רשת הברחות מתוחכמת: איך המערב ינצח את הכטב"מים האיראניים?

היועץ לביטחון לאומי של ארה"ב, ג'ייק סאליבן, הודיע ביום שלישי כי מדינתו מתכוונת להטיל סנקציות על תוכנית כלי הטיס הבלתי מאוישים של איראן - בתור תגובה למתקפה על ישראל. יתרה מכך, ארה"ב מנסה לרתום את יתר חברות ה־G7, ואף מדינות נוספות לטובת המהלך. גם באיחוד האירופי ובמדינות אחרות ביבשת אירופה הביעו לאחרונה כוונה להטיל סנקציות חדשות על תוכנית הכטב"מים האיראנית. ברקע זה, ביום רביעי דווח על נפגעים רבים בצפון הארץ מפגיעת רקטות וכטב"מים ששוגרו על ידי חיזבאללה. תיעוד שפורסם ברשתות החברתיות הציג כטב"ם מתאבד שהתפוצץ על מבנה באזור. 

● חיקוי ירוד וזול: זהו הכטב"ם שאיראן שיגרה לעבר ישראל
● ישראל וארה"ב בוחנות נשק חדש נגד איום הכטב"מים האיראני
● רבים מהטילים ששוגרו לישראל נפלו בדרך, וזו הסיבה

ההחלטה האמריקאית נובעת מההיקף הנרחב של התקיפה האיראנית על ישראל, שכללה שיגור של 185 כטב"מים, כ־110 טילים בליסטיים וכ־36 טילי שיוט. באמצעות הסנקציות מבקשת ארה"ב להטיל מורא על גופים ומדינות שסוחרות ברכיבי כטב"מים עם איראן, ובכך להפחית את שיתוף הפעולה שלהם עמה. במקביל, מדינות אירופה מעוניינות לצמצם את האיום האיראני, שמשליך על יכולות הצבא של רוסיה, וכן למנוע מישראל להגיב בתקיפה צבאית נגד איראן.

חרף הסנקציות הנרחבות על איראן, מעניין לגלות כי דגמים רבים של הכטב"מים האיראניים מכילים רכיבים תוצרת ארה"ב ואירופה. ממשל ביידן התעורר לטיפול בסוגיה זו לאחר שיצוא הכטב"מים האיראני לרוסיה החל ב־2022, כשרק באותה שנה הקים הבית הלבן צוות בין־משרדי שהחל לחקור כיצד משטר האייתוללות השיג את הרכיבים האמריקאים.

תוצרת ארה"ב ואירופה

ניתוח של המודיעין האוקראיני מצא לאחרונה כי כ־77% מהרכיבים של הכטב"ם האיראני שאהד 136 - הדגם העיקרי שאותו איראן שיגרה לעבר ישראל בשבת - הם מתוצרת 13 חברות אמריקאיות. במקביל, מכון המחקר הבריטי CAR, שבחן ארבעה דגמי כטב"מים איראניים (מדגמי שאהד 136, מוהאג'ר 6 ושאהד 131), מצא כי 82% מהרכיבים שלהם הם מתוצרת ארה"ב.

בין הרכיבים שנמצאו נמנים שבבי לוגיקה, שאחראים על חישובים, ושבבי זיכרון, שאמונים על אחסון הנתונים. לצידם כוללים הכטב"מים האיראניים גם מעבדים אמריקאים, שבלעדיהם אף כלי טיס לא יכול להמריא.

 נשיא ארה''ב, ג'ו ביידן / צילום: Associated Press, Jacquelyn Martin

במקביל לכך, הדוח האוקראיני מצא כי השאהד 136 מכיל גם 35 רכיבים לפחות שנוצרו באירופה. חמש חברות אירופיות זוהו על ידי בדיקת הרכיבים מהכטב"מים שנתפסו על ידי האוקראינים מבלי שהתפוצצו. "ייצור המל"טים האיראני התאים את עצמו (לסנקציות), וכעת משתמש בעיקר ברכיבים זמינים מסחרית, שהפיקוח על הסחר בהם הוא רופף או שלא קיים בכלל", כתבו שירותי המודיעין האוקראינים. הם קראו לאירופה להיאבק בתופעה. בין הרכיבים: משאבת דלק המיוצרת על ידי חברה גרמנית (Ti Automotive), בקר אלקטרוני המיוצר על ידי חברה שווייצרית (STMicroelectronics), ורכיבים אלקטרוניים נוספים המיוצרים בין היתר בבריטניה.

איום על האיחוד האירופי

לצד ארה"ב, גם באירופה כאמור שמו דגש בימים האחרונים על הסנקציות החדשות המתוכננות על תוכנית הכטב"מים והטילים האיראנית, כתוצאה מההתקפה הנרחבת בסוף השבוע, ובניסיון למתן את התגובה הצבאית הישראלית כאמור. הנושא עמד במרכז פגישת שרי החוץ של האיחוד ביום שלישי, ובמרכז ביקורה של שרת החוץ הגרמנית בישראל השבוע. "אנחנו נהדק ונרחיב את הסנקציות הקיימות", אמר ג'וזפ בורל, הממונה על יחסי החוץ של האיחוד מטעם הנציבות. נשיאת הנציבות אורסולה פון־דר־ליין הבטיחה: "נתמקד בתוכנית הטילים והמל"טים".

כאמור, הסיבה שהאיחוד האירופי מקדם סנקציות כאלו נובעת בין היתר מהעובדה שאותם כטב"מים שתקפו את ישראל נמצאים בשימוש של רוסיה במלחמתה נגד אוקראינה, ועשויים לתקוף גם מדינות השייכות לאיחוד ולנאט"ו בקרוב. כך גם לגבי תוכנית הטילים - באירופה מנסים לפעול נגדה, בין היתר, משום שלאיראן ארסנל בליסטי שיכול להגיע לתחומי האיחוד האירופי. הברית המתרקמת בין רוסיה לאיראן היא איום משמעותי על האיחוד האירופי.

