מומחים מסבירים: אלו הסיבות שבגללן בכירי חמאס שוקלים לעזוב את קטאר

המבוי הסתום במשא־ומתן לשחרור החטופים מידי ארגון הטרור חמאס, וההתבטאויות מדוחא בדבר השיקול המחודש של הקטארים האם להמשיך בתפקיד המתווכת עם ישראל, התגלגלו בסוף השבוע האחרון לדיווחים על בחינת מעבר של בכירי הלשכה המדינית של הארגון לעומאן או לטורקיה.

● היישר מרוסיה: איראן תקבל השבוע נשק חדש
● יואב קרני, פרשנות | היחסים עם ישראל ישתנו ללא היכר? ארה"ב צפויה לאמץ צעד דרמטי

לפי הוול סטריט ג'ורנל, בכירי חמאס שוקלים מעבר לעומאן או למדינה אחרת, ולפי "א־שרק" הסעודי - נבחנת העתקת הפעילות מקטאר לטורקיה. הדיווח הזה פורסם ברקע הפגישה של נשיא טורקיה רג'פ טאייפ ארדואן אתמול (ש') בארמון דולמבח'צה עם ראש הלשכה המדינית של חמאס, איסמעיל הנייה.

הבחינה הזו בין עומאן לבין טורקיה, לכאורה, היא חריגה. ארדואן הוא מנהיג האסלאם הפוליטי בעולם כבר שנים רבות, איש אחים מוסלמים ותיק שמקורב לחמאס - ועל כן, אין זה מפתיע. הדבר נכון על אחת כמה וכמה, לנוכח העובדה שבכירים בחמאס מתגוררים כבר שנים רבות באיסטנבול, שהפכה גם לבסיס הפעילות הכלכלית של חמאס שצובר במדינה נכסים.

מנגד, עומאן נראית כאפשרות חריגה. המדינה שופעת מאגרי הנפט והגז הטבעי נתפסת כמתווכת האולטימטיבית בעולם המוסלמי, משום שהיא המדינה האיבאדית היחידה בעולם. האיבאדיה הוא הזרם השלישי בהיקפו בעולם המוסלמי לאחר הסונה והשיעה, והבידול הזה אומנם מייחד את העומאנים - אבל גם מאלץ אותם לדאוג לעצמם.

העומאנים בעלי יחסים עמוקים עם ארה"ב, כאשר לאורך העשורים האחרונים, ביקרו במוסקט ראש הממשלה המנוח יצחק רבין (1994) וראש הממשלה הנוכחי בנימין נתניהו (2018). ביקורים אלו מצביעים על מערכת היחסים הוותיקה בין עומאן לבין ישראל, שקיוותה כי מוסקט תחליט להצטרף למגמת הנורמליזציה עם ישראל בעקבות הסכמי אברהם ב־2020 - מהלך שלא קרה עד היום.

בצל כל האירועים הללו, נשאלת השאלה האם עומאן היא בכלל אפשרות ריאלית עבור בכירי חמאס? בחנו את הסוגיה עם ד"ר יואל גוז'נסקי, ראש הזירה האזורית במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), אוניברסיטת תל אביב. ד"ר גוז'נסקי ריכז בעבר את הטיפול בנושא איראן והמפרץ במטה לביטחון לאומי שבמשרד ראש הממשלה.

"מול הלחץ האמריקאי, עומאן יתקשו לקבל את חמאס. הם לא היו כתובת עבור חמאס כבר קודם לכן, עוד לפני קטאר", אומר ד"ר גוז'נסקי. "עומאן היא מדינה מתונה מאוד. היא אמנם משחקת על כל המגרשים בדומה לקטאר, אבל האסלאם העומאני הוא מאוד מתון. אני מוכן להסתכן בזה שאגיד כי אינני רואה דרך שהם יקבלו את חמאס. זה יפגע בקשרים הטובים שיש לעומאן במשך שנים רבות עם ישראל. לכן, חמאס יצטרכו למצוא בית אחר".

