האוניברסיטאות באמריקה תקועות במגדל השן, והעולם המשיך הלאה בלעדיהן

הכותב הוא עורך דין בהשכלתו העוסק ומעורב בטכנולוגיה. מנהל קרן להשקעות במטבעות קריפטוגרפיים, ומתגורר בארה"ב. כותב הספר "A Brief History of Money" ומקליט הפודקסט KanAmerica.com. בטוויטר @ChananSteinhart

המוסד האקדמאי הראשון בארה"ב, אוניברסיטת הרווארד, הוקם בשנת 1636 כשאמריקה היתה עדיין, ולמשך עוד יותר מ־140 שנה, קולוניה בריטית. כמיטב המסורת האקדמית האירופית והבריטית, האוניברסיטאות הראשונות היו מוסדות אקסקלוסיביים ביותר, שנועדו לקדם את הספרות, האומנות והמדע בקרב האליטות. כשנוסדה אוניברסיטת הרווארד, שפת הלימוד בה הייתה לטינית. בשנה הראשונה נדרשו הסטודנטים לקחת קורסים ביוונית ובעברית, כמו גם בתורת הנאום, אתיקה, פוליטיקה ומשפט. מאוחר יותר נוספו מתמטיקה, אסטרונומיה ופיזיקה. מהיווסדה ועד שנת 1699 סיימו את אוניברסיטת הרווארד בממוצע כ־15 סטודנטים בשנה, ובסך הכל 439 סטודנטים במשך ששת העשורים הראשונים לקיומה. בשנת 2021 לבדה, לשם השוואה, העניקה האוניברסיטה 9,623 תעודות בוגר לסוגיהן. רק בשנת 1813 החלו הבוגרים לקבל סוג של תעודה־דיפלומה, כתובה בלטינית, המאשרת כי סיימו את דרישות הלימודים והם בוגרי המוסד.

● פרשנות | אוניברסיטאות היוקרה באמריקה והכלי שהפך אותן למפלצות פיננסיות 

במאות השנים הבאות ימשיכו האוניברסיטאות להיות מוסדות קטנטנים שנועדו להכין ולהכשיר את האליטות הפוליטיות והחברתיות לניהול החברה והמדינה, כמו גם למקצועות ספציפיים כמו רפואה ומשפט. לא יפלא אפוא כי בשנת 1870, רק 1.7% מבין הצעירים בגילאי 21-18 בארה"ב למדו באחת מבין כ־400 האוניברסיטאות והקולג'ים שהיו אז במדינה. היום, אגב, יש בה כ־6,000 מוסדות כאלו.

הקפיצה הגדולה במספר הסטודנטים והאוניברסיטאות החלה לאחר מלחמת העולם השנייה. בשנת 1950 כמעט 30% מבני הגיל 21-18 למדו בקולג' או באוניברסיטה, ומספר התארים הראשונים שהוענקו קפץ לכ־432 אלף, לעומת כ־9,400 בשנת 1870. אך זה היה רק תחילתו של המפץ בתעשיית ההשכלה הגבוהה. 2013 הייתה שנת השיא במספר הסטודנטים בארה"ב - מעל 20 מיליון שלומדים לתואר ראשון או שני. 2016 הייתה שנת השיא במספר תלמידי תיכון הממשיכים לקולג': 70% ממסיימי התיכון המשיכו ללימודים גבוהים.

גידול עצום, שהוא תולדה של קשר חיובי מובהק בין תעסוקה, שכר וקריירה ובין השכלה גבוהה, ניכר במקצועות ההומניים. כך למשל בשנת הלימודים 2018-19 סיימו וקיבלו בארה"ב כ־1.2 מיליון בוגרים תואר ראשון. כשליש מהתארים היו במה שמכונה "מינהל עסקים", כרבע היו במדעי החברה והרוח, ורק כ־11% במקצועות ההנדסה למיניהם. באותה שנה גם כ־823 אלף אנשים קיבלו תואר חלקי - תואר שאינו אקדמי מלא, אלא לימודים גבוהים של שנתיים או שלוש שנים. מחצית מהתארים ומהתעודות הללו היו במדעי הרוח, וכ־12% היו במינהל עסקים. כ 6% היו במחשבים או טכנולוגיה, וכ־17% היו במקצועות הבריאות.

