הרכיבים המזויפים במטוסים, והטילים היקרים שגורמים מבוכה לארה״ב

עסקאות חדשות יוצרות משרות חדשות בחברות הביטחוניות הישראליות, כדי לאייש את פסי הייצור המתרחבים. כל זאת, בזמן שצוותי השיווק מדלגים בין מדינות העולם כדי לנצל את הביקושים. בד בבד, מחוץ לישראל, בטורקיה לא מסתפקים במטוסי F-16, רכיבים מזויפים הותקנו במטוסי קרב אמריקאים, בגרמניה קוראים קוראים להגדלה דרמטית של תקציב הביטחון, והודו משיקה מל"ט תקיפה חדש. על כל זאת בפינת התעשיות הביטחוניות השבועית.

● בלעדי | 100 שעות בלי חשמל: הדוח שחושף את הנזק מאי הקמת תחנות כוח חדשות 
● תרחיש האימים: דונלד טראמפ מזמין את אסמאעיל הנייה לקמפ דייוויד 
● בגלל המלחמה בעזה: בדנמרק מתנגדים לרכש של מערכות הגנה מישראל 

החברה הביטחונית שפתחה בקליטת עובדים מסיבית

החברה הביטחונית הממשלתית תומר, שמפתחת הנעה רקטית, בין השאר, למנועי טילים ומיירטים, קולטת כיום כ־60 עובדים חדשים - לאחר שמתחילת המלחמה היא קלטה כ־65 עובדים נוספים. כך נודע לראשונה לגלובס. 60 המשרות החדשות שמיועדות עבור תנופת הפיתוח והרחבת קווי הייצור, כוללות מהנדסים, אנשי מחקר ופיתוח, ומקצועות מיוחדים. בתומר מציינים כי הם זוכים להתעניינות ערה של מהנדסים ועובדי מחקר שמעדיפים לעבוד בתעשייה הביטחונית.

עסקאות חסרות תקדים כמו המכירה ההיסטורית של חץ 3 לגרמניה תמורת 14 מיליארד שקל הביאו להתגברות הביקושים למוצרים הביטחוניים מתוצרת ישראלית, לצד השפעת אירועים שונים ברחבי העולם, ובמרכזם: מלחמת רוסיה־אוקראינה, המתיחות עם סין במרחב אסיה־פסיפיק, וכמובן מלחמת חרבות ברזל.

כפי שהתעשייה האווירית הרוויחה בענק במושגים שלה מעסקת חץ 3, כך גם בתומר - שם מספרים כי לאחרונה הורחבו קווי הייצור בחברה גם בתחום מנועי החץ לאור העסקה עם גרמניה. בה בעת, נפתחו קווי ייצור חדשים לצורך מענה על ביקושים למנועים לטילים מדוייקים למגוון טווחים מ־30 עד ל־300 ק"מ, וביניהם: מנועים לטילים של אלביט, רומח, אקסטרא ורמפייג, וכן למיירט ברק MX של התעשייה האווירית.

הזמנה בינלאומית ראשונה ל-Crossbow של אלביט

אלביט הודיעה כי זכתה בחוזה בסכום של כ-53 מיליון דולר לאספקת מערכות מרגמה צריחית בלתי מאוישת 120 מ"מ בעלת מנגנון רתיעה רך, ה-Crossbow, לטובת התקנה על נגמ"שי פאנדור 6 X6 של לקוח אירופאי. החוזה יבוצע על פני תקופה של שש שנים.

חוזה זה הוא הראשון שנחתם עבור אספקה של מערכת ה-Crossbow מאז הצגתה לראשונה בתערוכת DSEI שנערכה בלונדון בשנת 2023. ה-Crossbow של אלביט מספקת הגנה ושרידות ברמה גבוהה לצוות המרגמה וכולל יכולת סגירת אש מהירה, כאשר יש ביכולתה לירות את הפצמ"ר הראשון בפחות מ-30 שניות. למערכת קצב מקסימלי של 10 פצמ"רים לדקה, עם קצב ממוצע של שישה פגזים לדקה. ניתן לבצע ירי של מגוון סוגי תחמושת 120 מ"מ מאושרי נאט"ו, כולל את המרגמה המונחית "עוקץ פלדה", המספקת טווח יעיל של עד 10 קילומטרים. לא נדרשת טעינת אינדקס לצריח ה- Crossbow , המציע יכולות של 360 מעלות.

