בגיל 36, לפני פחות משנתיים מצא עצמו מתן דרמן משוחרר מהצבא בדרגת סגן אלוף. דרמן שירת באגף המודיעין במשך 18 שנה, כשבסופן פיקד על אחד הענפים היוקרתיים ב־8200, אשר אחראי על מבצעים עלומים שהשתיקה יפה להם.
● הסטארט-אפ שהכפיל את השווי ב-6 חודשים ומגייס עוד עובדים
● "רעידת אדמה": מי עומד מאחורי צ'אט ה-AI שמטריף את הרשת
● השווי הוכפל: חד הקרן איילנד מקבל תג מחיר של 3 מיליארד דולר
רבים מפקודיו ואלו ששירתו לצידו כבר השתחררו מזמן, הקימו חברות והפכו למולטי־מיליונרים. מהאוהל ממנו התאמן כטירון במסגרת ההכשרה בתוכנית תלפיות היוקרתית יצאו מייסדים ובכירים בחברות בשווי של מיליארדים - כמו אקסוניוס, פאגאיה וקייטו נטוורקס. מהמדור עליו פיקד יצאו אסף רפפורט וינון קוסטיקה, ממייסדי וויז, שנכנסו בחודש שעבר לרשימת המיליארדרים של פורבס; אוהד בובורוב, אחד ממייסדי טאלון שנמכרה בכחצי מיליארד דולר; ודן אמיגה, ממייסדי איילנד, שקיבלה בשבוע שעבר תג מחיר של 3 מיליארד דולר.
ובכל זאת, כל השנים האלה דרמן העדיף להמשיך בקריירה צבאית, עליה קיבל את פרס ביטחון ישראל לשנת 2022. "לאורך השנים הגיעו הצעות והזדמנויות להצטרף לחברות", הוא מודה בשיחה עם גלובס, אך הנגיעה בליבת הטכנולוגיה והקשר הישיר בינה לבין הישגים לביטחון המדינה עלו לדבריו על כל שיקול כלכלי.
גם כשהשתחרר מהצבא הוא לא אץ להקים סטארט-אפ כמו שעשו חבריו, אלא בחר להמשיך ללימודי תואר שני במנהל עסקים בסטנפורד, שמשכה אותו בגלל מסלול היזמות שלה. ואז זה הגיע: דרמן חבר לאחד מפקודיו לשעבר, תומר אבני, לשעבר ראש מדור מחקר ב־8200, שלמד גם הוא באוניברסיטת קיסוס בארה"ב, הרווארד.
השניים שמרו על קשר טוב עוד מהצבא וראו מקרוב את מהפכת הבינה המלאכותית קורמת עור וגידים לנגד עיניהם. כמה חודשים לאחר השחרור של דרמן חשפה OpenAI את מנוע השיחה החכמה ChatGPT, והלימודים בסטנפורד קירבו אותו למקבלי ההחלטות בחברות הענק, שהחליטו שנכון לעכשיו בינה מלאכותית יוצרת היא גימיק נהדר, אך כזו שנמצאת הרחק מליבת הארגון.
כשארז ללימודיו בקליפורניה, דרמן לא דמיין לעצמו שבתוך כמה חודשים הוא יעמוד בראש חברת סטארט-אפ, אייפקס (Apex) שמאבטחת את השימוש ב־ChatGPT ושאמורה להפחית התנגדויות של מנהלים לשימוש בו. הוא גם לא העריך שהשנה הוא יגייס 7 מיליון דולר משמות גדולים כמו סקויה, אינדקס, מנכ"ל ענקית הבינה המלאכותית האגינג פייס קלמנט דלאנג וכמובן - מייסד ומנכ"ל OpenAI סם אלטמן - שניהם כמשקיעים פרטיים. ככל הידוע, זו חברת הסייבר היחידה בתחום הבינה המלאכותית שאלטמן מושקע בה - הוא ממשיך בקריירת ההשקעות הפרטית שלו כמשקיע אנג'ל במקביל לכהונתו כמנכ"ל OpenAI וככל הנראה ללא קשר אליה.
אייפקס (Apex)
תחום עיסוק: מספקת מוצר אבטחת מידע, ניטור ובקרת שימוש במודלים של בינה מלאכותית
היסטוריה: נוסדה ב־2023 על־ידי מתן דרמן (מנכ"ל) ותומר אבני (סמנכ"ל מוצר)
עובדים: מעסיקה בשרונה בתל אביב כ־20 מהנדסים
נתונים: בעלת קצב הכנסות שנתי של כרבע מיליון דולר, גייסה 7 מיליון דולר מסקויה, אינדקס, סם אלטמן וקלמנט דלאנג
לפי ההערכה, מאז שנת 2010 השקיע אלטמן ביותר מ־400 סטארט־אפים, מהם יותר מ־300 באופן אישי ועוד יותר ממאה מטעם מאיץ הסטארט־אפים וואי קומבינייטור אותו ניהל ומטעם קרן אפולו שמנהלים אחיו. ככל שידוע, אלטמן טרם השקיע ישירות בסטארט־אפ ישראלי המנוהל מישראל.
החשש מדליפת מידע
מייסדי אייפקס, מתן דרמן (38) ותומר אבני (30), הגיעו לכאורה ממקומות שונים מאוד: דרמן, מנכ"ל החברה, הוא יליד היישוב רעות, בנערותו היה אלוף הארץ בשחייה למרחקים ארוכים לבני גילו אך פציעה על מגרש הכדורסל חייבה אותו לנטוש את עולם הספורט ולהצטרף לחוגי מדעים. משם הדרך למסלול תלפיות היתה מהירה.