עם הביקושים, זינקו המחירים

הביקוש הגובר להשכלה גבוהה, יחד עם זמינות האשראי ללימודים אלו, גרמו למחירים לזנק. כך, ב־1980 מחיר שנת לימוד בקולג' ארבע־שנתי לתושב המדינה שבה ממוקמת האוניברסיטה, עמד על 10,230 דולר, כולל שכר לימוד ומחיה. זאת בממוצע בהתאמה לדולרים של 2019. עד 2019-20 עלה הסכום בפועל ל־28,775, עלייה של 180% במונחים ריאליים. כך על פי המרכז הלאומי לסטטיסטיקה בחינוך.

עם השנים והקפיצה במספר בוגרי אוניברסיטאות וקולג'ים, החלה המשוואה של השכלה־קריירה־שכר להתערער. בסקר שנערך ב־2022 סברו 51% מהנשאלים כי "ערך ההשקעה בלימודים אוניברסיטאיים מוטל בספק נוכח עלותם הגבוהה אל מול הזדמנויות התעסוקה". בקרב הצעירים בגילאי 18-34 ללא השכלה גבוהה, 70% הסכימו עם הצהרה זו. אפילו 49% מהצעירים באותם גילאים שדווקא כן טרחו והשיגו השכלה גבוהה, הסכימו עם ההצהרה. בהמשך לכך, יותר ויותר צעירים מעדיפים השכלה והכשרה שיהיו קצרות, ממוקדות וזולות על פני הכשרה ארוכה, כללית ויקרה בדמות תואר אקדמי.

בשנים האחרונות גם מעסיקות גדולות כמו אפל, גוגל ואמזון שינו את מדיניות הגיוס של עובדים. הן כבר לא דורשות תואר אקדמאי לחלק מהמשרות, אלא דווקא ניסיון והכשרה בתחומים הספציפיים של המשרה. ענקיות הטכנולוגיה האלה משקיעות רבות בתוכניות הכשרה ספציפיות, ומקיימות שיתופי פעולה עם מוסדות הכשרה לא קונבנציונליים, בעיקר קולג'ים קטנים ואזוריים של שתי שנות לימוד, כדי לבנות תוכניות שיכשירו עובדים ספציפית למשרות הנחוצות להן.

גם מספר המועמדים הפוטנציאליים צונח

אך לא רק מדד הפופולריות הלך וצנח, אלא גם מספר המועמדים הפוטנציאליים. זאת שעה שמספר הלידות לאשה ירד במהלך המאה הזו, מכ־2.1 לידות לאשה בשנת 2006 לכ־1.66 בשנת 2021, כך על פי דוח של הפדרל רזרב. מספר זה צפוי להתייצב באזור ה־1.76 במהלך העשור הבא, ומשמעותו ירידה מתמשכת באוכלוסייה הצעירה. ילדים מתחת לגיל 17, למשל, היוו כ־28% מהאוכלוסיה בשנת 1980, כ־25.7% בשנת 2000 וכ־22% בשנת 2020; בשנת 2030 הם עתידים להיות כ־21.3% בלבד מכלל האוכלוסייה.

החיבור בין המגמות הדמוגרפיות והסקפטיות המתפשטת בדבר כדאיות ההשקעה בלימודים אקדמאים קלאסיים, הביא לירידה נמשכת במספרי הפונים להשכלה גבוהה. כך, על פי המכון לדטא בעולם החינוך, נחתך מספר הסטודנטים לתואר ראשון בכ־9.8% מאז שיאו בשנת 2010.

האתגר הטכנולוגי: AI מכווצת משרות

אם לא די בכך, גם האתגרים הטכנולוגיים צפויים להטיל צל כבד על עתידם של המוסדות להשכלה גבוהה בשנים הבאות. ההתפתחויות הטכנולוגיות המהירות, ובפרט בעולמות הבינה המלאכותית ולמידת מכונות (Machine Learning), מאתגרים את האוניברסיטאות לא רק בשאלה האם הן יודעות להכין את הסטודנטים למקצועות העתיד. התפתחויות טכנולוגיות אלו עלולות להקטין משמעותית, ובאופן היסודי ביותר, את ערכה של ההשכלה הקלאסית בכלל, שעה שהם לוקחים על עצמם יותר ויותר משימות שביצעו בעבר עובדים משכילים ומומחים.