המבוכה האמריקאית מיירוט המתקפה האיראנית

המתקפה האיראנית ב־14 באפריל לא הייתה היסטורית בהצלחתה רק עבור ישראל, אלא גם לארה"ב. במסגרת אותה מתקפה, ספינות הצי האמריקאיות שהוצבו במזרח הים התיכון, USS ארלי ברק ו־USS קרני, ביצעו 7-4 יירוטים מבצעיים ראשונים של טילים בליסטים באמצעות טילי SM-3 שמשוגרים ממערכת אגיס במתקפת האיראנית נגד ישראל.

אולם המתקפה הזו הובילה כעת גם למבוכה אמריקאית, וזאת משתי סיבות: ראשית, מחיר כל מיירט עומד על 28-12.5 מיליון דולר, כשלצורך ההשוואה - מיירט חץ 3 מוערך בכ־2 מיליון דולר "בלבד". שנית, קצב הייצור השנתי של מיירטי SM-3 צפוי לעמוד על 12 יחידות בלבד עד 2029. כלומר, מתקפת טילים בליסטיים קטנה יחסית מספיקה כדי לכסות את כל קצב הייצור השנתי.

האם מערכות חץ 3 יוצבו בבריטניה?

בריטניה נמצאת בשיחות בנוגע לאפשרות כניסה לתוכנית מערך ההגנה האווירית סקיי שילד - כך אישר מזכיר ההגנה גרנט שאפס בשיחה עם ה"סאן" הבריטי. לפי הדיווח, הצטרפות של לונדון למערך עשויה להוביל לסיטואציה שבה טילי חץ 3 מתוצרת התעשייה האווירית יוצבו על אדמת הממלכה, לצד מערכות נוספות כמו פטריוט האמריקאי או טילי איריס־טי מתוצרת גרמניה.

את תוכנית ההגנה האווירית האירופית יזם קנצלר גרמניה אולף שולץ בשנת 2022, כמענה לאיום מצד נשיא רוסיה ולדימיר פוטין. כיום מעורבות בפרויקט סקיי שילד 21 מדינות, כולל שווייץ הניטרלית.

הסנכרון של סקיי שילד בין מדינות שונות צפוי להוביל להפחתת עלויות בהשקעות בצבירת העוצמה, משום שכל המדינות ירכשו מערכות ויתאמו אותן בינן לבין עצמן. עבור בריטניה, שמגדילה את תקציבי הביטחון שלה לשנים הקרובות, זו סוגיה חשובה. לפי התכנון בלונדון, תקציב הביטחון צפוי לצמוח ב־75 מיליארד ליש"ט (כ־94 מיליארד דולר) עד שנת 2030 ולהגיע ל־2.5% מהתמ"ג.

בטורקיה לא מסתפקים במטוסי F-16

טורקיה צפויה בתקופה הקרובה לחתום על הסכם בסך 20 מיליארד דולר לרכישת מטוסי F-16 ושדרוג אלה הקיימים. בנוסף, שר ההגנה ישאר גולר סיפר בראיון לרשת CNN בטורקית כי באנקרה עדיין מעוניינים גם במטוסי יורופייטר טייפון. עד עתה גרמניה מנעה את המכירה בשל המדיניות הטורקית נגד ישראל.

"היורופייטר אינו נכס בלעדי של בעלי בריתנו בגרמניה", אמר גולר בראיון. "יש לנו עניין גם במטוסים אלה, אך יש בעיות מסוימות שחברינו בגרמניה נאבקים במסגרתן, שאנחנו, כחברים בנאט"ו, איננו מקבלים. היינו ברורים לגבי זאת. אני בטוח שהסוגיות הללו יסודרו בקרוב, וייתכן כי מכירות היורופייטר לערב הסעודית יהוו זרז לפתרון".

מעבר לכך, טורקיה אומנם הורחקה כבר בעידן טראמפ מתוכנית ה־F-35 בשל התעקשותה לרכוש מערכות הגנה אווירית מדגם S-400 מרוסיה, אבל שר ההגנה הטורקי מתעקש כי הנושא "עדיין על הפרק". לדבריו, גם פיתוח מטוס הקרב מהדור החמישי מייצור מקומי "קאאן" נמצא בעיצומו.

