בחודשים האחרונים רבו הדיווחים על ביקורים תכופים מצדו של סם אלטמן, מנכ"ל ענקית הבינה המלאכותית OpenAI, באיחוד האמירויות. אלטמן, האיש שעומד מאחורי הצ'טבוט הפופולרי ChatGPT מנהל מפגשים תכופים עם משקיעים ובכירים בממשל האמירתי ועם אישים סעודיים, על פי הערכה כדי לדון בהקמת תשתיות יקרות בעבור פיתוח בינה מלאכותית, כך בין היתר לפי מקורות שצוטטו בבלומברג. דיווחים אחרים תיארו מפגשים דומים שמנהל אלטמן גם עם גורמי ממשל בארה"ב סביב אותו פרויקט בינה מלאכותית שאפתני.
● הסטארט־אפים הישראלים ממשיכים להוביל קדימה
● החזר של פי 10 על ההשקעה: חברת הסייבר אנטייטל נמכרת ב-150 מיליון דולר
מוקדם יותר השבוע הצטרפה גם מיקרוסופט, שותפתה של OpenAI והמממנת העיקרית שלה, לפעילות במדינות המפרץ עם הבטחה להשקיע כ-1.5 מיליארד דולר בקרן G42, קרן השקעות אמירתית-אמריקאית המתמחה בהשקעות בינה מלאכותית באבו דאבי ובמדינות המערב.
ברקע, פרסומים של הוול סטריט ג'ורנל מתחילת השנה שלפיהם אלטמן מתכוון "לעצב מחדש את תעשיית השבבים העולמית", שאיפה שכדי לממשה, הוא יזדקק למיליארדי דולרים. ייצור שבבים מתקדמים לבינה מלאכותית הוא תהליך יקר המרוכז כיום בידיהן של שלוש חברות: TSMC הטייוואנית, המייצרת את הרוב המכריע של שבבי אנבידיה המשובצים גם במערכות OpenAI, וכן אינטל וסמסונג.
מה עומד מאחורי מסע הדילוגים של סם אלטמן במפרציות, ומדוע מדינת ישראל - לכאורה מוקד עולמי שכבר זכה לביקור מצדו - איננה בתמונה?
"אין סכומים כאלה בישראל"
"הציטוטים בתקשורת העולמית כאילו אלטמן מגייס טריליוני דולרים לפיתוח שבבי בינה מלאכותית לא היו נכונים, ונכון להיום אנחנו כלל לא יודעים מה באמת אלטמן רוצה", אומר אלעד רז, מנכ"ל חברת שבבי הבינה המלאכותית נקסט סיליקון. "האם הוא מתכוון להרחיב את פעילות החברה לפיתוח שבבים? לדעתי, מה שאנחנו רואים זה בעיקר הניסיון של OpenAI להבין את האסטרטגיה שלה, ואם אלטמן אכן מתכנן לייצר את השבבים בעצמו, הסכומים הנדרשים לכך לא קיימים בישראל. כדי לבנות מפעל לייצור שבבים, הסעודים והאמירתיים הם כתובת טבעית לגיוס כסף. אם אלטמן יחפש את ההון האנושי - ישראל עשויה להיות חלק מהתמונה".
ייתכן כי אלטמן מבין, כמו רבים בענף השבבים, כי צוואר הבקבוק להמשך הפיתוח של בינה מלאכותית ופריסתה ברחבי העולם הוא החומרה שעומדת בבסיסה. מספר שבבי הבינה המלאכותית הקיים בעולם, כמו גם מספרן של החברות שמפתחות ומייצרות אותם, הוא מוגבל. זו אחת הסיבות בגללה מניית אנבידיה זינקה ב-230% בשנה האחרונה: היא הספקית הכמעט בלעדית של מרבית השבבים בעולם בתחום הזה, בעוד ש-TSMC הטייוואנית היא היצרנית הכמעט בלעדית שלהם.
סעודיה ואיחוד האמירויות הן שותפות טבעיות למיזם טכנולוגי שכזה. מחד, שתי המדינות משקיעות כבר מספר שנים מיליארדי דולרים בטכנולוגיה - הן כמנוף ללחץ פוליטי על המערב והן כאמצעי לביזור ההכנסות שלהן מנפט וגז טבעי. סעודיה, למשל, נחשבת למממנת העיקרית של קרן סופטבנק - אחת מקרנות הטכנולוגיה הגדולות בעולם, ואיחוד האמירויות משקיעה גם היא בחברות טכנולוגיה באמצעות קרן מובאדלה ואף הקימה ענקית בינה מלאכותית משל עצמה בשם TII, שנחשבת לאחת הבולטות בתעשייה.
