בתעשייה האווירית רוצים לחתוך את הדיבידנד למדינה. הבעיה: הבונוס לעובדים ייתקע

התעשייה האווירית מתכוונת לפנות לרשות החברות הממשלתיות בבקשה להפחתת הדיבידנד למדינה, במטרה להעביר סכומים נוספים לטובת מו"פ. כך נודע לראשונה לגלובס. את 2023 סיימה התעשייה האווירית בשיא: הכנסותיה הסתכמו בכ־5.33 מיליארד דולר, גידול של כ־7% ביחס לשנה הקודמת. הדיבידנד נובע מהרווח הנקי, וזה זינק לכ־318 מיליון דולר (כ־6% מהמכירות, השווים ל־1.15 מיליארד שקל), לעומת כ־213 מיליון דולר אשתקד (כ־750 מיליון שקל).

● בהובלת רוסיה וסין: נתיב השיט הימי שעשוי לשנות את חוקי המשחק
● פעם הוא היה סגן שר ההגנה של איראן, עכשיו הוא מתגורר בארה"ב תחת זהות בדויה

"על הנייר" אמורה תע"א להפריש למדינה 50% מהרווח הנקי, קרי כ־159 מיליון דולר. מתוך זאת, יו"ר ועד העובדים יאיר כץ כבר הצהיר שהוא מעוניין לחלק לעובדים כ־100 מיליון שקל - מה שמותיר להנהלת החברה כ־132.4 מיליון דולר. עם זאת, בצל אירועי מלחמת חרבות ברזל והאתגר הגדול של החברה לעמוד בדרישות מערכת הביטחון על אף גיוס מילואים שהגיע בשיאו לכ־20% מכוח האדם, התעשייה האווירית מעוניינת שהמדינה תקבל דיבידנד שנמוך מ־50%.

לגלובס נודע שהנושא צפוי לעלות לדיון בפגישה שתתקיים ב־7 במאי, שבה ינכחו השר שאמון על החברות הממשלתיות דודי אמסלם, מ"מ מנכ"ל רשות החברות הממשלתיות ינקי קוינט, הממונה על השכר במשרד האוצר אפי מלכין, מנכ"ל התעשייה האווירית בועז לוי ויו"ר הוועד כץ. בתעשייה האווירית מודעים היטב להוראת רשות החברות שכל עוד לא מסוכם הדיבידנד למדינה - אסור לחלק מענקים לעובדים. מי שמטפל בנושא הוא כץ, שפועל מול גורמים ברשות החברות והשר האמון אמסלם. הוא מנסה להביא לביטול הנחיית הרשות לתלות המענק לעובדים - בדיבידנד למדינה.

עשוי להיווצר תקדים

הבקשה הזו תעמיד את קוינט ואמסלם במבחן לא מבוטל: האם להיענות לפנייה ולהיות חשופים לכך שגם בחברות ממשלתיות אחרות כמו רפאל ידרשו מתן דיבידנד דומה - שכן זהו תקדים שעשוי להשפיע גם קדימה.

הן המדינה והן העובדים יקבלו השנה דיבידנד ומענקים חסרי תקדים. לצורך ההשוואה, בשנה שעברה חולקו לכ־15 אלף עובדי התעשייה האווירית מענקים בסך 61 מיליון שקל, לצד דיבידנד על סך כ־100.9 מיליון דולר. בשורה התחתונה, לא רק פני התעשייה האווירית יינשאו לישיבה הדרמטית הזו, שתוצאותיה ישפיעו על החברות הביטחוניות הממשלתיות השונות ואף על מערכת הביטחון כולה והאינטרסים המדיניים של מדינת ישראל.

ברקע: סכסוך עבודה

באותה ישיבה צפוי לעלות לדיון נושא שמעסיק את התעשייה האווירית לא פחות: סכסוך העבודה בעקבות האשמות הממונה על השכר במשרד האוצר לחריגות שכר בחברה.

כפי שהצהיר יו"ר ועד העובדים כץ, אין בכוונתו לנקוט צעדים שיפגעו בשרשראות הייצור והאספקה לכוחות צה"ל - אבל הוא לא פוסל פגיעה בעסקאות חיצוניות. במרכז הסכנה עומדת על הפרק עסקה היסטורית למדינת ישראל: מכירת מערכת חץ 3 לגרמניה תמורת 14 מיליארד שקל. זו אמנם עסקה נרחבת ומורכבת שנפרסת עד 2030, אבל את המערכת הראשונה אמורים בתע"א לספק כבר בשנה הבאה - מועד שברור כי בברלין לא יתפשרו עליו בשל מלחמת רוסיה־אוקראינה שעדיין מתחוללת, וסיומה לא צפוי בקרוב.

בבסיס הפרשה עומד תהליך שמתנהל מאז 2019 בין עובדי תע"א לבין הממונה על השכר במשרד האוצר, שמאשים אותם בחריגות שכר לאלפי עובדים. באוצר באים בטענות, בין השאר, על קידום עובדים ממחלקות שונות ותפקידים שונים לדרגות 46־45, של סמנכ"לים ומנכ"לים.

שני הצדדים מבינים שצריך להגיע לסיכום על מודל שכר חדש לאחר שבמשך שנים מוצאים פתרונות זמניים, אבל בסיטואציה הנוכחית נראה שאף אחד לא מוכן להתפשר על פתרון ביניים. באופן לא שגרתי לסכסוך עבודה בתעשיות הביטחוניות, יש הסכמות נרחבות בין הנהלת החברה לבין ועד העובדים. במידה רבה, הוועד משרת את האינטרס של ההנהלה שרוצה את האפשרות לגייס, לשמר ולקדם עובדים איכותיים.

לתעשייה האווירית יש תחרות מאתגרת ביותר בשוק הביטחוני המקומי, ולא רק היא סיימה את שנת 2023 עם תוצאות שיא - גם רפאל ואלביט הציבורית שברו את השיאים שלהן. בה בעת, חלק מבכירי התעשייה האווירית חוששים כי מנכ"ל רפאל כיום יואב תורג'מן, שכיהן עד לפני חודשים ספורים בתור מנכ"ל חטיבת אלתא בתעשייה האווירית, ימשוך עובדים איכותיים שהוא מכיר בתור מי שעבד בחברה בין השנים 2023-2006. מעבר לכך, אתגר לא מבוטל מגיע מחברות ביטחוניות ציבוריות קטנות יותר כמו אורביט ועין שלישית, שמניותיהן זינקו בחצי השנה החולפת בכ־49% ובכ־116% בהתאמה - ואלו הולכות ונותנות תחרות קשה יותר על כוח אדם איכותי. מהתעשייה האווירית לא נמסרה תגובה.