הממשלה, החרם הטורקי ומחירי הדירות: הקבלן שבונה אלפי יחידות דווקא אופטימי

"אנחנו יותר מ־50 שנה במקצוע, וידענו לאורך התקופה הזאת לא מעט עליות וירידות. מי שחזק, מי שיש לו הון עצמי גבוה, יכול להרשות לעצמו גם במצבים כאלו להסתכל קדימה ולתקן תוך כדי תנועה, להתאים את עצמו למצב הנוכחי. תודה לאל, אנחנו מצליחים להתגבר על הבעיות, אבל כואב מאוד לראות מה שקורה מסביב, אפילו לידינו, בשכונה שבה אנחנו פועלים עכשיו בשדה דב שבצפון תל אביב. אני רואה כמה המצוקה של האחרים קשה.

● כך מתכנן ראש העיר להתמודד עם התופעה שהכי מטרידה את החיפאים 
● אפילו הטילים כבר לא מרתיעים את משקיעי הנדל"ן בעיר הזו 
● הסיפור הלא ייאמן על 40 דירות יוקרה במגדל בתל אביב שעומדות ריקות 

"מ־7 באוקטובר הענף נמצא בתקופה שלא הכרנו בעבר: המחסור בפועלי בנייה גדול, אתרי בנייה סגורים, אלו דברים שקשה מאוד להתמודד איתם, גם אם אצלנו בחברה, תודה לאל, המצב טוב. אני מקווה מאוד שמקבלי ההחלטות יתעשתו ויתחילו לקבל החלטות נכונות, אבל נכון להיום אין כל מענה מהממשלה. נראה שהיא ממש לא אוהבת את הענף שלנו, אף שהוא מכניס יותר מ־100 מיליארד שקל בשנה ממסים ישירים ועקיפים".

את הדברים אומר לגלובס אלי אביסרור, מנכ"ל חברת אביסרור משה ובניו ויו"ר ארגון הקבלנים בנגב.

אביסרור, שאינו מרבה להתראיין, זועק את זעקתם של קבלנים רבים אשר ספגו מכות לא פשוטות מאד פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" - זה התחיל בסגירת אתרי הבנייה עם פרוץ המלחמה על ידי ראשי רשויות רבים; המשיך במניעת כניסתם של יותר מ־100 אלף עובדים פלסטינים לישראל, ובקושי המתמשך בהבאת עובדים זרים במקומם; ומגיע עד להכרזת האמברגו מצד טורקיה על יצוא לישראל של מוצרים רבים, ביניהם חומרי גלם לבנייה. מבחינת אביסרור, הפער בין הקשיים הללו לבין המענה ממקבלי ההחלטות - עצום.

 פרויקט נאות הדרים בבאר שבע / צילום: יח''צ

"הממשלה לא נותנת כתף, ואנחנו צריכים להתמודד עם הבעיות לבד", הוא אומר. "בניגוד לדרך שבה נוהגים להציג אותנו, אנחנו לא עובדים רק בשביל להרוויח. אנחנו פה כדי לבנות את המדינה, ואנחנו עובדים קשה מאוד בשביל זה, אבל אני לא רואה שמכבדים אותנו בהתאם. בעבר ראש הממשלה היה מתערב מדי פעם בסוגיות הללו, אבל היום הוא מנהל מלחמה - והשרים היו צריכים לקחת את הדברים האלה לטיפול שלהם".

האמברגו שהוטל מצד טורקיה - דרמטי בעיניך?
"דרמטי מאוד. בשנים האחרונות ייצור המלט בישראל הצטמצם מאוד, וכיום בקושי 40% מהכמות שצורך הענף מגיעה מאספקה מקומית. כל השאר זה יבוא - וזה נכון לכל חומרי הבנייה כמעט. טורקיה מדינה קרובה מאוד אלינו, ולכן העדיפות עד היום הייתה לרכוש מהם. מה שקרה לאחרונה חמור מאוד, ויכול לפגוע בצורה משמעותית בענף: לדוגמה, קבלן שהתחיל לחפות את הבניין שהוא בונה בעזרת חומר מסוים בגוון מסוים, וצריך להזמין כמות נוספת - אבל יצטרך לפנות למדינה אחרת. יכול להיות מאוד שהוא בכלל לא ימצא את אותו גוון שבו השתמש. האלומיניום, הזכוכית, הריצוף על סוגיו - זו פגיעה בהיקף שלא ייאמן".

