השנים האחרונות היו מלאות תהפוכות בשוק ההון האמריקאי, בדגש על מניות הטכנולוגיה. ב־2020, לאחר הלם קצר מפרוץ מגפת הקורונה, השווקים החלו במגמת עלייה ומניות הטכנולוגיה בלטו לטובה; ב־2021 שיאים נשברו במניות רבות, ומספר שיא של חברות הייטק חדשות הגיע לוול סטריט, שם הן התקבלו בחום על־ידי המשקיעים שחיפשו אפיקי צמיחה חדשים בתקופה של ריבית אפסית.
● וורן באפט מציג רווחי שיא והר מזומנים. למה הוא מוכר מניות אפל?
● ראיון | החוקר שמגלה איך הבוטים הרוסיים הפכו אותנו לכלי משחק
● תחקירי שחיתויות ותרומות בקריפטו: האופוזיציה הרוסית נלחמת בפוטין בכל דרך
בסוף אותה שנה, החששות מפני השפעות האינפלציה והעלאות הריבית ציננו מאוד את ההתלהבות והמגמה השתנתה, כשב־2022 נרשמה בוול סטריט שנה חלשה במיוחד (הגרועה ביותר מאז 2008) שהסתיימה עם ירידות בשיעור דו־ספרתי במדדים המובילים.
האוויר יצא גם ממניות הטכנולוגיה שאיבדו חלק ניכר מהשווי ביחס לשיאים שאליהם הגיעו זמן קצר לפני כן. שנת 2023 שוב סימנה שינוי מגמה: השווקים חזרו להתאושש, ובראשם מניות "שבע המופלאות" שמזוהות עם סקטור הטכנולוגיה. גם מניות הטכנולוגיה הישראליות שנסחרות בוול סטריט חוו את כל הטלטלות הללו, ולמרות המלחמה שפרצה באוקטובר שעבר, נראה שהושפעו בעיקר מהמגמה הכללית בשוק.
התנודות במחירי המניות השפיעו כמובן גם על מימושי האופציות של עובדי חברות אלה. בתעשיית ההייטק הישראלית מועסקים מאות אלפי עובדים, הנהנים בדרך כלל משכר גבוה מהממוצע ומתנאי העסקה הנחשבים חלומיים. לצד חלום האקזיט שיהפוך אותם למיליונרים בן לילה, אפיק התעשרות מרכזי שממנו נהנים העובדים בחברות הטכנולוגיה הוא מימוש אופציות שקיבלו כחלק מתנאי העסקתם בחברה.
בימים האחרונים סיימו החברות הישראליות הנסחרות בבורסות בארה"ב לפרסם את הדוחות המורחבים שלהן לשנה החולפת. אלה מפרטים גם את היקפי המימושים של האופציות על־ידי העובדים. מבדיקת גלובס את הדוחות הללו, עולה כי במהלך 2023 עובדים ב־48 חברות ישראליות שנסחרות בוול סטריט מימשו אופציות ברווח (הטבה, ערך פנימי) שהיקפו הכולל עמד על 824 מיליון דולר.
אופציות או מניות חסומות: איזה תגמול הוני עדיף לעובד?
האם אופציות הן התגמול ההוני המשתלם ביותר לעובד בהייטק?
לדברי שגיב מזרחי, מנהל במחלקה הכלכלית ושותף בפירמת הייעוץ וראיית החשבון BDO, קיים שוני רב בין חברות הטכנולוגיה בכל הנוגע לתגמול ההוני המוענק לעובדים: חלקן לא מעניקות תגמול כזה כלל, אחרות מעניקות מיד עם הצטרפות העובד לחברה, ויש גם כאלו המעניקות מאוחר יותר או אחת לכמה שנים. "רוב התגמול ההוני לעובדים הוא אופציות, וגם מניות חסומות רואים לא מעט", אומר מזרחי.
מבחינת העובד, מה ההבדלים בין הקצאת אופציות למניות חסומות?
