לוחמה של כטב"מים וטילים מעמידה במבחן מערכות הגנה שאספקתן מוגבלת

התבוסה הכמעט מוחלטת של מטח הכטב"מים והטילים של איראן נגד ישראל בשבת הייתה הצלחה עבור מערכות ההגנה האווירית, אך גם תזכורת מפוכחת לכך שיש מחסור בנשק המסוגל ליירט תקיפות מסוג זה.

● איך נכשלו הרחפנים האמריקאים לחולל מפנה במלחמה באוקראינה? 
● סנקציות במקום תגובה צבאית ישראלית: זו התוכנית של אירופה להתמודד עם המשבר במזה"ת 

מדינות ברחבי העולם החלו לחזק את ההגנה האווירית שלהן בשנים האחרונות, בעקבות המלחמה של רוסיה באוקראינה, החששות מפני המתיחות באזור אסיה-פסיפיק והסכסוך המחודש במזרח התיכון. עם זאת, החברות המייצרות מערכות הגנה אווירית מתקשות לעמוד בביקוש הגואה, ומדינות המזמינות את הטכנולוגיה מתמודדות עם המתנה ארוכה ועלויות גבוהות.

לאחר שנים של השקעה מצומצמת, רדיפה עולמית אחרי טילים גרמה לכך שנדרשות כעת כשנתיים או יותר כדי לספק כמה מיירטי הגנה אווירית. מחסור ברכיבים מסוימים, כמו מנועים רקטיים, תורם לעיכוב הזה.

"אני מודאג מכך שהיינו בסוג של חופש ועכשיו אנחנו משחקים בתופסת", אמר למחוקקים ג'ון היל, סגן מזכיר החלל וההגנה מפני טילים, בשבוע שעבר.

לייצור מערכות הגנה אוויריות - והטילים שהן יורות - נדרש בדרך כלל זמן רב ולעיתים קרובות הן עולות הרבה יותר מן המטרות שהן שואפות להפיל, במיוחד במקרה של כטב"מים. הפוטנציאל של נחילי כטב"מים אוטונומיים קטנים מציב אתגרים נוספים לציוד של היום, וטכנולוגיות חדשות להתמודדות עם האיומים המתפתחים הללו נמצאות עדיין בפיתוח.

ישראל כנראה תתקשה להתמודד אם תעמוד בפני מתקפות רבות

המתקפה של איראן על ישראל בסוף השבוע בלטה בהיקף העצום שלה: יותר מ-120 טילים בליסטיים, למעלה מ-30 טילי שיוט וכ-170 כטב"מים. הישראלים יירטו את רוב הטילים הבליסטיים באמצעות מערכות הגנה אווירית של חץ, אמרו בכירים בארה"ב. כארבעה עד שישה טילים הופלו על ידי משחתות אמריקאיות, ואחד יורט על ידי סוללת הגנה אווירית אמריקנית מסוג פטריוט.

את רוב הכטב"מים הפילו מטוסי קרב אמריקנים, אם כי חלקם הושמדו על ידי מטוסים בריטיים, צרפתים וישראלים.

תבוסת המטח האיראני התאפשרה בזכות מערכת ההגנה האווירית המתוחכמת והרב-שכבתית של ישראל, וסיוע שסיפקו ארה"ב ושותפים מערביים וערבים אחרים. אך ישראל כנראה תתקשה להתמודד אם תעמוד בפני גלים רבים של מתקפות, כפי שחוותה אוקראינה במשך יותר משנתיים של מלחמתה עם רוסיה, אומרים אנליסטים בתחום ההגנה.

"נראה היה שישראל די הצליחה, אבל החיסרון הוא שכמות גדולה של מיירטים הושקעה בתהליך", אומר טום קראקו, מנהל צוות חשיבה אמריקאי בפרויקט הגנה מפני טילים במרכז למחקרים אסטרטגיים ובינלאומיים. "אין ספק שהעומס על מלאי התחמושת עומד להיות בעיה, עבור כולם".

במהלך השנים האחרונות הסתמכה אוקראינה במידה רבה על ציוד שסופק ממדינות המערב כדי ליירט יותר מ-2,000 טילים בליסטיים, טילי שיוט וסוגים אחרים של טילים, כמו גם אלפי כטב"מים. עם זאת, שיעורי היירוט של קייב יורדים והולכים ככל שאוזלים לה הטילים.

השבוע, אמר נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי ל-PBS שרוסיה הצליחה להרוס לאחרונה תחנת כוח גדולה משום שלכוחות הצבא של קייב אזלו הטילים כדי להגן עליה. רוסיה ירתה 11 טילים, ולאוקראינה היו רק שבעה להתמודד נגדם.

אך למערב לא נותרו כמויות גדולות של טילים ומערכות הגנה לתת לאוקראינה. קיימת כבר רשימת המתנה ארוכה למערכות פטריוט, שנועדו ליירט טילים בליסטיים. שווייץ, לדוגמה, הזמינה חמש סוללות פטריוט בשנת 2022, אך הראשונה תגיע רק בעוד שש שנים, ותחלוף עוד שנה עד שהיא תפעל, אומרים בממשלה.

