזרה ראשונה. היום היא מנכ"לית ברשת מרפאות מכבי
הפנימייה: בתיכון עברתי לפנימייה הדתית עמליה בירושלים. חשבתי שיהיה קשה, אבל בדיעבד התברר שההורים שלי צדקו. זו הייתה חוויה מדהימה, שסייעה לי לפתח עצמאות ולהכיר את העיר הגדולה. עם זאת, כשאני מדמיינת את הבן שלי עוזב את הבית בגיל 12, זה מעורר בי חלחלה.
8200 נגד כל הסיכויים: בניגוד לכל מה שקרה בסביבתי, בפנימייה התפתח אצלי רצון עז להתגייס לצה"ל. רציתי להגיע ל־8200, אבל כולם אמרו שאין לי סיכוי, אז זה רק הגביר את המוטיבציה: למדתי ערבית, התעקשתי והגעתי ליחידה. היה לי שירות ממש מעניין.
הראשונה מבית שמש: בזמן שכולם מסביבי תכננו טיולים מסביב לעולם, לי לא היה כסף לזה כל כך. אבל אז חברה הראתה לי מודעה בעיתון שלפיה הסוכנות היהודית מחפשת שליחים למחנות קיץ. הייתי הראשונה מבית שמש שהתקבלה לתוכנית. נשלחתי לרוקוויל, מרילנד, והייתי שליחה שם במשך ארבעה קיצים. תוך כדי השליחות במרילנד השלמתי תואר ראשון בשפה וספרות ערבית באוניברסיטה העברית. אהבתי מאוד את ההקבלות בין האסלאם ליהדות.
ויסקונסין-מדיסון: החלטתי לנסות להתקבל לשליחות ממושכת יותר. שנתיים הייתי באוניברסיטת ויסקונסין-מדיסון, שם הטמפרטורה היא מינוס 20 מעלות שמונה חודשים מתוך השנה. זה קמפוס שמשתווה לברקלי בקיצוניות הליברלית שלו. שנה לפני שהגעתי הקהילה היהודית חברה לגורמים אנטי־ישראלים כדי להפוך את רפיח לעיר תאומה של מדיסון.
הכניסה לפוליטיקה: בקיץ 2006 פרצה מלחמת לבנון השנייה, ורק רציתי לחזור ארצה. נרשמתי לתואר שני במדיניות ציבורית וחיפשתי דרך להיכנס לפוליטיקה. הרגשתי שיהודים זה נחמד, אבל אני חייבת לעשות משהו למען המדינה. אחרי ששמעתי נאום של יצחק הרצוג (אז ח"כ - ד"א), ניגשתי אליו ואמרתי שאשמח להתנדב בשבילו. הוא הציע שאתקשר אחרי הפריימריז של מפלגת העבודה, שבהם הפסיד לשלי יחימוביץ', ולכן הופתע שאכן התקשרתי. עבדתי בבקרים בגיוס כספים בסוכנות ואחרי הצהריים התנדבתי בלשכה של הרצוג.
חמישה שרי תיירות: הרצוג חיבר אותי לאמיר הלוי, שהתמנה למנכ"ל משרד התיירות. הלוי ואני עבדנו יחד תשע שנים תחת חמישה שרים במשרד. התחלנו תחת השר עוזי לנדאו ובהמשך עברנו ליריב לוין - שר התיירות הכי טוב שהיה כאן. שברנו באותה התקופה שיאים מטורפים. עבדנו בכל העולם ושינינו לחלוטין את כל הקונספט השיווקי של ישראל. במחקרים שערכנו התברר שעדיף לשווק אותה לפי אתרים, ערים, ולא לפי המדינה כולה - וזה עבד. הזהירו אותנו שישראל זה רק צליינים ואנשים דתיים, אבל הצלחנו להביא לכאן קהלים חדשים לגמרי. פרצנו את רף 5 מיליון התיירים בשנה.
יום אחד התקשר אליי אייל שויקי, מנכ"ל בית הנשיא. זה היה קצת מוזר, כי אנחנו אמנם ידידים אבל כאלה שמדברים בטלפון פעם ביומולדת. כשהוא שאל אותי אם אני רוצה להיות ראש הסגל של הנשיא הופתעתי, אבל זו הייתה הפתעה נעימה.
ראשת סגל הנשיא: התפקיד מורכב משלושה חלקים - לנהל את צוות היועצים של הנשיא, לדאוג לכל מה שקורה סביבו בשוטף ומשימות מיוחדות כמו אות הגבורה האזרחי. אני עוברת במהירות ממטלות משרדיות למשימות ברמה לאומית, כמו המגעים על הרפורמה המשפטית. עומס העבודה שלי מטורף.
עמרי האיש שלי ואני מחלקים בינינו את הזמן עם הילדים ומגבים זה את זו כל הזמן. אבל הם מבינים ויודעים להסביר לעצמם שעכשיו אמא בטלפון עם הנשיא, הם מאוד גאים בי.
איך הגעתי לכאן? ברגעים היסטוריים אני שואלת את עצמי איך הצלחתי להגיע מהילדות בבית שמש לרגע הזה. בפעם הראשונה שלי בבית הלבן הייתי צריכה לסגור פה פעור ולשכנע את עצמי שאני יושבת בחדר הסגלגל עם הנשיא ביידן. כשהציגו אותי לנשיא גרמניה הוא לא הבין איך קוראים לי שינפלד למרות שההורים שלי ממרוקו. כשסיפרתי לו שאני נשואה לשינפלד שסביו ניצולי שואה הוא קד קידה כל כך עמוקה, כמעט השתחווה. זה היה מטורף.
מבט לעתיד: אני מאוד בכאן ועכשיו, כי זה תפקיד שדורש ריכוז מרבי. בעתיד? אם בשירות המדינה ואם בשוק הפרטי אשמח לתפקידים ביצועיים שבהם אוכל להוציא דברים אל הפועל. אני טובה בזה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.