"באופציה העובד ייהנה מהאפסייד, כלומר החברה מעניקה לעובד הטבה כלכלית שבה רק אם מחיר המניה יעלה ביחס למצב ביום שבו הוא קיבל את האופציה, הוא ייהנה מההטבה. ככל שהמניה תרד ביחס למצב הראשוני, ההטבה לא תהיה שלילית אלא 0 - העובד לא יקבל כלום.
"לעומת זאת, מניה חסומה (RSU) לא נועדה לתמרץ על האפסייד אלא לתת לעובד הטבה כלכלית כלשהי בכל מקרה. העובד מקבל מניה חסומה; אם נניח מחיר המניה 30 שקל והוא יורד בהמשך ל־15 שקל, אז אמנם השווי נחתך בחצי אבל העובד עדיין מקבל מניה ששווה 15 שקל. לכן לרוב מניה חסומה שווה יותר מאופציה, והמענק של מניות חסומות קטן יותר. יכול להיות מקרה למשל שבו יעניקו לעובד 500 אלף אופציות או 100 אלף מניות חסומות, ולכל אחת מהחלופות יש אותו שווי כלכלי".
לדברי מזרחי, "זה עניין של סיכון/סיכוי. באופציות יש אפשרות להרוויח מיליונים, כמו שהיה ב־2021 כשכל שוק ההון קפץ. מתעשרי ההייטק זה בזכות האופציות. זה המכשיר המסוכן ביותר וגם המתגמל ביותר כשקורים דברים טובים. אם לדוגמה מחיר המניה 10 שקלים והאופציה ניתנת במחיר מימוש של 10 שקלים, ביום הענקת האופציה הרווח של העובד הוא 0. עבר יום אחד, מחיר המניה עלה ל־11 שקל, כבר רואים רווח של שקל. אם מחיר המניה מכפיל את עצמו בהמשך ל־20, הרווח קופץ משקל אחד ל־10".
מזרחי מוסיף שלרוב, בעיקר אצל העובדים הבכירים ביותר, התגמול ההוני הוא לאחר מו"מ ולעיתים העובד דוחף לכיוון העדפה מסוימת. "בסופו של דבר מה שחשוב לחברה זה שווי החבילה שניתנת לעובד", הוא מציין.
"הוא נמדד ביום ההענקה, בין שאלו מניות חסומות או אופציות שהשווי הכלכלי שלהן הוא נניח 2 מיליון שקל. השווי יירשם כך בדוחות הכספיים לאורך חיי האופציה ותקופת ההעסקה. יכול להיות שבהמשך העובד יתעשר מאוד כי המניה תקפוץ, אבל זה כבר לא יירשם בדוחות".
שירי חביב ולדהורן
מדובר על ירידה בהיקף הרווחים מאופציות שמומשו ביחס לשנתיים הקודמות: ב־2022 ההטבה המגולמת לעובדים (לפי נתוני 53 חברות) הייתה כ־1.17 מיליארד דולר, ובשנת השיא 2021 ההטבה הסתכמה ביותר מפי 3 - בכ־2.65 מיליארד דולר (נתוני 49 חברות).
לירידה בהטבה שמימשו העובדים אשתקד עשויות להיות מספר סיבות, ובהן עיתוי המימוש במהלך השנה וביחס למחיר המניה באותו זמן. עם זאת, העלייה במחירי רוב המניות בחודשים האחרונים הגדילה את היקפי ההטבה המגולמת באופציות שהעובדים מחזיקים כיום, ושניתנות למימוש. מהבדיקה עולה כי בעשרות חברות ישראליות שבהן האופציות נמצאות "בתוך הכסף", כלומר כדאיות למימוש, מגולמת הטבה לעובדים של 1.95 מיליארד דולר.