 נשיא איראן, איברהים ראיסי / צילום: Associated Press

מסתמן כי יעד מרכזי של הסנקציות האירופיות החדשות, אם יאומצו, יהיה ליצור פיקוח הדוק הרבה יותר על היצוא של רכיבים המשמשים לתחום זה, ולא רק איסור כללי על יצוא בתחום, כפי שקיים היום. האיחוד האירופי הטיל בדצמבר האחרון סנקציות על שש חברות ואישים הקשורים לתוכנית הכטב"מים האיראנית, בשל "הסיוע של הצבא האיראני למלחמה הרוסית נגד אוקראינה".

גם המדינות הבלטיות, בנוסף לגרמניה ולאוסטריה ולמדינות נוספות, קראו בימים האחרונים להגביר את העיצומים בתחום זה, מה שמסמל אחדות־דעים באיחוד האירופי בסוגיה. היא עשויה לעלות לדיון כבר בפגישתם הקרובה של שרי החוץ של האיחוד ביום שני בשבוע הבא. "ביחד עם צרפת ומדינות אחרות, קידמנו כבר לפני כחצי שנה את הרחבת משטר הסנקציות בתחום המל"טים... כך שיכלול גם טכנולוגיות טילים אחרות מהארסנל של איראן", אמרה שרת החוץ הגרמנית, אנאלה ברבוק, בתום ביקורה בישראל השבוע.

רשת ההברחה האיראנית

במישור הבינלאומי, הרי שבאוקטובר האחרון פג באופן רשמי תוקף הסעיף שעליו הסכימו המעצמות הגלובליות ואיראן במסגרת הסכם הגרעין, בנוגע לאמברגו על רכיבים לתוכנית הטילים והכטב"מים האיראנית. ההסכם - שעליו היו חתומות סין, רוסיה, צרפת, בריטניה, ארה"ב והאיחוד האירופי - אסר על איראן לייבא או לייצא רכיבים או מוצרים מוגמרים בתחום זה. בשל פרישת ארה"ב מההסכם בסוף 2018, ואחרי שעברו חמש שנים, סעיף זה אינו מחייב יותר. רק האיחוד האירופי, ארה"ב ובריטניה, כמו גם שורת מדינות מערביות נוספות, הודיעו כי הן נשארות מחויבות אליו.

בפועל, למרות ההסכם והסעיף הכלול בו, הרי שמדיווחי שירותי מודיעין מערביים עולה שאיראן הקימה רשת הברחת רכיבים יעילה שאיפשרה לה במדה רבה לעקוף את הסנקציה הזו. הרשת כוללת יבוא של רכיבים מתקדמים ממדינות אירופיות ומארה"ב באמצעות סחר עם טורקיה, הודו, וייטנאם, וכמובן סין - שהפכה לשותפת הסחר הגדולה ביותר של איראן בשל הסנקציות הבינלאומיות המוטלות עליה על ידי המערב.

"סין מושקעת עמוק באיראן, כשמרבית התשתיות האיראניות מופעלות על ידי הסינים", מספר לגלובס ד"ר הראל מנשרי, ראש תחום סייבר במכון הטכנולוגי HIT וממקימי מערך הסייבר בשב"כ. "החברות האמריקאיות לא מוכרות רכיבים ישירות לאיראן, אלא לספקים - ואז האיראנים מקבלים זאת בעסקה סיבובית. זה קורה, למשל, באמצעות חברות מהמפרץ. האיראנים טובים בעקיפת הסנקציות לא פחות מהסינים, אך יש פה גם שיתוף פעולה, כשהסינים כבר אמרו לאחרונה שהם בצד של איראן".

בהתחשב בכך, נשאלת השאלה עד כמה תהיינה העיצומים מהסוג שמתכנן ממשל ביידן משמעותיות? "אם אוכפים סנקציות אז יש משמעות", אומר לגלובס יקי דיין, לשעבר קונסול ישראל בלוס אנג'לס וראש המטה המדיני של שרי החוץ סילבן שלום וציפי לבני. "אף סנקציה היא לא מוחלטת ומוצאים דרכים לעקוף, אם זה באמצעות חברות קש, או חברות שרשומות במקומות אחרים. אבל עדיין זה הופך את החיים ליותר מסובכים וקשים. בסנקציות הכלכליות של טראמפ - ראינו כי הן מקשות - אף שאלו לבדן לא מספיקות להפלת המשטר. האם זה יעצור את תעשיית הכטב"מים המשגשגת של איראן? לא, כי יש לאיראן שותפות כמו רוסיה. אך עדיין זה חשוב".

ד"ר מאיר ג'בדנפר, מרצה לאיראן בבית ספר לאודר לממשל ועמית מחקר במכון למדיניות נגד טרור (ICT), אוניברסיטת רייכמן, מוסיף כי הסנקציות לא יפגעו באיראן באופן משמעותי, אך כך לדבריו גם לא תשפיע תגובה ישראלית צבאית נגד איראן. "ישראל צריכה לקחת בחשבון מהי מטרתה ומהם סדרי העדיפויות", הוא אומר. "האם לשמור על הקואליציה הבינלאומית כדי למצוא פתרונות לעזה ולאיראן, או להראות לאיראנים שאין להם יכולת להציב קווים אדומים למדינת ישראל? אם ישראל מעוניינת בקואליציה בינלאומית כזו שתשרת את האינטרסים שלה, היא תידרש להציג איפוק".