גורמים במערב חוששים שהעלויות רק יגדלו

המערכות גם אינן זולות: כל סוללת פטריוט, שניתן לחמש ב-32 טילים, עולה בסביבות מיליארד דולר.

עלות היירוט של ישראל של כמחצית מהמטח האיראני בסוף השבוע נאמדת ב-2.1 מיליארד שקל, או יותר מ-550 מיליון דולר, לדברי יהושע קליסקי, חוקר במכון למחקרי ביטחון לאומי בתל אביב.

גורמים במערב חוששים שהעלויות רק יגדלו, משום שהם נאלצים להפיל כטב"מים זולים יותר עם טילים בשווי מיליון דולר, וההוצאה הזו תגדל אם האויבים יפעילו נחילים של כלי טיס בלתי מאוישים אלה.

רוסיה כבר נוקטת אסטרטגיה זו, ויורה כטב"מים ארוכי טווח לעבר ערים אוקראיניות כדי לבזבז טילי הגנה אווירית אוקראינים שהמלאי שלהם דליל. קצינים אוקראינים מתלוננים שחסר להם ציוד כדי להתמודד עם המטח המתמיד של כטב"מים בקו החזית.

גורמים רשמיים בפנטגון אמרו שהם רוצים שהייצור של אמצעי הגנה נגד כטב"מים יגבר באופן דרמטי, מתוך הכרה בכך שירי טילים של מיליוני דולרים ליירוט משהו שעולה רק אלפי דולרים אינו בר קיימה.

"אי אפשר לחסל כטב"מים זולים בלי מיירטים זולים", אמר לכתבים כריס ברוס, סמנכ"ל האסטרטגיה ב- Anduril Industries, בכינוס שנערך לאחרונה כדי לחשוף את המיירט האוטונומי החדש של החברה, Roadrunner.

כטב"מים קטנים, שמילאו תפקיד גדול יותר באוקראינה, מציבים אתגרים ייחודיים למערכות ההגנה המסורתיות.

"יכולת הזיהוי היא בעיה גדולה"

"קשה יותר לזהות את הקטנים יותר מאשר את הגדולים יותר. אתה יכול לראות גמל ממרחק אבל כנראה לא עכבר", אתמרה אדיטיה דבארקונדה, מנכ"לית Dedrone, סטארט-אפ המפתח טכנולוגיה לסיכול כטב"מים על ידי שיבוש קישורי התקשורת שלהם. "יכולת הזיהוי היא בעיה גדולה, גדולה, גדולה".

כוחות ארה"ב הסתמכו במידה רבה על מערכת ההגנה שלה מפני טילים, Aegis, הממוקמת על ספינה, כדי להגן על כלי השיט והספנות המסחרית שלהם בים האדום, כמו גם על מערכת ה- Phalanx, המשתמשת במקלעים כדי לפוצץ כטב"מים שמגיעים.

עדיין אין פתרון טכני טוב להתמודדות עם נחיל של כטב"מים זולים ואוטונומיים, אומרים גורמים בצבא ובתעשייה.

ארה"ב וישראל בוחנות כעת מערכות מיקרוגל ולייזר נגד כטב"מים שפותחו על ידי חברות פרטיות, המציעות את היכולת להמשיך לירות כל עוד יש הן טעונות. זה יאפשר למערכת, באופן תיאורטי, לסייע בהורדת נחיל של כטב"מים מבלי שתאזל התחמושת.

Epirus, סטארט-אפ אמריקני המתמחה בנשק מיקרוגל עוצמתי, אמר שהוא עשוי להפעיל חלק מהמערכות שלו במזרח התיכון עד הקיץ אם צבא ארה"ב ייתן את האישור לכך, ו-10 מערכות עד לסוף השנה. ליחידת ה- Raytheon של RTX, אחת מחברות ההגנה האמריקניות הגדולות ביותר, יש חוזה עם צבא ארה"ב למערכות מיקרוגל בעוצמה גבוהה נגד כטב"מים, כאשר אבות הטיפוס הראשונים מתוכננים למסירה בשנה הבאה.

המערכות החדשות הללו עוד לא נבדקו בקרב והן מוגבלות בטווח, אך תומכי הטכנולוגיה אומרים שהן מציעות את ההגנה הטובה ביותר נגד נחילי כטב"מים.

"בעימותים עתידיים, ככל הנראה, ידרשו מערכות נגד כטב"מים מערכות עתירות אנרגיה, מערכות בעלות אנרגיה מכוונת או מערכות נשק לייזר כדי להיות מסוגלות לעשות זאת", אומר תומס הנדריקס, איש הון סיכון בקבוצת Decisive Point וקצין לשעבר בכוחות המיוחדים של צבא ארה"ב. "לא ראיתי כל כך הרבה פתרונות בני קיימא לכך".

לכתבה זו תרמו ענת פלד ומיכאל ר' גורדון.