מה יעלה בגורל הבונוס של עובדי תע"א? דיל חדש עשוי לשחרר את הפלונטר

"אין שום סיכוי שמשלמים בונוסים לעובדי התעשייה האווירית בלי תשלום הדיבידנד שהחברה חייבת למדינה", כך אמר גורם במשרד האוצר לגלובס, בתגובה לבקשת תע"א מהמדינה לניתוק המענקים מהדיבידנד.

● בתעשייה האווירית רוצים לחתוך את הדיבידנד למדינה. הבעיה: הבונוס לעובדים ייתקע
● בלעדי | קצב מכירות הדירות עלה, ובאוצר קוראים לעצור את מתווה הסיוע
● בוגרי אגף תקציבים מוחים נגד המדיניות הכלכלית של הממשלה

היום (ג') מתוכננת פגישה בין הצדדים, בהשתתפות השר הממונה על רשות החברות הממשלתיות, דודי אמסלם, מ"מ מנהל הרשות, יעקב (ינקי) קווינט, הממונה על השכר במשרד האוצר, אפי מלכין, מנכ"ל התעשייה האווירית, בועז לוי, ויו"ר ועד העובדים, יאיר כץ. בדיון מתכוונת תע"א לפנות לרשות החברות הממשלתיות באופן רשמי, בבקשה נוספת להפחתת הדיבידנד למדינה.

ברשות החברות מעוניינים לרקום עסקת חבילה שתביא סוף למספר סכסוכים פתוחים. במצב הנוכחי, הדיבידנד והבונוסים הם קלפי מיקוח בידי התעשייה האווירית והמדינה, על סוגיה שלישית: האשמות הממונה על השכר באוצר על חריגות שכר בתע"א. באוצר מלינים על כך שעובדים זכו לדירוגי שכר גבוהים, שאינם תואמים את תפקידיהם. עיקר המחלוקת היא מה לעשות עם אותם עובדים מכאן והלאה, כאשר בוועד תע"א דורשים שהם ימשיכו לזכות לתוספות שכר הניתנות לכלל העובדים.

המו"מ צפוי להיות קשה, והפתרון עדיין רחוק, אבל מסתמן כי הפשרה שתעמוד על הפרק תכלול הנחה מסוימת בדיבידנד, שתיועד לצורכי מו"פ בלבד, ואולי אף תוכר כקיזוז חובות של המדינה כלפי החברה. העברת הדיבידנד תאפשר את שחרור המענקים שלהם מצפים העובדים. אבל כל זה כפוף למציאת מתווה מוסכם לעובדים עם חריגות השכר, במה שנחשב עדיין לסלע המחלוקת המרכזי בין האוצר לחברה.

מתחייבת להשקיע במו"פ

התעשייה האווירית סיימה את 2023 בשיא: הכנסותיה הסתכמו בכ־5.33 מיליארד דולר, גידול של כ־7% ביחס לשנה הקודמת. הדיבידנד נובע מהרווח הנקי, וזה זינק לכ-318 מיליון דולר (כ-6% מהמכירות, השווים ל־1.15 מיליארד שקל), לעומת כ־213 מיליון דולר אשתקד (כ־750 מיליון שקל). תע"א אמורה להפריש למדינה 50% מהרווח הנקי, קרי כ־159 מיליון דולר. זאת, כאשר יו"ר ועד העובדים, יאיר כץ, מעוניין לחלק לעובדים כ־100 מיליון שקל - מה שמותיר להנהלת החברה כ־132.4 מיליון דולר.

את ההפרש בין מה שתידרש החברה להפריש למדינה כדיבידנד ובין אותם 50% מיועדים, מתחייבים בחברה להשקיע במחקר ופיתוח. אין ספק כי החברות הביטחוניות הממשלתיות, התעשייה האווירית, רפאל ותומר, הוכיחו את עצמן היטב בתקופת מלחמת חרבות ברזל. מאידך, בשל השפעות המלחמה, המדינה זקוקה לכל דיבידנד אפשרי עבור התקציב, ומתן הנחה לתע"א ייצור תקדים שאותו עשויות לנצל כלל החברות הביטחוניות הממשלתיות, שרווחיהן צפויים להמשיך לשבור שיאים בשנים הקרובות.