למשל עולם התכנות. כבר היום AI משנה חלקים משמעותיים מעולם זה, ורבים צופים שהוא יהווה מרכיב מרכזי בעבודות התכנות בעתיד. על פי סקר של גיב־האב, פלטפורמה אינטרנטית של מתכנתים, 92% מהמתכנתים בארה"ב משתמשים היום ב־AI בעבודתם השוטפת. על פי סקר של חברת הייעוץ האסטרטגי מקינזי, ה־AI עלול לייתר כ־20% ויותר מעבודות התכנות.

אבל זה לא עוצר במתכנתים. מחקר של אוניברסיטת פנסילבניה מעריך כי דווקא העיסוקים של הצווארון לבן, המשתכרים מעל הממוצע, יהיו אלו שייפגעו בעיקר ממהפכת ה־AI. המחקר קבע שכ־44% מהמשימות בתחום המשפט יהפכו אוטומטיות לגמרי בזכות הבינה המלאכותית, כ־37% בתחום הארכיטקטורה וההנדסה, 35% בתחום הכספים והעסקים. על פי דוח של בנק ההשקעות גולדמן זאקס משנה שעברה, 300 מיליון משרות בארה"ב ובאירופה יאבדו או יצומצמו באופן משמעותי כתוצאה מהמהפכה הטכנולוגית המתפתחת במהירות. ואין זו רק תיאוריה מעורפלת: בשבוע שעבר פורסם בניו יורק טיימס כי מנהלים בכירים בגולדמן זאקס, מורגן סטנלי ובנקים אחרים מתלבטים כמה עמוק הם יכולים לחתוך במחזורי הגיוס של עובדים חדשים. הערכות שונות בארגונים אלו העמידו את המספר המקוצץ על שני שלישים. בהתאמה ייפגע גם שכר הנותרים. חברת היעוץ הענקית אקסנטיור, המבצעת הערכה ומייעצת בעניין לכמה מענקיות וול סטריט, העריכה ללקוחותיה כי כמעט שלושה רבעים משעות העבודה של עובדי המערכת הבנקאית והפיננסית יוכלו להיחסך אם יוחלפו בטכנולוגיית AI.

ללא יכולת להכשיר את דור העתיד למשרות העתיד, וללא אופק תעסוקתי להשכלה היקרה שהן מעניקות, קשה להאמין כי הצעירים יסכימו להמשיך ולהעמיס על עצמם חובות של מיליארדים כדי לשלם שכר לימוד מופקע, עבור תעודות חסרות ערך תעסוקתי של ממש.

גם אופן הלימוד המרוכז והקלאסי, הנשען על הרצאות פרונטליות ונוכחות פיזית במוסד, הופך למיושן. העתיד נמצא בעולם מבוזר ובנוודות דיגיטלית. כיום כ־95% מהעובדים בארה"ב מבקשים לעבוד לפחות חלקית מרחוק, ו־54% מבקשים לעבוד באופן מלא רק מהבית, כך על פי סקר שהתפרסם לפני כשלושה חודשים. על פי סקר של חברת המחקר פיו ריסרץ', כ־14% מכוח העבודה בארה"ב כבר כיום עובד באופן מלא מהבית, והמספר יעלה מעל 20% עד לשנה הבאה. יתר על כן, רק 16% מהעובדים במשרות צווארון לבן ישקלו משרה שאינה מאפשרת, לפחות חלקית, עבודה מרחוק. הלימוד הקלאסי והארגון הנוכחי של האונברסיטאות הולך ומתרחק אפוא ממגמות העתיד.

כמו בתחומים רבים נוספים, העולם האקדמי עתיד לפגוש בשנים הבאות את הסופה המושלמת, תוצאה של הדמוגרפיה המצטמצמת והשינויים הטכנולוגיים הגדולים. ירידה במספר הסטודנטים, הביזור והדרישה ללימוד מרחוק, צניחה בערך ההשכלה בכלל נוכח מהפכות ה־AI - כל אלה יקטינו דרמטית את הכנסותיהן ואת מעמדן של האוניברסיטאות. הירידה הדרמטית בביקוש, ובעקבותיה גם הרעה במצבם הכלכלי, עתיד להעמיד בפני מוסדות מיושנים, איטיים וקלאסיים אלה אתגרים כמותם לא חוו מאז שנוסדו, לפני כ־400 שנה.