פחות שכר, יותר אופציות: המציאות החדשה בהייטק
כשנתיים חלפו מאז החלו הקיצוצים והפיטורים בענף ההייטק, בשל עליות הריבית בארה"ב ובשאר העולם במחצית הראשונה של שנת 2022. בישראל, הוחרפו התנאים מאז תחילת השנה שעברה, לנוכח החקיקה המשפטית והמלחמה שבאה לאחריה.
כל אלה הקטינו משמעותית את ההון הזמין להשקעות בחברות הייטק ישראליות, וצמצמו את יכולתן של החברות הפרטיות להציע משכורות עתק לעובדים, כפי שהיה נהוג עד אז. עובדים רבים גילו כי האופציות שקיבלו נמצאות "מחוץ לכסף" - מצב שבו מחיר המימוש של האופציות גבוה ממחיר המניה, ורבים אחרים ויתרו מראש על האפשרות לשבור את תוכנית החיסכון שלהם ולממש את האופציות שברשותם, בשל אובדן התקווה שאלה יהיו בעלות ערך בהמשך.
בשל הירידה הדרמטית בהשקעות החלו בחברות הייטק פרטיות - סטארט־אפים וחברות צמיחה - להגדיל את רכיב האופציות בחבילת התגמול בעשרות אחוזים, על חשבון מרכיב השכר במזומן, כך מגלה עו"ד רו"ח רחלי גוז־לביא, שותפה מנהלת ושותפת מסים במשרד עמית פולק מטלון.
לדבריה, "כשיש פחות הון זמין, מטבע הדברים חברות נוטות להציע יותר אופציות לעובדים. יחד עם זאת, בעקבות המשבר בהייטק, שהוביל לכך שעובדים רבים החליטו שלא לממש את האופציות שלהם בשל מחיר המימוש הגבוה, או בגלל שהאופציות היו 'מחוץ לכסף', אנחנו רואים במקביל גם שיפור ניכר בתנאים שבהם מוענקות האופציות, כמו הורדה ניכרת של מחירי המימוש או הארכת התקופה הניתנת למימוש לאחר עזיבת מקום העבודה".
לדברי גוז־לביא, הקצאת האופציות צפויה לדלל את בעלי המניות הקיימים, אך אלה מבינים, לדעתה, את הצורך למשוך עובדים במציאות שבה חברות מצוידות בפחות מזומנים. "בסופו של דבר כשתוכנית האופציות משתפרת, גם לעובדים קיים תמריץ חזק יותר לעבוד".
בין ההטבות במסלולי האופציות שניתנות כיום: הארכת תקופת המימוש מיום עזיבת החברה, מ־90 יום כפי שהיה נהוג עד כה ל־180. במקרה שכזה מבקשות החברות לסייע לעובדים במתן משך זמן רב יותר, על מנת לגייס את הכסף שנדרש כדי לממש את האופציות למניות; הקלות במקרים של אקזיט - כך שהעובד לא יידרש להמתין זמן רב יותר עד למועד מימוש האופציות; בנוסף, חברות מבצעות תמחור מחדש של אופציות, כשבמקרה זה מופחת מחיר מימוש האופציות שניתנו לעובדים בעבר.
בנוסף, על מנת להתחרות בחברות הציבוריות שמסוגלות להציע לעובדים מניות חסומות ללא מחירי מימוש (RSUs) בעלות פוטנציאל אפסייד משמעותי (כמו למשל באנבידיה או מיקרוסופט), החלו כמה סטארט־אפים "לדלג" על שלב האופציות ולהציע לעובדים מניות חסומות בחברות פרטיות בכמות פחותה. בפועל, הדבר שקול להענקת אופציות בחינם בתמורה לתקופה ממושכת של עבודה בחברה.
אסף גלעד
יצוין כי לצד חברות ההייטק שמקורן בישראל, מועסקים עשרות אלפי עובדים מקומיים במרכזי פיתוח של חברות ענק זרות, ובראשן אנבידיה, אינטל ומיקרוסופט. אותם עובדים נהנים אף הם מתגמולים הוניים, ורבים מהם התעשרו בשנה האחרונה בשל הקפיצה שרשמו מניות ענקיות הטכנולוגיה בוול סטריט.
