צווי מעצר בינלאומיים לראש הממשלה והרמטכ"ל: האם התרחיש הזה אפשרי ומה המשמעויות

בימים האחרונים התרבו הפרסומים כי בישראל חוששים שבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג (ICC) יוציא צווי מעצר נגד ראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל. ראש הממשלה בנימין נתניהו עצמו מיהר להודיע כי האיום הוא "שערורייתי", וכי הדבר לא ישפיע על פעולותיה של ישראל, אך יהווה תקדים מסוכן שיאיים על החיילים ואישי הציבור, בזמן שהמדינה נלחמת בטרור. בינתיים, בית הדין לא מאשר כי יש כוונה כזו.

מה הסיכוי שאכן יוצאו צווים? מה המשמעות וההשלכות של צעד כזה, והאם יש תקדים לצווים נגד מדינה מערבית? גלובס עושה סדר.

● היועמ"שית: התנהלות הממשלה בנושא גיוס החרדים - המשך הרפורמה המשפטית
● איסור על שיח אנטישמי: בארה"ב מנסים לעצור את הכאוס באוניברסיטאות העילית

מה ההבדל בין בית הדין הבינלאומי לצדק ובית הדין הפלילי הבינלאומי?

מדובר בבתי דין שונים בינלאומיים, שניהם בהאג. בעוד שבית הדין לצדק (ICJ) דן בתביעות בין מדינות, ועוסק בימים אלה בתביעה של דרום אפריקה נגד ישראל בטענה כי היא מבצעת רצח עם בעזה - בית הדין הפלילי (ICC) עוסק באנשים פרטיים, מאנשי צבא זוטרים ועד ראשי ממשלות.

ישראל לא מכירה ב-ICC, לאחר שברגע האחרון הוגדרו ההתנחלויות בחוקת בית הדין כפשע מלחמה. בית הדין צירף את הרשות הפלסטינית כצד לאמנת בית הדין והכיר בה כמדינה לצורך ההצטרפות.

ב-2021 קבע בית הדין כי הוא בעל סמכות שיפוט על שטחי יהודה ושומרון, עזה ומזרח ירושלים, לאור הצטרפות הפלסטינים לאמנה.

מה הרקע לחשש להוצאת צווי המעצר? ומה הסיכוי שיוצאו צווים?

החקירה בבית הדין נגד ישראל החלה לפני מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר. מאז שישראל נכנסה לעזה, התובע כרים חאן מנהל חקירה גם על פעילות צה"ל שם בעקבות המתקפה. אם יוצאו צווים נגד בכירים ישראלים, ההערכה היא שיוצאו צווים גם נגד הנהגת חמאס.

בפני בית הדין ישנן ראיות לזוועות שבוצעו על-ידי חמאס ב-7 באוקטובר, בין היתר בשל תלונה שהגיש מטה המשפחות בפברואר האחרון. קודם לכן הגיע חאן לביקור בישראל לבקשת משפחות החטופים. הוא ביקר ביישובי העוטף שתושביהם נטבחו ובאזור המסיבה ברעים, ופגש קרובי משפחה של חטופים.

התובע כרים חאן וצוותו הם אלה שיחליטו אם לפנות לבית הדין בבקשה להוצאת צווי מעצר. כדי לפעול בדרך זו עליהם לבסס את הראיות. חאן מוערך מאוד בקהילה המשפטית הבינלאומית ונחשב למקצועי, רציני והגון. בחודשים האחרונים הוא צירף לצוות שני יועצים בעלי שם - ברנדה הוליס, עורכת דין אמריקאית, ואנדרו קיילי, שהיה התובע הצבאי הראשי של אנגליה. מי שמקבל את ההחלטה הם שלושת שופטי הרכב קדם-המשפט הדנים בסוגיה הפלסטינית.

ישראל עושה מאמצים לעמוד במשפט הבינלאומי, בניסיון לשמור על חיי האזרחים בתקיפות בעזה, לצד הכנסת סיוע הומניטרי. במקביל תלוי ועומד בג"ץ הנוגע לסיוע ההומניטרי בעזה, העוקב אחרי כמות הסיוע ומאמצי המדינה.

לדברי עו"ד יובל ששון ממשרד מיתר, ממובילי התלונה מטעם מטה החטופים לבית הדין, "הטרגדיה הגדולה היא שמדינת ישראל נוקטת פעולות רבות לפי הדין ההומניטרי, אבל מודה בהרבה פחות בשל שיקולים פנימיים. לכן, למרות שמצבנו היה אמור להיות ברור לחלוטין, שבית הדין לא צריך להתערב בקשר לפעילותה של ישראל, אנחנו מוצאים את עצמנו במציאות האבסורדית הזו".