עם זאת, לדבריו האמברגו של טורקיה יפגע בסופו של דבר בעיקר בטורקיה עצמה, שכן השוק בישראל יתאים את עצמו לסיטואציה החדשה: "השוק המקומי יתרגל, יעכל את מה שקורה וימצא את האלטרנטיבות. נביא את החומרים ממדינות אחרות, וזה יהיה קצת יותר יקר, אבל נחיה עם זה. מי שייפגע באמת אלו הטורקים, יותר מאיתנו, כי הם יפסידו שוק משמעותי".

הרכישה של יהודה לוי כמשל למצב בשדה דב

ההערכה הזו מסמלת אולי יותר מכול, דרך עיניו של אביסרור, את ההתנהלות של ענף הבנייה לאורך השנים ואת חוזקו - מה שמביא אותו להעריך כי המשבר שבו הענף נמצא כבר יותר משנה, נמצא מאחורינו במידה מסוימת. "גם בתקופה האחרונה היו לא מעט עליות וירידות, ועכשיו נראה שאנחנו שוב חוזרים לעלות. כולנו עברנו כאן תקופה קשה מאוד בעקבות אירועי 7 באוקטובר והמלחמה, אבל בחודשיים-שלושה האחרונים אנחנו רואים התפתחויות חיוביות. הביקוש גדל, בכל הפרויקטים ברחבי הארץ. חוזרים לשגרה, מבחינת השיווקים. המצב קשה מאוד, זה נכון, אבל עם כל הקשיים אנחנו מתמודדים - כי זאת העוצמה של הענף".

את ההתאוששות כבר רואים בנתונים הרשמיים שפורסמו בשבועות האחרונים מצד הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומשרד האוצר, גם אם אינה מלאה עדיין. לאביסרור יש אינדיקציה אחת ספציפית, והיא הפתיעה גם איש נדל"ן ותיק כמוהו: ההתעניינות בפרויקט "אשירה" של החברה בשדה דב, שיצא לפני חודשים ספורים לשיווק בפריסייל (מכירה מוקדמת).

פרויקט הדגל של החברה מתוכנן לכלול 406 יחידות דיור בשכונה החדשה, במגדל מגורים בן 34 קומות ובבניינים בני 7, 8 ו־15 קומות. הפרזנטור של הפרויקט, השחקן יהודה לוי, כבר הספיק לרכוש בעצמו דירה, בסכום של 8 מיליון שקל, כפי שפרסמנו כאן בגלובס לפני כחודש וחצי.

"הופתעתי מאוד מהביקוש בפרויקט הזה", מודה אביסרור. "מרגע שהשקנו את קמפיין השיווק לפרויקט 'אשירה' קיבלנו אלפי לידים ושיחות טלפון, ואנחנו מנהלים פגישות יום־יומיות עם אנשים שרוצים לרכוש דירה בפרויקט. כבר הצלחנו לשווק יותר מ־50 דירות, חלק בחוזי רכישה וחלק בהצעות רכישה".

אתה צופה עוד עליות מחירים, בפרויקט הזה ובכלל?
"כן. המחסור החמור בעובדים והשלכות האמברגו יגרמו לכך שהכול יתייקר, וזה יתגלגל בסופו של דבר אל הרוכש. לכן מי שרוכש דירה היום, מרוויח פעמיים: גם את התקופה הזאת, שלפני עליות המחירים הצפויות, וגם את ההנחות הגדולות שהקבלנים והיזמים עדיין מציעים, כולל אותנו. המבצעים הנהוגים היום בשוק, שנוגעים בעיקר לתנאי התשלום, אומנם לא מתבטאים ישירות במחיר הדירה, אבל משקפים הנחה של מאות אלפי שקלים. מי שקונה היום, בתוך שישה-שבעה חודשים יבין שעשה את עסקת חייו".