נסביר ראשית מהי אופציה: מדובר בנייר ערך המקנה זכות לקנות בעתיד מניה, על בסיס מחיר שנקבע מראש. לדוגמה, אם מחיר המניה הוא 50 דולר, ולעובד ניתנה אופציה לרכוש אותה ב־20 דולר, הרי שההטבה (הרווח) מבחינתו היא 30 דולר, בהנחה שהאופציה כבר הבשילה וניתנת למימוש.
לעומת זאת, אם לעובד יש אופציה לאותה מניה במחיר מימוש של 60 דולר, היא נמצאת למעשה "מחוץ לכסף", כי לא משתלם לו לשלם את מחיר המימוש שלה - הוא לא ירוויח מכך.
יש לציין שבחברות רבות, התגמול ההוני לעובדים לא כולל רק אופציות אלא גם מניות חסומות (ראו מסגרת). כמו כן צריך לזכור שלכל נושא האופציות והמניות לעובדים ישנם היבטי מיסוי.
במקרים רבים בחברות טכנולוגיה מישראל שהונפקו בשנים האחרונות, מחירי המימוש של האופציות היו נמוכים ביחס למחיר המניה ושיקפו הטבה משמעותית לעובדיהן. לדברי שגיב מזרחי, מנהל במחלקה הכלכלית ושותף בפירמת הייעוץ וראיית החשבון BDO, "אלה כללי המשחק: הענקתי לעובד אופציה במחיר מסוים, החברה התקדמה, עשתה עוד סבבי גיוס בשוויים הולכים וגדלים, יצאה להנפקה בשווי גבוה יותר - כלומר, החברה הושבחה והעובד נהנה מכך".
אלו הן חברות הטכנולוגיה הישראליות הבולטות שבהן מימשו העובדים רווחים מאופציות שבידיהם:
סנטינל וואן
מימושים מצטברים בכ־700 מיליון דולר
חברת אבטחת הסייבר סנטינל וואן הונפקה לראשונה בתקופת השיא של מניות הטכנולוגיה, ביוני 2021. החברה בניהולו של המייסד תומר וינגרטן הונפקה לפי שווי של 9 מיליארד דולר, וזינקה תוך זמן קצר לשיא של כ־20 מיליארד דולר, ואף עקפה בשווי את המתחרה הוותיקה צ'ק פוינט.
השינוי בסנטימנט בשווקים, והעדפת המשקיעים להשקיע בחברות רווחיות גם אם הן צומחות פחות, באו לידי ביטוי במניית סנטינל וואן, ששינתה כיוון ונחלשה עד לשפל של פחות מ־4 מיליארד דולר בשווי ב־2023 (השפל הגיע על רקע תיקון לאחור של דוחות ופיטורים).
בהמשך השנה נפוצו הערכות שסנטינל עשויה להירכש, מה שהוכחש על־ידי החברה, אך השיפור בתוצאות הוביל לעלייה במחיר המניה, והיא הציגה תשואה של 88% ב־2023. עובדי החברה (כמה מאות מהם בישראל) מימשו בשנה זו אופציות שההטבה המגולמת בהן מגיעה ל־173 מיליון דולר, כאשר מחיר המימוש הממוצע של האופציות היה 2.75 דולר בלבד, לעומת מחיר מניה שנע בין 12.8־27.9 דולר בתקופה זו.
מדובר על מימוש נמוך יותר משנים קודמות, אך שעדיין מציב את עובדי סנטינל וואן בראש רשימת הנהנים מהאופציות בשנה החולפת. בסך הכול בשלוש השנים האחרונות מימשו עובדי החברה אופציות בהטבה של כ־677 מיליון דולר. לעובדים יש גם אופציות שניתנות למימוש במחיר מימוש ממוצע של כ־4.5 דולר, ובמחיר המניה הנוכחי מדובר על הטבה של כ־260 מיליון דולר.
