"סכנה של ממש": מה נחשף בתביעה של מפעילת מחצבה ישראלית?

המדינה מאפשרת הכנסת חומרי מחצבה מהרשות הפלסטינית בהיקפים הולכים וגדלים - ומפעילי המחצבות הישראליות נפגעים. תביעה שהגישה לאחרונה חברת אליקים בן ארי, העוסקת בין היתר בתפעול מחצבות, נגד מדינת ישראל ורשות מקרקעי ישראל חושפת קפיצה אדירה בהיקפי חומרי המחצבה הנכנסים לישראל מהרשות דרך מעבר ג'למה (מעבר גלבוע) שבצפון, קפיצה שכנראה ממחישה עלייה משמעותית ב"ייבוא" ממחצבות פלסטיניות ביהודה ושומרון.

● המאבק שתוקע הכפלת מסילת הרכבת ופיתוח קרקע ביותר ממיליארד שקל 
● "משלמים שכר דירה של 7,000 שקל בחודש ולא מקבלים דירה": הפרויקט שהסתבך והעלויות 

עלייה של פי שישה בכמויות

בתביעה שהגישה חברת אליקים בן ארי היא טוענת, בין היתר, כי העובדה שהמדינה מאפשרת יבוא הולך וגובר של חומרי מחצבה ממחצבות פלסטיניות, פוגעת בה ובעיקרון התחרות ההוגנת. "בעקבות מדיניות המדינה ורשות מקרקעי ישראל נרשמה עלייה דרמטיית בכמות המחצבים ממחצבות פלסטיניות", היא טוענת, "המוכנסים לתוך שטחי מדינת ישראל דרך מעבר ג'למה שבצפון הארץ ונמכרים במחירים נמוכים ממחירי עלות של המחצבות הישראליות, שכן המחצבות הפלסטיניות אינן כפופות לרגולציה המחייבת במדינת ישראל בכל הנוגע לתקנים, לדיני עבודה ולדינים סביבתיים החלים על המחצבות הישראליות, וגם לא מחויבות בתשלום ארנונה, דמי הרשאה, תמלוגים ותשלום לקרן לשיקום מחצבות". נציין כי רק התמלוגים שמחויבת כל מחצבה ישראלית לשלם עבור החצץ שהן כורות הם 11 שקלים לכל טון חצץ - תמלוג שאותו המחצבות הפלסטניות אינן נדרשות לשלם.

החברה פנתה, במסגרת הכנת התביעה, למשרד הביטחון, במסגרת חוק חופש המידע, כדי לקבל נתונים מדויקים באשר להיקפי ה"יבוא" מהמחצבות הפלסטיניות - נתונים שבדרך כלל אינם נחשפים באופן מדויק. הנתונים שקיבלה מציגים עלייה מובהקת בהיקפי המחצבים הנכנסים דרך המעבר הצפוני מהרשות לשטחי ישראל: אם בשנת 2021 כמות המחצבים שנכנסו דרך מעבר ג'למה עמדה על 12 אלף טון בחודש, בשנת 2022 היא כבר הגיעה ליותר מ־55 אלף טון בחודש. "טרם התקבלו נתונים מדויקים ומעודכנים לשנת 2023", מדגישה החברה, "ואולם על פי הערכות ובדיקות שביצעה בן ארי באופן פרטי, כמות המחצבים שנכנסה דרך מעבר ג'למה בחודשים ינואר-אוקטובר 2023 עומדת על כ־70 אלף טון לחודש". מדובר על כמות גדולה פי שישה בהשוואה לשנת 2021.

עבודה שהוכנה עבור משרד האנרגיה ופורסמה בפברואר 2023, תחת הכותרת "עדכון תחזית ביקוש לחומרי חציבה בישראל עד לשנת 2040", מחזקת את הדברים ומראה כי המגמה הזו החלה עוד קודם: "כמות חומרי החציבה המגיעה מיו"ש הינה בהיקף משמעותי", נכתב שם. "לא קיימת מדידה סדורה של כמויות חומרי החציבה והמלט המועברים מישראל לפלסטינים, אך ניתן להתרשם כי כמות חומרי החציבה בשנת 2020 הינה חריגה בהיקפה".