אבני, סמנכ"ל המוצר, נולד למשפחה דתית־לאומית בשוהם, למד בישיבה התיכונית קרית הרצוג בבני ברק, עבר עם משפחתו לארה"ב למשך שנות התיכון ועם שובו לארץ למד מתמטיקה באוניברסיטת בר אילן ולאחר מכן התגייס לחטיבת המחקר. במהלך שירותו הצבאי חזר בשאלה ולאחר השחרור עבד תקופה כמנהל השקעות בקרן ההון סיכון בלאמברג, שם ניהל השקעות גם בחברות סייבר דוגמת האנטרז ומדיגייט. את הקשר עם דרמן על החברה רקם בלימודי התואר השני שלו בהרווארד, כשכבר היה ברור לשניים שהחברה שיקימו תהיה בתחום הסייבר.
"בסוף 2022 יוצא ChatGPT וכולם מדברים על בינה מלאכותית יוצרת, וזה די מתפוצץ", אומר דרמן. "היתה תחושה שאנחנו עומדים בפתחו של עידן חדש שבו יכולות לקום חברות ענק, כפי שקרה בתחילת עידן האינטרנט או הענן. מהצד השני, ראינו מקרוב חברות אמריקאיות שחסמו את השימוש ב־ChatGPT ומנוע השפה לפיתוח גיטהאב קופיילוט. הן חששו שמידע רגיש יזלוג החוצה ושמידע לא-נכון ייכנס להחלטות קריטיות. מהנדסים יכולים להשתמש במידע באופן לא נכון מה שעשוי ליצור הלוצינציות - טעויות בתוצרי הבינה המלאכותית, או להשתמש במודלים בעלי הטייה. לכן ישנה רתיעה בסיסית להשתמש במודלים של בינה מלאכותית".
הבעיה איננה מסתכמת רק בחשש מדליפת מידע לשרתי OpenAI או שימוש במודלים שמפירים קניין רוחני, האקרים כבר למדו לנצל את מודלי הבינה המלאכותית למטרותיהם באמצעות מה שמכונה "ג'ייל ברייק" - לשכנע את הצ'ט בוט שהמשתמש הוא סמנכ"ל הכספים בחברה ולגרום לו להסגיר מידע רגיש משרתי החברה; אחרים מזינים את המודל תוך כדי אימון במידע זדוני או בקישורים לאתרים זדוניים.
שואבים השראה מוויז
הפתרון של אייפקס נמצא בשימוש כמה חברות מרשימת 200 הגדולות בארה"ב, ואת הרבעון השני של השנה היא צפויה לסיים בקצב הכנסות שנתי של כ־250 אלף דולר. החברה הוקמה בסך הכל לפני 10 חודשים, ומאחוריה עומדת הכוונה, להפוך לענקית אבטחת המידע בתחום הבינה המלאכותית. בחברה שואבים השראה מוויז הישראלית (Wiz) שצמחה בזכות מערכת שמאפשרת חיבור מהיר של אפליקציות לענן - היא אדישה לסוג האפליקציה ויודעת להתגמש לכל סוג של חיבור.
כך מעוניינים באייפקס להתמודד עם איומי הבינה המלאכותית: החברה יודעת להתמודד עם רוב המודלים הסגורים: קלוד של אנטרופיק, ג'מיני של גוגל ורוב המודלים של OpenAI. בקרוב, מבטיחים בחברה כי תוכל לעבוד עם כל מודל פתוח דוגמת אלה של מטא ומיסטראל, וכן לנהל תהליכים של עמידה בכללי רגולציה ומדיניות חברה עבור כל מודל שיחובר וכל שימוש שייעשה בו. בהמשך מאמינים אף כי יוכלו לטפל בבעיית ההלוצינציות ולנטרל מידע שגוי ומוטה.
סם אלטמן עם מתן
שובר שיוויון
לאלטמן הגיעו השניים לאחר שקיבלו התחייבות מהקרנות סקויה ואינדקס - שתיים מהמשקיעות הגדולות בוויז. "ביקשנו חיבור אליו, וקיבלנו אותו", אומר דרמן. "שיערנו ששוק הבינה המלאכותית יהיה חם ורצינו על הספסל שלנו את המאמנים הכי טובים. כשפגשנו אותו החלו הדיבורים בשוק על אחריות ובטיחות בתחום בינה מלאכותית, וחברות הבינה המלאכותית הגדולות זקוקות לחברות סייבר גדולות שיאבטחו את השימוש בתחום".
אלטמן איננו יושב בדירקטוריון החברה אלא משמש כמשקיע אנג'ל איתו הם מתייעצים מדי פעם. "כשפוגשים לקוח ואומרים לו שאנחנו נתמכים על ידי סקויה וסם אלטמן השיחה היא אחרת", אומר דרמן. אייפקס היא אמנם מהחלוצות בתחום ומקושרת למשקיעים איכותיים, אך איננה יחידה בו. רק השבוע גייסה חברת סייבר ישראלית נוספת, DeepKeep סכום של 10 מיליון דולר מקרן ההשקעות הביטחוניות הקנדית AWZ.
במקביל מנסות גם ספקיות הענן דוגמת מיקרוסופט ואמזון לפתח פתרונות חלופיים, וגם חברות סייבר כמו קראוד סטרייק ופאלו אלטו נטוורקס נכנסו לתחום. עם זאת, משוכנע דרמן, החדשנות תגיע מחברות סטארט-אפ שמוקדשות כל כולן לכך. "חברות הבינה המלאכותית עסוקות בנושאים של כוח מחשוב ועיבוד, וזו לא הדאגה המרכזית שלהן".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