החוקר הבכיר רואה בטורקיה אפשרות הרבה יותר סבירה, "בין השאר, גם בשל הקשרים של קטאר עם אנקרה". נזכיר כי בזירה הבין־לאומית, ידידו הקרוב ביותר של ארדואן הוא אמיר קטאר, תמים א־ת'אני. "באותה מידה, ייתכן כי אלג'יריה, לבנון או חזרה לסוריה עשויות להתגלות כאפשרויות הנבחרות של בכירי הלשכה המדינית של חמאס".

ד"ר גליה לינדנשטראוס, חוקרת בכירה ב­־INSS, עורכת העדכן האסטרטגי ומומחית במדיניות החוץ העכשווית של טורקיה, לא נשמעת מופתעת מבחינת המעבר של חמאס למדינתו של ארדואן. "לפני המלחמה, זה היה תרחיש פחות סביר, אבל עם ההתנהלות הטורקית הלא צפויה על גבול ההחרפה עם ישראל - זה תרחיש שיש לקחת בחשבון", אומרת ד"ר לינדנשטראוס.

בבסיס הנתונים, לדבריה, עומדים שיקולי הפנים של ארדואן - במיוחד לאחר הכישלון ההיסטורי בבחירות המקומיות, בהן מפלגת "הצדק והפיתוח" (AKP) בהנהגתו הפסידה בכל הערים הגדולות. "כבר ראינו את הגבלת הייצוא על ישראל, שהיוותה תוצאה ישירה של התבוסה בבחירות המקומיות, אבל גם הסוגיה הפלסטינית היא מרכזית מאוד לארדואן. טורקיה מציגה את חמאס כחלק מהפתרון, וטוענת כי הם מוכנים למדינה פלסטינית על בסיס גבולות 1967. כפי שאנחנו יודעים, זה לא בהכרח מה שחמאס רוצים. הטורקים טוענים כי תמיכתם בחמאס אינה תמיכה בטרור, אלא בפתרון שתי המדינות".

קטאר מנסה להרוויח עוד נקודות

ד"ר גוז'נסקי הוא מהדמויות בישראל שמכירות את קטאר בצורה העמוקה ביותר, ומכיר את תפיסת העולם של משפחת א־ת'אני מקרוב. על אף שלל הדיווחים על אודות בחינת יעדי המעבר של הנהגת חמאס מדוחא, בראשות איסמעיל הנייה וחאלד משעל, כשקטאר הרשמית מדברת לאחרונה על כך שהיא בוחנת מחדש את מעמדה בתור מתווכת, החוקר הבכיר רואה באירוע בתור אקט שבא להעביר את המסר: "תחזיקו אותי".

"הלחץ האמריקאי על קטאר עושה את שלו, אבל אינני חושב כי הם ממהרים. קטאר מנסה ללחוץ על חמאס, אבל לא לגרש. צריך לראות מי מרוויח מהפרסום, יש כאן מניפולציה. להערכתי, זה נועד ללחוץ על חמאס במסגרת מראית עין כי קטאר עושה משהו. יש פה מניעים קטאריים מאחורי הסיפור: להראות שהיא לוחצת על חמאס ומוכנה לשקול את הגירוש".

גוז'נסקי מסכם כי עוד צפויים פרקים נוספים באירוע החמאסי־קטארי, כאשר עסקה לשחרור חטופים עשויה להועיל בהקשר זה להנייה ולאנשיו. "לפחות בטווח הזמן המיידי, זה עשוי להביא לכך שלא יהיו שינויים. עצם העובדה ששום דבר לא זז בנושא, גורם ללחץ אמריקאי על קטאר וללחץ קטארי על חמאס. לקטאר יש אינטרס להראות הצלחה בתיווך, כי היא זוכה בנקודות רבות".