בארה"ב בטוחים: זה עומד להיות המבצע המסוכן ביותר אליו תצא ישראל

על רקע המלחמה המתפתחת ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין, בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל במלחמה, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.

● אחרי שהודיעה על הפסקת המסחר עם ישראל: אלה הדרישות של טורקיה
● 5,000 דולר לפליט: המצרי שמגלגל מיליונים על חשבון תושבי עזה  

1הסכנות שעומדות בפני ישראל אם היא תיכנס לרפיח

"ישראל אמרה שוב ושוב שהיא צריכה לתקוף ברפיח כדי לחסל את הגדודים המאורגנים האחרונים של חמאס. זה יכול להיות המבצע המסוכן ביותר שלה עד כה", נכתב אמש בוול סטריט ג'ורנל, בכתבה שכותרתה "ישראל רוצה להיכנס לרפיח. זה יכול להיגמר רע". "הצבא שלה יצטרך איכשהו להשחיל את המחט בין מניעת נזק מוגזם שילבה את הזעם הבינלאומי, יפגע עוד יותר ביחסיה עם ארה"ב ויהרוג כמה מבני הערובה הישראלים שככל הנראה מוחזקים שם, תוך שהוא נכנס מספיק חזק כדי למוטט את חמאס ולשמור על חייליו", נכתב.

צוין כי "תמיר הימן, מנכ"ל המכון למחקרי ביטחון לאומי בתל אביב, רואה את היתרונות בהשמדת נוכחות חמאס ברפיח". ובכל זאת, "הוא לא חושב שהיתרונות הטקטיים יעלו על המחיר, במיוחד לאור ההזדמנות לנרמל את היחסים עם ערב הסעודית ולבנות שותפות אזורית שיכולה לשמש כמשקל נגד לאיראן".

נכתב כי בעוד ש"כניסה לרפיח עלולה לאפשר לישראל להכריז על ניצחון מוחלט", המחיר הפוליטי הבינלאומי, לעומת זאת, "עשוי להיות גבוה. לאחר שבעה חודשי מלחמה, האהדה של העולם לישראל שאחרי ה-7 באוקטובר דעכה. במקומה גובר התסכול על ההרוגים הפלסטינים". בנוסף, צוין כי "מבצע רפיח ללא אישור ארה"ב עלול לכפות את ידו של ממשל ביידן להטיל השלכות על ישראל", וכי "מערכת היחסים של ישראל עם מצרים, שכבר הייתה מתוחה, עלולה להיפגע עוד יותר". בנוסף, הלחימה באזור, "סביב אוכלוסייה אזרחית" ועם "כוחות מצרים המוצבים בקרבת מקום, תהיה מורכבת. התרחיש הגרוע ביותר עלול לאיים על הסכם השלום מ-1979 בין שתי המדינות". בנוסף, "הסכם לנורמליזציה עם סעודיה - שממשל ביידן דחף כחלק מהסכם מקיף לסיום המלחמה ובנייה מחדש של עזה - עשוי לרדת מהשולחן, לפחות בטווח הקרוב".

"המשימה תהיה מסובכת מבחינה צבאית: לחימה בשטח עירוני צפוף, שבו לחמאס יש רשת מנהרות עצומה והיא טבועה עמוק בתשתיות אזרחיות. ארבעה גדודי חמאס נותרו ברפיח, יחד עם אלפי לוחמים נוספים שנמלטו מצפון ומרכז עזה בזמן שהצבא הישראלי חרש את רצועת עזה. הם מסתתרים בעיר עם יותר ממיליון פלסטינים החוסים באזור. 'זהו מיקרוקוסמוס של כל אתגר, כל סיכון וכל סיבוך שהתרחש במלחמה הזו', אמר אהרון דיוויד מילר, עמית בכיר בקרן קרנגי לשלום בינלאומי. 'תצטרך לחשוב היטב על מה אתה הולך להסתכן עבור מה שאתה הולך להרוויח'".

מתוך הוול סטריט ג'ונרל, מאת שיינדי רייס. לקריאת הכתבה המלאה. 