מאנדיי
ירידה במימושים ביחס לשנים קודמות
עוד חברה מבציר ההנפקות של 2021 היא מאנדיי, שפיתחה מערכת הפעלה לעבודה. החברה שייסדו ומנהלים רועי מן וערן זינמן הונפקה לפי שווי של 6.8 מיליארד דולר, זינקה לשווי של מעל 19 מיליארד דולר בנובמבר 2021 ונפלה לשפל של 3.5 מיליארד דולר שנה לאחר מכן. בניגוד להרבה חברות אחרות שהונפקו ב־2021, היא חזרה להיסחר מעל שווי ההנפקה, אך רחוקה עדיין מהשיא שלה ושוויה מגיע ל־9.3 מיליארד דולר.
עובדי מאנדיי, שרובם מועסקים בישראל (1,168 מתוך 1,854), מימשו במהלך השנה שעברה אופציות בערך פנימי של 113 מיליון דולר, ירידה לעומת השנתיים הקודמות בהן המימושים היו גבוהים מ־300 מיליון דולר בכל שנה. בסך הכול בשנים 2021־2023 מימשו העובדים במאנדיי אופציות בערך פנימי של 781 מיליון דולר - גבוה משמעותית מהנתונים בחברות אחרות. בסוף השנה החזיקו העובדים באופציות שניתנות למימוש במחיר ממוצע של פחות מ־33 דולר, בעוד שהמניה נסחרת כיום במחיר הגבוה ביותר מפי 5, כך שההטבה המגולמת באופציות הללו מגיעה ל־329 מיליון דולר.
נייס
הטבה של מעל חצי מיליארד דולר ב־3 שנים
חברת הטכנולוגיה נייס היא חברה דואלית, שנסחרת במקביל גם בבורסה בת"א והיא אחת מהחברות הגדולות ביותר במדד ת"א 35. נייס, בניהולו של ברק עילם, מפתחת ומשווקת פתרונות שמיועדים לניהול של קשרי לקוחות ושל סיכונים. בסוף 2023 העסיקה נייס למעלה מ־8,300 עובדים ברחבי העולם, והם נהנו ממימוש אופציות וממניות חסומות שהבשילו בערך פנימי של 138 מיליון דולר בשנה זו. האופציות שמומשו לאורך 2023 היו במחיר מימוש ממוצע של כ־11.2 דולר בלבד, בזמן שמחיר מניית נייס נע בין 150־260 דולר. בשלוש השנים האחרונות העובדים מימשו אופציות בהטבה של למעלה מחצי מיליארד דולר.
מתחילת 2024 מניית נייס, שהניבה תשואה מינורית ב־2023, עלתה ב־12% למחיר של כ־223 דולר. לעומת זאת, האופציות של עובדי החברה שניתנות למימוש הן במחיר מימוש ממוצע של כ־57.6 דולר, כך שההטבה המגולמת בהן מגיעה ל־76.5 מיליון דולר.
גלובל־אי
הטלטלה במניה משתקפת בשווי האופציות
הערך הפנימי של האופציות שמימשו עובדי חברת הפינטק גלובל־אי משקף היטב את הטלטלות שעברו מניות הטכנולוגיה בשנים האחרונות. החברה, בניהולו של המייסד המשותף אמיר שלכט, הונפקה בוול סטריט ב־2021 לפי שווי של 3.6 מיליארד דולר ונסקה לשווי של 10 מיליארד דולר; באותה שנה מימשו עובדי גלובל־אי אופציות בערך פנימי של כמעט 125 מיליון דולר. ב־2022 שווי החברה ירד, ומניית גלובל־אי אף נסחרה תקופה מסוימת מתחת למחיר ההנפקה; בשנה זו העובדים מימשו אופציות בשווי פנימי של 19 מיליון דולר בלבד. ההתאוששות במחיר המניה ובשווי החברה (עלייה של 92% אשתקד) הובילה גם לעלייה בערך הפנימי של האופציות שמומשו ב־2023, לרמה של 48.3 מיליון דולר.