סוגיה נוספת שנובעת מהדיבידנד היא אותם המענקים בסך 100 מיליון שקל שמעוניין לחלק יו"ר ועד העובדים כץ, בתיאום עם המנכ"ל לוי. לצורך ההשוואה, בשנה שעברה חולקו לכ־15 אלף עובדי התעשייה האווירית מענקים בסך 61 מיליון שקל, לצד דיבידנד על סך כ־100.9 מיליון דולר. כבר בשנה שעברה סוכמו המענקים בהתאם להנחיית רשות החברות, שלפיה מענק לעובדים תלוי במתן דיבידנד למדינה.

עם זאת, כעת עומד על הפרק השינוי שמעוניינת להכניס התעשייה האווירית לדיבידנד חסר התקדים למדינה, שבתורו גם מעכב את מתן המענקים לעובדים. מי שנחשב לדמות בעלת קשרים מצוינים במפלגת הליכוד הוא כץ, שכבר פועל בתקופה האחרונה מול גורמים ברשות החברות, ומול השר האמון אמסלם, במטרה לנתק את התלות של המענקים בדיבידנד.

פגיעה בעסקאות חיצוניות

נושא לא פחות חשוב למדינה שיעלה על הפרק באותה ישיבה דרמטית ביום שלישי הוא כאמור סכסוך העבודה בעקבות האשמות הממונה על השכר במשרד האוצר לחריגות שכר בחברה. החששות של המדינה אינן נובעות מעצם סכסוך העבודה, או מפגיעה בשרשראות הייצור למלחמת חרבות ברזל, משום שיו"ר ועד העובדים כץ שב והצהיר כי ידאג שסכסוך העבודה יפגע אך ורק בעסקאות חיצוניות.

מבין שלל העסקאות החיצוניות בולטת יותר מכולן מכירת מערכת חץ 3 לגרמניה תמורת 3.5 מיליארד דולר. האספקות אומנם נפרסות עד 2030, אך את המערכת הראשונה אמורים בתעשייה האווירית לספק כבר בשנה הבאה. זהו אינו מועד שבברלין ישושו להסכים לדחייתו, שהרי הרכישה הזו נובעת ממלחמת רוסיה־אוקראינה - והמטרה היא להגן על שמי גרמניה ושכנותיה כאחד.

עסקה נוספת שעשויה להיות מושפעת היא מכירת מערכות הגנה אווירית מדגם ברק MX לאזרבייג'ן, במסגרת הסכם בסך 1.2 מיליארד דולר שנחתם בנובמבר. זהו הסכם מסקרן במיוחד, בגלל שהאזרבייג'נים ככל הנראה מייעדים את המערכת הזו גם למענם, במידת הצורך, מול האיום מצד השכנה מדרום - איראן.

הסיבה שבגינה העמידה במועדי האספקה בעסקאות דוגמת חץ 3 לגרמניה או ברק MX לאזרבייג'ן נמצאת בסכנה, היא תהליך שמתנהל מאז 2019 בין עובדי תע"א לבין הממונה על השכר במשרד האוצר, שמאשים אותם, כאמור, בחריגות שכר לאלפי עובדים. באוצר באים בטענות, בין השאר, על קידום עובדים ממחלקות שונות ותפקידים שונים לדרגות 46-45, שמקבילות לסמנכ"לים ומנכ"לים.

שני הצדדים מעוניינים להגיע למודל שכר חדש שיסיים תקופה של פתרונות זמניים, אבל מנגד, כל צד מתבצר בעמדתו בנוגע לפתרון הביניים הנדרש. בתעשייה האווירית נוצרה כיום סיטואציה חריגה שבה יש הסכמות נרחבות בין הנהלת החברה לבין ועד העובדים. שני הצדדים מעוניינים ליצור מודל שכר שיאפשר לחברה לשמר את העובדים האיכותיים מול הפיתויים מבחוץ.