רכיבים מזויפים הותקנו במטוסי קרב אמריקאים

אזרח טורקי־אמריקאי שמתגורר בפלורידה, אונור אקסוי, נשפט ל־6.5 שנות מאסר בפועל בארה"ב, בגין הקמת עשרות חברות־קש ומכירת ציוד רשת מזויף מתוצרת סיסקו לצבא ארה"ב. הרכיבים אפילו הותקנו על מטוסי קרב מדגמי F-15, F-18 ו־F-22.

אקסוי הקים לפחות 19 חברות בניו ג'רזי ובפלורידה, 15 חנויות באמזון ועשר נוספות ב־eBay. במסגרת השיטה שלו הוא ייבא עשרות אלפי מכשירי רשתות מחשבים באיכות נמוכה מספקים בסין ובהונג קונג. מדבקות המותג, התוויות והמארזים הוחלפו בסימנים מסחריים מזויפים של חברת סיסקו. כך, הוא גרם ללקוחות הפוטנציאליים לחשוב כי מדובר במוצרים מקוריים. מחירי אותם מוצרים, כשהם אמיתיים, עומד על יותר מ־100 מיליון דולר, כשלפי הערכות אקסוי גרף לכיסו הכנסות בהיקף מיליוני דולרים.

"באמצעות תוכנית מתוחכמת ארוכת־שנים, אקסוי יצר וניהל את אחת מפעולות הסחר המזויף הגדולות ביותר אי־פעם", אמר התובע ויקאס חאנה מהתביעה הציבורית של ניו ג'רזי. "הפעילות שלו הובילה להחדרת עשרות אלפי מכשירים מזויפים מסין לשרשראות האספקה בארה"ב, וסיכנו את המשתמשים - כולל כאלה רגישים מאוד בצבא ארה"ב, כמו מטוסי קרב".

קריאה להגדלה דרמטית של תקציב הביטחון הגרמני

יעד נאט"ו להצבת תקציבי הביטחון של חברות הברית על 2% מהתמ"ג אינו מספיק לגרמניה כדי לשקם את הצבא שלה משנים של הזנחה. כך אמר מנכ"ל חברת ריינמטאל, ארמין פאפרגר, להתאחדות העיתונאים הכלכליים (WPV) בדיסלדורף. לדבריו, בברלין נדרשים להוסיף לתקציב הביטחון בסך 68.58 מיליארד אירו, לפחות עוד 30 מיליארד אירו. כלומר, עלייה נוספת של 43%.

בנושא הפגזים, סוגיה רגישה מאוד בכל מדינות המערב, ציין פאפרגר כי עד פרוץ מלחמת רוסיה־אוקראינה היו במחסנים של צבא גרמניה 4 מיליון פגזים. הפגזים הללו נורו, ומנכ"ל ריינמטאל מציין כי "לא הצלחנו להכניס כלום למחסנים שלנו במשך שנתיים" - סיטואציה דומה לזו שבצרפת, באיטליה ובספרד.

כיום קצב ייצור הפגזים של גרמניה עומד על 70 אלף יחידות בשנה בלבד, כשפאפרגר סיפר כי חברתו מוכנה לבנות מתקני ייצור בגרמניה, ברומניה ובליטא כדי להגביר את הקצב עד ל־1.1 מיליון יחידות בשנה.

מל"ט התקיפה החדש של הודו

חברת הטכנולוגיות הביטחוניות והאוויריות ההודית פליינג וודג' חשפה בבנגלור את FWD-200B - מל"ט התקיפה הראשון שמעוצב ומיוצר בהודו. המל"ט מיועד לפעול בגובה בינוני ולמשך טווחי פעילות ארוכים.

המל"ט החדש מסוגל לשאת 100 ק"ג, וכך ניתן להשתמש בו הן באמצעי איסוף מתקדמים והן בחימושים כבדים.

סוהאס טז'אסקנדה, מייסד פליינג וודג', ציין כי התוצאה המוצלחת התקבלה לאחר כישלונות לא מעטים של גופים הודים שונים, כמו DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו (מקביל של מפא"ת וסיב"ט בישראל).