בית הנבחרים האמריקאי העביר את חוק האנטישמיות. מה הוא יכלול?

בית הנבחרים האמריקאי החליט אתמול (ד') לקבל הצעת חוק חדשה המגדירה מהי אנטישמיות, וכוללת בתוך ההגדרה גם סוגים מסוימים של התבטאויות נגד ישראל. את המהלך מוביל הנציג הרפובליקני של ניו יורק, מייקל לוולר. אם החוק יעבור גם בסנאט וייחתם על-ידי הנשיא, חלק מן האמירות הנשמעות היום בקמפוסים בארה"ב נגד ישראל, יהפכו לעבירה פלילית.

● היום שהכה בתדהמה והמשמעות של להיות יהודי: חמישה לקחים מסטנפורד
● פרשנות | המשטרה משחררת את אוניברסיטת קולומביה, וטראמפ משחרר את לשונו
● עימותים אלימים בין פרו-פלסטינים ותומכי ישראל באוניברסיטת UCLA
● רימוני הלם ומעצרים: המשטרה פינתה את המפגינים באוניברסיטת קולומביה
● איסור על שיח אנטישמי: בארה"ב מנסים לעצור את הכאוס באוניברסיטאות העילית

החוק עבר ברוב מוחץ, 320 מצדדים לעומת 91 מתנגדים. גורמים בארה"ב רואים בקבלת החוק תגובה למהומות המתרחשות בימים אלה בקמפוסים ברחבי ארה"ב, וממותגות כמחאות למען הפסקת אש בעזה וסנקציות על ישראל, אך גם מאיימות באופן כללי על הסדר הציבורי במוסדות הלימוד האמריקאים היוקרתיים.

ההגדרה הכלולה בנוסח החוק נכתבה על-ידי ארגון בשם "הברית הבינלאומית לזכר השואה". החלק השנוי במחלוקת של ההגדרה, הוא זה הגורס כי ביקורת על ישראל יכולה במקרים מסוימים להיחשב לאנטישמיות. "אנטישמיות עלולה להתבטא בסימון כמטרה של ישראל, בהיותה מדינת היהודים, אם כי ביקורת נגד ישראל הדומה לביקורות כלפי כל מדינה אחרת אינה אנטישמיות", נאמר.

הדוגמאות לאנטי-ישראליות שיכולה להיחשב לאנטישמיות על-פי ההגדרה הן: "האשמת יהודים כי הם נאמנים יותר ליהדות העולמית או לישראל מאשר למדינה בה הם חיים; שלילת ההגדרה העצמית של העם היהודי, למשל על-ידי הטענה כי מדינת ישראל היא בהגדרה מיזם גזעני; דרישה כי ישראל תתנהג באופן שלא מצופה משום אומה אחרת; השוואת המדיניות בישראל לזו של הנאצים; או האשמת כלל היהודים במעשים של מדינת ישראל".

"הכניסה לציונים אסורה"

החוק עבר על רקע החרפה אתמול באלימות המחאות הפרו-פלסטיניות ואנטי-ישראליות בקמפוסים בארה"ב. באוניברסיטת UCLA הגיעו המחאות לראשונה לעימות אלים בין מפגינים משני הצדדים. מפגינים מהצד הפרו-ישראלי דיווחו כי האירועים התחילו בכך שמפגינה שהחזיקה דגל ישראל הוכתה עד כדי דימום מראשה ואושפזה בבית החולים לאחר שאיבדה את הכרתה.

כוחות משטרה החלו להיכנס לרוב האוניברסיטאות בהן מתקיימות המחאות. באוניברסיטת קולומביה פונה בניין המילטון בו התבצרו הסטודנטים, ובוצעו מאות מעצרים. גם ב-UCLA הגיעו השוטרים להפריד בין הצדדים.

במחאות נשמעו אמירות אנטי-ישראליות רבות וגם אמירות לא יהודיות. המוחים טוענים כי "אנחנו לא אנטי-יהודים אלא רק אנטי-ציונים", ומתגאים בקבוצת יהודים התומכים לכאורה במטרותיהם שהצטרפו למאהל. הם אינם רואים בשלט "הכניסה לציונים אסורה" שנתלה על מועדון סטודנטים באוניברסיטת UCLA, אמירה אנטישמית, אך היא כנראה תיחשב ככזו תחת ההגדרות החדשות.

ישנן גם אמירות שאינן גבוליות. למשל, אחד ממובילי ההפגנה באוניברסיטת קולומביה שאמר כי "לציונים לא מגיע לחיות", או "תשמחו שאני לא פשוט יוצא לרצוח ציונים". הדובר הזה הושעה על-ידי האוניברסיטה. במקרה אחר נעמדה אישה ליד קבוצה של יהודים ששרו את "התקווה" עם שלט שעליו נכתב: "הקורבנות הבאים של אל קסאם". ב-UCLA תועדה אישה לבנה מהצד הפרו-פלסטיני של ההפגנה קוראת: "נשים יהודיות מכוערות מדי להיאנס".

במספר אוניברסיטאות נחסמו יהודים או ישראלים פיזית מכניסה לאזורים מסוימים שבהם נמצאים המאהלים, כאשר בחלק מן המקרים המאהלים חוסמים כניסה לשיעורים או האוניברסיטאות. במקרים מסוימים האוניברסיטה עצמה דרשה כי יהודים או ישראלים לא יכנסו לאזורים בהם מתקיימים המאהלים, אף שהם חלק מן הקמפוס, כדי לשמור על ביטחונם.

באוניברסיטת קולומביה כבר התארגנה תביעה של יהודים וישראלים נגד האוניברסיטה, בטענה כי לא אפשרה להם תנאים נאותים להשלים את שנת הלימודים.

סשה רויטמן-דרטווה, מנכ"ל התנועה למלחמה באנטישמיות: "חוק המודעות לאנטישמיות, שהיינו שותפים בניסוחו ובקידומו, מהווה צעד משמעותי במאבק באנטישמיות שמגיעה בימים אלה לשיאים חדשים בארה"ב בפרט, ובעולם בכלל. גל השנאה, המהומות והעימותים האלימים ששוטפים בימים אלה את הקמפוסים בארה"ב וערערו את ביטחונם של סטודנטים ומרצים יהודיים, רק הדגישו את הצורך המיידי בחוק הזה. הגיע הזמן שהממשל בארה"ב ינקוט עמדה חד-משמעית נגד אנטישמיות, ואנו מקווים שזהו רק הצעד הראשון בנושא ובעקבותיו יבואו צעדים דומים נוספים".