2פרופ' איראני מעריך: כך טהרן יכולה להרוויח מההפגנות בקמפוסים בארה"ב

"פרופ' פרו-ממשלתי באיראן אומר שהרפובליקה האסלאמית יכולה לנצל את הפוטנציאל של סטודנטים מפגינים פרו-פלסטינים בקמפוסים בארה"ב כדי להקים קבוצת פרוקסי חדשה באמריקה", נכתב באיראן אינטרנשיונאל. 'אני חושב שהפוטנציאל לחזור בארה"ב על מה שהרפובליקה האסלאמית עשתה בלבנון הוא הרבה יותר גבוה. בסיס התמיכה שלנו הדומה לחיזבאללה בארה"ב גדול בהרבה ממה שיש לנו בלבנון", צוטט פרופסור פוד איזדי מאוניברסיטת טהראן בראיון לטלוויזיה הממלכתית של איראן.

בתוך כך, "כמה סטודנטים יהודים השתתפו בשבועות האחרונים בהפגנות פרו-פלסטיניות חריפות שהתפשטו בקולג'ים בארה"ב, אך מעטים הובילו הפגנות תמיכה בישראל או נגד גילויי אנטישמיות. יכול להיות שזה מתחיל להשתנות", נכתב באתר החדשות AP. "לסטודנטים יהודים באמריקה יש דעות מגוונות ומורכבות על הסכסוך הישראלי-פלסטיני. חלקם לא השתתפו בהפגנות על הסכסוך בקמפוסים שלהם, לא בגלל שלא אכפת להם, אלא בגלל שהם היו מודאגים מתגובת נגד אפשרית", נכתב. "כעת, קבוצות התומכות בסטודנטים יהודים מארגנות עצרות רבות. מפגינים הרימו דגלי ישראל באוניברסיטת אינדיאנה בלומינגטון וליד אוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון ביום חמישי, ועוד נראו ב-MIT ביום שישי".

צוין כי "המטרות שלהם כוללות עמידה בסולידריות עם סטודנטים יהודים כדי להראות שיש מקום לאמפתיה הן לפלסטינים והן לישראלים שנפגעו מהמלחמה. באוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון, סטודנטית אחזה בשרשרת שעליה שמה העברי, אותה שרשרת שהסירה בעבר מחשש לרדיפה בקמפוס. 'פחדתי להחזיר אותה במשך שלושה שבועות לפחות, וסוף סוף עשיתי את זה לפני כמה ימים', אמרה. 'אירוע מסוג זה בהחלט עוזר לי להרגיש יותר בנוח'".

מאמר מערכת מתוך איראן אינטרנשיונאל. לקריאת הכתבה המלאה. 
מתוך אתר החדשות AP , מאת ג'ס בדיין. לקריאת הכתבה המלאה. 

3שיקום עזה יימשך עד שנת 2040 לפחות

"בנייה מחדש של בתים בעזה שנהרסו במהלך המתקפה הצבאית של ישראל בת שבעה חודשים עשויה להימשך עד שנת 2040 בתרחיש האופטימי ביותר, כאשר שיקום כולל ברחבי השטח יעלה עד 40 מיליארד דולר, לפי מומחי האו"ם", נכתב בגרדיאן. "ההערכה, שאמורה להתפרסם על ידי תוכנית הפיתוח של האו"ם כחלק מדחיפה לגיוס כספים לתכנון מוקדם לשיקום עזה, מצאה גם כי הסכסוך עשוי להחזיר את רמות הבריאות, החינוך והעושר בשטח לאלה של 1980, ובכך לחסל 44 שנות פיתוח".

צוין כי "גם בתרחישים אופטימיים לגבי קצב השיקום, היקף ההרס בעזה היה כזה שמנקודת המבט הצרה של העברת חומרי בניין, עדיין ייקח עד 2040 וכנראה אף יותר כדי לשקם את מבני הדיור שנהרסו מאז תחילת המלחמה'", סיכמו החוקרים.

מתוך הגרדיאן, מאת ג'ייסון בורק. לקריאת הכתבה המלאה. 

4המלחמה במזרח התיכון לא תכריע את הבחירות בארה"ב

"לחלקים בבסיס הדמורקטי של נשיא ארה"ב ג'ו ביידן, ההפגנות נגד המלחמה בעזה מזכירות את ההפגנות במלחמת וייטנאם. לאחרים, הן תזכורת למה שהם ראו בשנות ה-80 עם התנועה נגד האפרטהייד בדרום אפריקה. אבל מכל הבעיות איתן ביידן צריך להתמודד לקראת בחירות, המלחמה במזרח התיכון והמחלוקות סביבה אפילו לא קרובות להיות הנושא המרכזי שיכריע את הבחירות ב-2024, על פי סקר אחרון", נכתב ב-CNN. "אמריקאים מעטים אומרים שהם יבססו את הצבעתם על מלחמת ישראל-חמאס. סקר שנערך לאחרונה ב-NBC News מצא שרק 7% מהמצביעים אמרו שהם יצביעו בעד או נגד מועמדים בגלל עמדתם במלחמה. זה לא קרוב לשלוש התשובות המובילות - הגנה על דמוקרטיה או זכויות חוקתיות, הגירה או ביטחון גבולות והפלות - שנבחרו על ידי בין 19% ל-28% מהמצביעים".

