ארה"ב נוקטת צעד דרמטי נגד טיקטוק. אלו המשמעויות

הסנאט האמריקאי אישר השבוע חוק שבמסגרתו מחויבת ByteDance הסינית, החברה-האם של אפליקציית הסרטונים הפופולרית טיקטוק, למכור את בעלותה על האפליקציה לקונה המאושר על-ידי ממשלת ארה"ב. אם האפליקציה לא תימכר, הפעילות שלה בארה"ב תיאסר. 

אותו צעד משפטי, שזכה וזוכה לתמיכה רחבה מכל רחבי הקשת הפוליטית האמריקאית, מהווה למעשה את האיום המשמעותי ביותר נגד האפליקציה הפופולרית, שלה מעל 170 מיליון משתמשים אמריקאים. 

● פרשנות | סין והמערב: בינתיים ממשיכים לדבר ולחרוק שיניים
● ארה"ב: אושר חוק שמחייב את טיקטוק למכור את פעילותה במדינה
● מסע ההסברה של בכירי טיקטוק בישראל: "אנחנו לא מושלמים"

אז מהו אותו חוק שעבר?

לפי הצעת החוק האמריקאית, לבייטדאנס הסינית מאפשרים פרק זמן מצטבר של כשנה כדי למצוא קונה לטיקטוק. אם לא יימצאו קונים שיקבלו את האישור האמריקאי, לפי החוק פעילות האפליקציה בארה"ב תיחסם. 

במקביל, יותר מ-30 מדינות ברחבי ארה"ב יצאו באיסור, הקיים גם מטעם הממשלה, על התקנת האפליקציה במכשירים ממשלתיים. גם מספר מוסדות אקדמיים בארה"ב חסמו את האפליקציה לשימוש דרך האינטרנט האלחוטי שהם מספקים בתחומם, כך לפי ה"ניו יורק טיימס". 

 שו זי צ'ו, מנכ''ל טיקטוק / צילום: Reuters, Evelyn Hockstein

מהי משמעות חסימת טיקטוק אם לא יימצא קונה?

החוק מאפשר לממשלה האמריקאית להטיל עונשים אזרחיים על חברות טכנולוגיות שלהן חנות אפליקציות, דוגמת אפל, אם יציעו אפשרות להוריד, לעדכן או לקנות את האפליקציה.

כבר היום קיים איסור על התקנת האפליקציה במכשירים שבבעלות עיריית ניו יורק, איסור שאושר רק באוגוסט האחרון, זאת בין היתר לאחר שסוכנות אבטחת הסייבר של עיריית ניו יורק קבעה כי טיקטוק מהווה איום ביטחוני, כך לפי ה"ניו יורק טיימס".

אם הפעילות של טיקטוק אכן תיחסם, ארה"ב לא תהיה המדינה הראשונה שנקטה צעד כזה. בשנת 2020 ממשלת הודו אסרה על שימוש בטיקטוק ובכ-60 אפליקציות סיניות נוספות, בטענה לחשש מפגיעה בביטחון הלאומי של המדינה. הודו הייתה אז השוק הגדול ביותר של טיקטוק מחוץ לסין, והאיסור היווה פגיעה משמעותית בחברה.

ממה ארה"ב חוששת כל-כך?

בעשור האחרון מחוקקים ורגולטורים אמריקאים הביעו דאגה הולכת וגוברת מכך שטיקטוק, ובפרט החברה-האם הסינית שלה בייטדאנס, עשויות להעביר שלל נתונים רגישים של מעל 170 מיליון אזרחים אמריקאים לממשל הסיני.

לאורך השנים הצביעו אותם מחוקקים גם על מספר חוקים המאפשרים לממשלת סין לדרוש, בחשאיות, שלל נתונים מחברות סיניות, כמו גם מאזרחים פרטיים במדינה, לצורך פעולות איסוף מודיעין.

חשש נוסף שמנחה את המחוקקים הוא פחד מהפצת דיסאינפורמציה, בייחוד בתקופות של בחירות או בעיתות מלחמה, ולראיה - מאז שפרצה מלחמת "חרבות ברזל", טיקטוק הואשמה בהפצה של תכנים גזעניים ואנטישמיים, כמו גם קידום תכנים פרו-פלסטיניים, כך לפי ה"ניו יורק טיימס".

עוד פורסם כי משרד המשפטים האמריקאי חוקר את הטענה כי טיקטוק עקבה אחר עיתונאים אמריקאים. בדצמבר 2022 טענה החברה-האם הסינית בייטדאנס כי מספר עובדים שלה השיגו באופן לא כשר נתונים לגבי שני אזרחים אמריקאים משתמשי טיקטוק, שניהם עיתונאים, כמו גם מידע על מספר ממקורביהם.

האם ישראל תושפע?

"על פניו, בהתאם לנוסח החוק הקיים, לא צפויה להיות לו או לחסימה מכוחו השפעה כלשהי על מי שמשתמש בטיקטוק שלא מארה"ב", אומר לגלובס עו"ד מיקי שפירא, שותף במשרד ארנון, תדמור-לוי.

שפירא הוא עורך דין המוסמך גם בארה"ב וגם בישראל ומתמחה במיזוגים ורכישות של חברות בינלאומיות. עם זאת, הוא מסביר כי חברות ישראליות הפועלות גם בארה"ב ועושות שימוש בטיקטוק בארה"ב, לא יוכלו לעשות זאת יותר ככל שהשימוש ייאסר, אך אין בחוק סנקציה או איסור על מי שעושה שימוש ברשת בטריטוריות אחרות.

לצד זאת, עו"ד שפירא מציין כי "יתכנו התפתחויות בגזרה הזו מכיוונים אחרים. למשל, אם הממשל האמריקאי יטיל את כובד משקלו ויבקש ממדינות נוספות לחוקק חוק דומה גם בשטחן, אז ייתכן שנראה תופעה של 'כדור שלג', שבמסגרתה החוק ימשיך להתגלגל גם למדינות נוספות, ובהן מדינות האיחוד האירופי וישראל".

מהי התגובה של טיקטוק למהלך האמריקאי?

טיקטוק לא נשארה חייבת והגישה תביעה נגד הצעת החוק, בטענה כי חקיקה כזו מפירה את התיקון הראשון לחוקה האמריקאית, שכן היא מגבילה את חופש הדיבור של האמריקאים.

בסוף נובמבר התביעה של טיקטוק אכן התקבלה, ושופט פדרלי הוציא צו מניע ראשוני כדי לעכב את אישור החוק. החברה טענה גם - כך פורסם בשבוע שעבר - כי הצעת החוק עלולה להרוס 7 מיליון עסקים מקומיים ובעצם לסגור פלטפורמה שתורמת 24 מיליארד דולר לכלכלה האמריקאית בכל שנה.

כמו כן, טיקטוק מכחישה את הטענות בדבר הקשר לממשל הסיני ואת הטענות כי החברה-האם שלה, בייטדאנס, נמצאת איתו בקשר הדוק.

בייטדאנס עצמה ממשיכה להתעקש כי הלכה למעשה היא בכלל לא חברה סינית, ולראיה היא מצביעה על כך שכ-60% מהחברות המחזיקות במניותיה הן חברות השקעה גלובליות, כך לפי ה"ניו יורק טיימס".

במקביל, פורסם כי במהלך השנה הנוכחית, טיקטוק ובייטדאנס הוציאו יחדיו יותר מ-7 מיליון דולר בניסיון לעצור את הצעת החוק, בין היתר באמצעות מימון לובסיטים פנימיים שיפעלו בקונגרס האמריקאי.