פרופ' אליאב ליבליך מאוניברסיטת תל אביב אומר כי "קשה להעריך את הסיכויים לצווים, אבל יש לציין כי בית הדין הוציא צווים נגד נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ונגד גנרלים בכירים בצבא הרוסי, כך שאנחנו רואים שהוא לא נרתע מצעדים דרמטיים נגד מדינות חזקות.

"צריך להבין גם שבית הדין מצוי זה שנים תחת לחץ מצד מדינות לא מערביות לפעול גם נגד בכירים ממדינות מערביות, כך שזה מגדיל את הסיכויים שיוצאו צווים נגד ישראלים. אם יוצאו צווים כאלה, סביר להניח שישראל תטען מיד שהיא חוקרת בעצמה את הטענות, ותבקש מבית הדין להשהות את ההליכים".

מה משמעות צווי המעצר?

המשמעות היא שכל 124 המדינות החברות בבית הדין יצטרכו לציית לצווים ולעצור את מי שנכנס לשטחיהן. כלומר, בכירי המדינה לא יוכלו להיכנס למדינות האלה מבלי להסתכן במעצר. ארה"ב לא נמנית עם המדינות החברות בבית הדין.

יש לציין כי גם אם יוצאו צווי מעצר, אין זה אומר שיוגש כתב אישום.

פרופ' ליבליך מסביר כי "המדינות החברות מחויבות לציית לצווים כלפי מי שנמצא בטריטוריה שלהן, ואני מתקשה לדמיין את מדינות אירופה, שבית הדין הוא פרויקט משפטי-בינלאומי מרכזי שלהן, מתעלמות מצווי מעצר שלו".

יחד עם זאת, ליבליך מוסיף כי "מדינות כגון גרמניה יעשו הרבה כדי להימנע ממצב שידרוש מהן לעצור בכירים ישראלים, והכי סביר שהן פשוט יעבירו מסר חד-משמעי לבכירים הרלוונטיים שלא יגיעו אליהן, אם אכן ייצאו צווי מעצר.

"במידה מסוימת, זה מה שדרום אפריקה עשתה ביחס לפוטין, שבמקום להגיע לפסגה במדינה, נאלץ לנאום בזום".

מהן ההשלכות של הצווים?

מעבר למשמעות הפרקטית של כניסה למדינות החברות בבית הדין, הצווים יסמנו את ישראל כמדינה לא לגיטימית ועלולים ללבות את גל האנטישמיות שממילא גובר.

שר החוץ ישראל כ"ץ הודיע בעקבות השמועות על אפשרות להוצאת צווי מעצר, כי הוא הורה לנציגויות ישראל בעולם להיערך לגל אנטישמי אנטי-יהודי ואנטי-ישראלי.

הוצאת צווים עלולה לגרור הטלת סנקציות כלכליות על ישראל, בהן אמברגו נשק, מהלך שכבר ראינו בחודשים האחרונים. הצווים יסמנו את ישראל כמדינה מפירת חוק בינלאומי, כאשר במקביל מתנהל נגדה ההליך ב-ICJ, שטרם הוכרע.

הצווים יכניסו את ישראל לקבוצת המדינות בעלות הרקורד הבעייתי, של רוסיה, סודן ולוב, ועלולים להביא לכך שמדינות יימנעו מלהיפגש עם מנהיגים ישראלים.

"יום אחרי שיוצאו צווי מעצר, בכירים בישראל יהיו חשודים בפשעי מלחמה", אומר עו"ד ששון. "זה יכול להוות בסיס להפעלת סמכות אוניברסלית למדינות אחרות ולהפעלת סנקציות כלכליות ואחרות כלפי ישראל".

לדברי פרופ' ליבליך, "זו תהיה החלטה דרמטית גם במובן הישיר וגם במובן העקיף, של פגיעה במוניטין הישראלי. אם ייצאו צווים, קשה לראות איך נציגי צה"ל ימשיכו לשבת בפורומים בינלאומיים, למשל של מדינות נאט"ו, ותהיה לכך גם השפעה על נכונות לייצא נשק לישראל".

למי הוציא בית הדין צווי מעצר בעבר?

עד היום לא הוצאו צווי מעצר לישראלים ולא נגד מדינות המערב.

במרץ 2023 הוציא בית הדין צו מעצר נגד נשיא רוסיה פוטין ונגד מריה לבובה-בלובה, נציבת זכויות הילד ברוסיה, בחשד לפשעי מלחמה, לגירוש לא חוקי של ילדים ולהעברתם מאוקראינה לרוסיה. בחודש שעבר הוצאו צווים נגד בכירים נוספים מרוסיה.

ב-2009 הוציא בית הדין צו מעצר נגד מנהיג סודן, עומד אל-באשיר. עוד הוצאו צווים למנהיגים ממדינות נוספות באפריקה.