גלובל־אי מספקת פתרונות טכנולוגיים למסחר מקוון חוצה גבולות והיא נסחרת כיום בשווי של 5.6 מיליארד דולר. מחיר המניה הוא כ־33.5 דולר ומחיר המימוש הממוצע של האופציות שניתנות למימוש שמחזיקים העובדים נמוך מ־2.5 דולר. שווי ההטבה המגולמת באופציות האלה הוא כ־229 מיליון דולר.
ג'יי פרוג
עובדים מחזיקים אופציות בכ־150 מיליון דולר
ג'יי פרוג שמפתחת פתרונות המאפשרים עדכוני תוכנה רציפים, נסחרת בנאסד"ק בשווי של 4.3 מיליארד דולר. החברה בניהולו של המייסד המשותף שלומי בן חיים הונפקה לראשונה בשיא מגפת הקורונה בשנת 2020, והיא נסחרת היום במחיר מניה הנמוך ממחיר ההנפקה, אך גבוה ביותר מפי 2 מהשפל שאליו נפלה לפני שנתיים. החברה מעסיקה כ־1,400 עובדים, מתוכם 750 בישראל. עובדי החברה מימשו ב־2023 אופציות בערך פנימי של 38.9 מיליון דולר, ירידה לעומת מימוש של 44.8 מיליון דולר ב־2022. בסך הכול בשנים 2021-2023 עובדי ג'יי פרוג מימשו אופציות בערך פנימי של למעלה מ־200 מיליון דולר.
בסוף 2023 החזיקו עובדי החברה באופצי ות שניתנות למימוש במחיר ממוצע של 7.07 דולר, נמוך משמעותית ממחיר המניה בנאסד"ק, וההטבה המגולמת באופציות האלה מגיעה כיום לכ־146 מיליון דולר.
סלברייט
שווי המניה הוכפל, והעובדים הרוויחו
כמו חברות אחרות ברשימה, גם סלברייט הגיעה לשוק הציבורי ב־2021, כשבמקרה שלה המהלך לא בוצע בהנפקה (IPO) אלא במיזוג ל־SPAC, חברה ייעודית שמונפקת במטרה להתמזג לחברה קיימת. סלברייט, ספקית פתרונות לחקירות דיגיטליות שמנוהלת על־ידי יוסי כרמיל, הגיעה לשוק לפי שווי של כ־1.9 מיליארד דולר, וכמו רוב גדול מהחברות שמוזגו ל־SPAC נפלה כששוק זה התקרר (מעבר להתקררות השוק הכללי). נכון להיום היא נסחרת בשווי גבוה יותר משוויה במיזוג ל־SPAC, כ־2.2 מיליארד דולר.
במהלך 2023 מניית החברה כמעט הכפילה את עצמה, ועובדי סלברייט (שכמחציתם בישראל) מימשו אופציות בערך פנימי של 33.2 מיליון דולר - גבוה משמעותית מערך האופציות שמומשו בשנים קודמות. בסוף השנה היו בידי העובדים אופציות שניתנות למימוש המגלמות כיום הטבה של 88.6 מיליון דולר.
צ'ק פוינט
יציבה וסולידית, גם בשווי ההטבה
חברת אבטחת הסייבר צ'ק פוינט, בניהולו של המייסד המשותף גיל שויד, נחשבת לחברה יציבה וסולידית, ובהתאם ב־2021 כשהשוק העדיף צמיחה מהירה בכל מחיר, מנייתה ירדה. בהמשך, עם שינוי בהעדפות המשקיעים, המניה רשמה עליות ב־2022 והמשיכה לעלות גם ב־2023, ב־21% (אולם רושמת תשואה שלילית מינורית מתחילת 2024). במהלך 2023 מימשו עובדי החברה, שמעל 40% מהם בישראל, אופציות בערך פנימי של 20 מיליון דולר. מדובר על ירידה לעומת השנתיים הקודמות, ובסך הכול העובדים מימשו בשנים 2021-2023 אופציות בערך פנימי של 118 מיליון דולר.