"כדי להקים חברת שבבים חדשה נדרשת השקעה ראשונית של מיליארדי דולרים" אומר לגלובס שחר כהן, מנכ"ל ומייסד לוסיד קפיטל, המנהלת קרנות גידור להשקעות בטכנולוגיה. "אבל סיכויי ההצלחה לא גדולים: כל חברות השבבים שניסו להתחרות באנבידיה נכשלו, וגם אמזון, גוגל ומיקרוסופט מתקשות בתחרות למרות עשרות מיליארדי הדולרים ששפכו על פיתוח בתחום, כך הסכומים שנדרשים לפרויקט כזה מאוד משמעותיים".
"יש מחסור אדיר בשבבי בינה מלאכותית - והוא מהווה חסם בפני היכולת לפתח מודלים, בדגש על המודלים הגדולים והחדשים ביותר", אומר לגלובס זיו קציר, ראש התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית ברשות החדשנות. "מול הדבר הזה, OpenAI ואלטמן מאמנים מודלים ענקיים ומשלמים הון עתק בעבור מרכזי חישוב שמיקרוסופט בנתה עבורם. לפיכך, ניתן להניח שאלטמן יראה עצמו כאדם שרוצה ומסוגל להתרחב מפיתוח תוכנה לכיוון החומרה, וכאן טמון ההסבר למה הוא פוקד את מדינות המפרץ. עם זאת, צריך לזכור ששרשרת הערך של תעשיית השבבים מורכבת וכוללת כמה תחנות שהייצור הוא האחרון שבהן, וקודמת לו פעילות ענפה של תכנון שבבים, תחום שבו ישראל נחשבת למעצמה".
ההסתבכות הסינית של השותפה מהמפרץ
לפי הפרסומים, אחת השותפות הטבעיות של אלטמן היא הקרן האמירתית G42 שעוסקת בבינה מלאכותית. השקעת המיליארדים של מיקרוסופט ב-G42 מהימים האחרונים אף מחזקת את ההשערה שלקרן, שבראשה עומד השייח' טחנון בן-זאיד, קשר מיוחד לעתיד המיזם. אלא שאם OpenAI ומיקרוסופט בונות על הקמת חברת בינה מלאכותית חדשה ומפעלי ייצור בשיתוף הקרן האמירתית, הדבר לא יעבור ללא התנגדות מוושינגטון.
G42 סופגת אש מהקונגרס האמריקאי שהאשים אותה בחודש ינואר האחרון בשותפות עם מוסדות ביטחוניים בסין, כשלטענת ועדת הקונגרס לענייני סין היא מסייעת לממשל לדכא זכויות אדם ולהגביר את השליטה הטכנולוגית באזרחיו. כך, נטען כי הקרן תורמת להתעצמות הצבאית של סין. בכתבה בניו יורק טיימס מהימים האחרונים אף צוטטה ג'ינה ריימונדו, מזכירת המסחר האמריקאית, באומרה כי "כשזה מגיע לטכנולוגיה מתפתחת, אי אפשר להיות גם במחנה של סין וגם במחנה שלנו". ארה"ב בתקופתה של ריימונדו הגבילה משמעותית את יכולתן של חברות השבבים האמריקאיות אינטל ואנבידיה למכור שבבים מתקדמים לסין.
על פי הדיווחים, השקעת העתק של מיקרוסופט בקרן האמירתית נעשתה לאחר שזו הבטיחה לחתוך חלק מקשריה עם סין - כולל ויתור על מניותיה בטיקטוק וסיום כל קשריה עם וואווי - אך ספק אם הדבר ירצה את מייק גלגאר, חבר הקונגרס ואיש המודיעין לשעבר שטוען כי קשריה של הקרן עם סין עמוקים מאוד. נראה כי מיקרוסופט וסם אלטמן מוכנים ללכת רחוק אל עבר מדינות המפרץ וקרוב לסין - בשביל מימון. לא בטוח שבממשל האמריקאי ישתפו עם זה פעולה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.