"ירושלים היא מדינה אחרת"

חברת אביסרור משה ובניו הוקמה בשנת 1978 על ידי משה אביסרור ז"ל, אביו של אלי. מטה החברה נמצא בבאר שבע, אך החברה כבר מזמן איננה חברה "באר שבעית" בלבד וכיום פועלת גם בתל אביב, בירושלים, ברמת השרון, בבני ברק, בבאר יעקב, באשקלון, בבת ים, באשדוד, בלוד, בקריית גת ובפתח תקווה.

אחד התחומים שבהם הרחיבה את פעילותה בשנים האחרונות הוא תחום ההתחדשות העירונית - שבו, אגב, הייתה אחת החלוצות, עם פרויקט פינוי־בינוי בשכונת כפר גבירול ברחובות, שיצא לדרך עוד בשנת 1999.

כיום היא פעילה מאוד בתחום בירושלים, ויש לכך סיבה מרכזית: "ירושלים זו מדינה אחרת לגמרי בכל הנוגע להתחדשות עירונית", מספר אביסרור. "ראש העיר סבלני ומקבל קבלנים ויזמים בסבר פנים יפות, ומהנדס העיר מלווה את הפרויקטים ברמה יום־יומית. אם אפשר היה להעתיק את ההתנהלות הזאת לכל הארץ, היינו נראים היום אחרת.

"אנחנו מתכוונים להעמיק יותר את הפעילות של החברה בהתחדשות עירונית, כי אחד היתרונות הגדולים שלה הוא שלא צריך להיכנס להתחייבויות כספיות גדולות מראש (משום שלא נדרשת רכישה של הקרקע עבור הפרויקט - י"נ), ולכן קל מאוד לקדם פרויקטים כאלו. הבעיה היא הרשויות המקומיות והוועדות המחוזיות, למעט ירושלים כאמור. לוקח שנים על גבי שנים לקדם פרויקטים, ואני מקווה שבעיקר ראשי הערים, אבל גם הוועדות המחוזיות, ישכילו לדחוף, ללחוץ ולקדם את הפרויקטים האלה אצלם".

החברה מקדמת היום פרויקטים בהיקף של קרוב ל־17 אלף יחידות דיור, ולדברי אביסרור הכיוון הוא המשך ההתפתחות גם בשנים הבאות: "התפתחנו מאוד, ונמשיך בכל הכוח קדימה. אנחנו נמצאים פה כדי להמשיך את הדרך של אבא שלנו, שהתחיל אותה בשנות ה־70, וממשיכים לממש את החזון שלו".

יש מחשבות על הנפקה של החברה והפיכתה לציבורית?
"כרגע לא, אולי בעתיד".

כיצד השפיעו אירועי חצי השנה האחרונה על החברה?
"מה שקרה פגע מאוד בכל אזור הדרום, ושינה לחלוטין את החשיבה של כולנו. בעיני, הנגב הוא העתיד של המדינה, זה המקום להיות בו. יש כאן הרבה מאוד קרקעות מתוכננות, קרקעות מדינה שהן הכי זמינות לבנייה. המדינה צריכה לתת לאזור הזה כמה שיותר. אין לי ספק שבעשור הקרוב נראה שינוי גדול מאוד באזור הזה".

אין חשש שההשקעה בנגב המערבי תבוא על חשבון באר שבע?
"ההשקעה בנגב המערבי ובעוטף עזה חשובה מאוד, ודאי אחרי מה שעברו שם התושבים. אבל באר שבע היא המטרופולין היחידה שיש בדרום, והיא צריכה להוביל את כל מה שקורה באזור הזה. הבעיה העיקרית היא שהמדינה לא מקצה לעיר את המשאבים הנדרשים, ולכן היא לא מתקדמת בקצב מהיר מספיק.

"לא יכול להיות שהרכבת לתל אביב תציג את אותם זמני נסיעה שהיו כאן לפני 30 שנה. חייבים כאן רכבת מהירה, וצריך להוסיף עוד שני מסלולים בכביש 6, כי נוצרים בו בכל יום פקקים גדולים מאוד אל תוך העיר".