נכון לסוף השנה, עובדי צ'ק פוינט החזיקו באופציות שניתנות למימוש במחיר מימוש ממוצע של קרוב ל־116 דולר, בעוד שמחיר המניה בנאסד"ק מתקרב ל־150 דולר. שווי ההטבה המגולמת באופציות האלה מגיע ל־199 מיליון דולר.
איל מקיאג'
הטבה בסך יותר מ־100 מיליון דולר
מצטרפת חדשה לרשימה היא חברת אודיטי טק (איל מקיאג'), חברת טכנולוגיה לתחום היופי וה־wellness שהונפקה בקיץ שעבר. החברה, בניהולו של אורן הולצמן, הגיעה לנאסד"ק בשווי של 2 מיליארד דולר, ונסחרת היום מתחת למחיר ההנפקה. הנתונים בדוח המורחב של אודיטי מצביעים על כך שבסוף 2023, היו לעובדי החברה כ־4.5 מיליון מניות שניתנות למימוש במחיר ממוצע של 9.54 דולר, נמוך משמעותית מהמחיר בשוק, כך ששווי ההטבה המגולמת בהן מגיע לכ־104 מיליון דולר. העובדים מימשו בשנה החולפת אופציות בשווי שנאמד בכ־8 מיליון דולר, אך יש לזכור שהמניה נסחרה רק כמה חודשים.
מי שעוד בולטת בהיקף הטבת האופציות לעובדיה היא חברת הפינטק פיוניר, שהוקמה בישראל אך מנוהלת כיום מארה"ב על־ידי ג'ון קפלן. עם זאת, נכון לשנת 2023, כ־60% מ־2,167 עובדי החברה הועסקו בישראל, בהם גם חברי הנהלה, וכ־80% מהמחקר והפיתוח שלה בוצע בארץ. החברה פיתחה פלטפורמה לתשלומים עבור ספקים ונותני שירותים, והיא הפכה לחברה ציבורית ב־2021 לפי שווי של 3.3 מיליארד דולר, בעוד שהיום שווי החברה הוא 1.8 מיליארד דולר.
במהלך 2023 עובדי פיוניר מימשו אופציות בערך פנימי של 25.2 מיליון דולר, ירידה קלה לעומת 26.1 מיליון דולר ב־2022. במצטבר, בשלוש השנים 2021-2023 עובדי החברה מימשו אופציות בערך פנימי של 68.4 מיליון דולר, והאופציות הניתנות למימוש שהחזיקו בסוף 2023 מגלמות הטבה בסך 73.3 מיליון דולר
Wix
כבר לא שיאנית ההטבות מקרב הישראליות
חברה נוספת שההטבה המגולמת באופציות הניתנות למימוש בה גבוהה יחסית היא חברת האינטרנט Wix, בניהולו של אבישי אברהמי, הפועלת בתחום של הקמה וניהול אתרים עבור עסקים קטנים. עובדי Wix מחזיקים כיום באופציות שניתנות למימוש במחיר מימוש ממוצע שנמוך בכ־24% ממחיר השוק.
ההטבה המגולמת באופציות הללו מגיעה לכ־102 מיליון דולר, לאחר שעובדי Wix מימשו ב־2023 אופציות בערך פנימי של 19.5 מיליון דולר. נזכיר כי בשנת 2020 בעת שמניית Wix זינקה על רקע מגפת הקורונה, מימשו עובדיה אופציות ברווח של יותר מ־400 מיליון דולר, במה שהפך את החברה לישראלית הנדיבה ביותר. אלא שמאז רמת השיא שלה בתחילת 2021, איבדה מניית וויקס כשני שלישים משווייה.
כתבות
ני"ע