"מפתחים עוד תלות אסטרטגית. זו סכנה של ממש"

חברת אליקים בן ארי זכתה במרץ 2021 בזכויות להפעלת מחצבת רוויה הסמוכה לבית שאן, תמורת סכום של כ־251 מיליון שקל. היא טוענת כי בעת שניגשה למכרז הוצגה לפניה תמונה חלקית בלבד של המציאות הקיימת בשוק, בעיקר ביחס לחומרים הנכנסים מהרשות. "המתחרה המרכזי של מחצבת רוויה הן המחצבות הפלסטיניות", היא טוענת. "המדינה מתירה את הגדלת כמות המחצבים אשר מכניסות המחצבות הללו לתחומי ישראל, בשיעור שאינו סביר, ההולך וגדל, ופוגעת בתחרות, וביכולתה של בן-ארי להתחרות למול מחירי המכירה של אותן מחצבות".

בהתאחדות התעשיינים מעריכים כי היקף החצץ המגיע ממחצבות פלסטיניות מהווה כיום כ־15% מכלל החצץ הנצרך בישראל, קרי כ־9-10 מיליון טון בשנה, וכי היקפים אלו צפויים לעלות: "חצץ הוא החומר הכי בסיסי בענף הבנייה, שבלעדיו אין יכולת להתחיל כל עבודת בנייה באשר היא", אומר אורן הרמבם, מנהל איגוד תעשיות מוצרי צריכה ובנייה בהתאחדות.

"השוק הישראלי צורך 60-70 מיליון טון חצץ בשנה, ומתוך זה כ־30% מגיע מעבר לקו הירוק. מתוך חלק זה, כמחצית מגיעה ממחצבות פלסטיניות. ההיצע של המחצבות הפעילות בתוך ישראל רק ילך ויקטן, שכן קשה מאוד לתכנן ולשווק מחצבות חדשות. רוב המחצבות ששווקו בשנים האחרונות בתוך תחומי הקו הירוק הן מחצבות קיימות, שתקופת הפעלתן הסתיימה.

"כשלוקחים את כל הפקטורים שציינה חברת אליקים בן ארי בתביעתה, רואים שיש פה אפליה כלפי המחצבות הישראליות, ותחרות בלתי הוגנת", מוסיף הרמבם. "אבל יש כאן משמעות רוחבית גדולה הרבה יותר: אנחנו מפתחים שוב תלות אסטרטגית בשוק מסוים, ממש כמו שקרה עם פועלי הבנייה הפלסטינים ועם יבוא חומרי הגלם מטורקיה - וזו סכנה של ממש. חובה על המדינה לבצע מהלכים להגדלת היצע החצץ בתוך שטחי ישראל".

הדרישה: ביטול ההסכם והשבת 109 מיליון שקל

חברת אליקים בן ארי טוענת בתביעתה כי בשל העובדה שלא הוצגה בפניה, לטענתה, התמונה המלאה בעת שיווק המכרז למחצבת רוויה, נגרמו ונגרמים לה נזקים עצומים. "החברה מתחרה בידיים ובעיניים קשורות, ללא כל סיכוי של ממש לקיום תחרות הוגנת, שוויונית וראויה", היא טוענת.

בעקבות כך דורשת החברה לבטל את ההסכם שנחתם מולה במסגרת המכרז עבור מחצבת רוויה, ולהשיב לה את החלק היחסי מתשלום דמי ההרשאה וכן את מלוא השקעותיה במחצבה, בסך כולל של כ־109 מיליון שקל, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית. לחלופין, מבקשת החברה להאריך את תקופת ההרשאה שלה לפעילות במחצבה עד למיצוי כל עתודות החצץ במחצבה, או לשלם לה פיצוי בגין הנזקים (ללא ביטול ההסכם) בסך 89 מיליון שקל.

מרשות מקרקעי ישראל נמסר: "כתב התביעה טרם התקבל במשרדי רמ"י. רמ"י פועלת בהתאם לתנאי המכרז וחוזה ההרשאה, ועומדת על קיומם המלא בהתאם לדין".