צוין כי "באופן דומה, גם בסקר של גאלופ שנערך לאחרונה, שביקש מהאמריקאים לנקוב בבעיה החשובה ביותר העומדת בפני האומה, רק 2% ענו עם גרסה כלשהי של מלחמת ישראל-חמאס (למשל, הסכסוך במזרח התיכון). זה דורג במקום ה-17 מבין כל התשובות שניתנו. ההגירה הייתה מס' ראשון עם 27%. גם בקרב צעירים מ-35, רק 2% אמרו שמלחמת ישראל-חמאס היא הבעיה החשובה ביותר. הבעיה העיקרית של קבוצה זו הייתה האינפלציה, של 16%". עוד צוין כי "זה שונה באופן דרמטי ממה שראינו ב-1968, כאשר מלחמת וייטנאם אילצה את הנשיא לינדון ג'ונסון לנטוש את הצעתו לבחירה מחדש. אז, יותר מ-40% מהאמריקאים אמרו בקביעות שוויאטנם היא הבעיה החשובה ביותר. שום נושא אחר לא התקרב לדירוג גבוה. נזכיר שהיו חיילים אמריקאים על הקרקע במהלך מלחמת וייטנאם, דבר שאינו המקרה בסכסוך הנוכחי בין ישראל לחמאס".

מתוך CNN, מאת הארי אנטן. לקריאת הכתבה המלאה.

5מזכרת מחתימת הסכם אוסלו מוצעת למכירה

"יום שני, 13 בספטמבר, 1993, היה יום שמש בוושינגטון, ולמי שנאסף על הדשא של הבית הלבן, נראה היה שעידן חדש וזוהר החל ביחסים המורכבים בין ישראל לפלסטינים. האירוע היה החתימה הרשמית על הסכמי אוסלו", נכתב אמש באיתון הסעודי ערב ניוז. "בתזמון אירוני, לאור הטרגדיה הנוכחית המתרחשת בעזה 30 שנה מאוחר יותר, מזכרת ייחודית מאותו יום מוצעת למכירה על ידי אוסף ראב, חברה אמריקאית המתמחה בקנייה ומכירה של מסמכים היסטוריים חשובים. על פיסת הנייר הבודדת, המוטבעת בחותם הזהב של נשיא ארצות הברית, וככל הנראה נתלשה מתוכנית הבית הלבן לטקס החתימה, חתומים כל שחקני המפתח באותו יום מלא תקווה", נכתב. צוין כי "לדברי ראב, שמסרבת לחשוף מי הוציא את המסמך למכירה, הוא 'נרכש מהארכיון של אחד המשתתפים החשובים באירוע'. לכל אחת משבע החתימות יש ערך רב לכל סטודנט לפוליטיקה והיסטוריה - הנה ידיהם של עיאסר רפאת, יצחק רבין, אבו מאזן, שמעון פרס, מזכיר המדינה האמריקני וורן כריסטופר ושר החוץ הרוסי אנדריי קוז'ירב".

צוין כי "המסמך כולל אי ​​התאמה מוזרה. הוא נחתם ב-13 בספטמבר, יום בטקס בבית הלבן, אך רק שניים מהחותמים הוסיפו את התאריך לחתימתם. בעוד עבאס כתב את התאריך הנכון, ה-13, ערפאת ציין ליד חתימתו ה-14. המסמך מוצע למכירה ב-35 אלף דולר, אך במונחים פוליטיים, מול התקווה שהביע קלינטון באותו יום שהמהלך יהיה השער ל'תהליך מתמשך שבו הצדדים משנים את הדרך שבה הם רואים ומבינים זה את זה', הוא חסר ערך". 

מתוך ערב ניוז הסעודי, מאת ג'ונתן גורנל. לקריאת הכתבה המלאה.