וויז מציגה את הגיוס הגדול ביותר של חברה ישראלית אי פעם

חברת הסייבר בניהולו של אסף רפפורט מציגה קצב צמיחה מסחרר ושורת צעדים שאפתניים • ארבע שנים בלבד אחרי הקמתה, הכריזה וויז על גיוס של מיליארד דולר • בין המשקיעים: הקרן האמריקאית הגדולה אנדריסן הורוביץ • בשוק תוהים: עד לאן היא יכולה לצמוח?

אסף רפפורט, מנכ''ל ומייסד שותף Wiz / צילום: עומר הכהן
אסף רפפורט, מנכ''ל ומייסד שותף Wiz / צילום: עומר הכהן

חברת הסייבר הישראלית וויז (Wiz), מאחוריה עומד אסף רפפורט, שניתן לכנותו נער הפוסטר של ההייטק הישראלי, הכריזה  היום (ג') על גיוס של מיליארד דולר. הגיוס נעשה לפי שווי חברה של 12 מיליארד דולר, זאת ארבע שנים בלבד לאחר הקמתה. זה סבב הגיוס הגדול ביותר אי פעם לחברה פרטית ישראלית, שובר את השיא של חברת הסייבר טרנסמיט סקיוריטי, שגייסה בבת אחת 543 מיליון דולר בשנת 2021. סבב זה נעשה בהיקף כמעט כפול ולפי שווי חברה הגבוה מאז ומעולם לחברת הייטק ישראלית.

בשוק תוהים אם קצב הצמיחה המסחרר, כמו גם הצהרות על שנה של רכישות שמתכננת החברה וההנפקה אליה היא מכוונת - בשילוב יחסי ציבור שיש שיעידו עליהם אגרסיביים - מעידים על חוזקה של החברה הצעירה או שמא אלו צעדים פזיזים וגדולים מדי?

המייסד של החברה בעלת הצמיחה המהירה בעולם מגלה את הסוד 
חברת הסייבר של אסף רפפורט: "הגענו לקצב מכירות של 350 מיליון דולר"
אחרי שקיבלה תג מחיר של מיליארד דולר: נו ניים הישראלית נרכשת רק ב-450 מיליון דולר

וויז, שהוקמה ב-2020, הפכה לחד קרן כבר כשנה לאחר הקמתה. בשנת 2021 הוערך השווי שלה ב-6 מיליארד דולר, ואשתקד גייסה החברה 300 מיליון דולר לפי שווי של 10 מיליארד דולר. עם הגעתה לשווי זה, היא הפכה לחברה שעשתה זאת בזמן הקצר ביותר אי פעם, בפחות משלוש שנים. לשם ההשוואה, למטא (פייסבוק לשעבר) לקח כמעט שש שנים מאז הקמתה להגיע לשווי של 10 מיליארד דולר, כך לפי יאהו פיננס.

העלות הכלכלית של מתקפות סייבר בישראל: 12 מיליארד שקל בשנה | עוד זווית

מערך הסייבר הלאומי ביצע ניתוח כלכלי של העלות המצטברת מנזקי מתקפות הסייבר, ממנו עולה שהעלות למשק כולו עומדת על בלפחות 12 מיליארד שקל בשנה.

 

הסכום מבוסס על ניתוח עלויות הטיפול בנזקי מתקפה בטווח הקצר, כגון תשלומים לצוות תגובה ראשוני, עלויות הפסד כספי ישיר מהמתקפה כמו השבתה או ייעוץ משפטי, עלויות בטווח הבינוני-ארוך כגון אובדן הכנסות או הזדמנויות עסקיות ועוד.

לפי שלמה צרפתי, כלכלן ראשי במערך הסייבר הלאומי, "אם לא יבוצעו צעדים להגברת רמת ההגנה בסייבר ברמת האזרח והארגון הבודד, העלויות ימשיכו לגדול משנה לשנה עם המשך ההתפתחות הטכנולוגית בכל תחומי החיים". לדבריו, עצם זה שמונח על השולחן מספר אמפירי של הנזק חשוב מבחינת המערך: "זה מייצר מסגרת עבודה לממשלה, כמה אפשר להרוויח אם נפעל בצורה הנכונה".

שלמה צרפתי / צילום: לירון אטדגי
 שלמה צרפתי / צילום: לירון אטדגי

"חיסכון של לא פחות מ־2 מיליארד שקל"

בדוח צוטט מחקר של פרופ' ניל גנדל ונועה ברניר מאוניברסיטת תל אביב עם חוקרים נוספים, שם הוכח כי צעדים בסיסיים להגנת סייבר בארגון יכולים להביא לירידה משמעותית בהסתברות למתקפות סייבר. לדוגמה, חברות גדולות שמשתמשות בשירותי ענן ומסחר אלקטרוני יכולות להוריד את הסיכוי למתקפת סייבר ב-50% אם מיושמת קבוצת אמצעי אבטחה בסיסיים, בהם אימות רב שלבי, מדיניות סיסמאות חזקות, שימוש באמצעי גילוי זיהוי וסיכול כגון אנטי וירוס, שימוש בתוכנות מקוריות, הטמעת עדכוני תוכנה שוטפים ועוד.

בדוח אף נכתב לשם המחשה, כי ירידה שמרנית של 10% בסיכוי למתקפה, ו-10% ירידה בעלויות הממוצעות שלה, "עשויות לתרום לחיסכון משמעותי של לא פחות משני מיליארד שקל לכלכלה הישראלית ברמת המאקרו וכן לעסקים ברמת המיקרו".

נבו טרבלסי

"אירוע תקדימי"

בשונה מחברות פרטיות אחרות, וויז מפרסמת באופן שוטף דיווחים על קצב ההכנסות שלה (ARR, שמחושב בוויז פר שנה). השנה לדוגמה הצהירה שקצב ההכנסות השנתי שלה עומד על 350 מיליון דולר. עם זאת, בשוק ההון מסבירים כי לא ניתן להסיק על ההכנסות החשבונאיות של החברה מנתון זה. זאת בין היתר מכיוון שלא ידועים מספר נתונים העלולים להשפיע על הסכום, לדוגמה היקף ההנחה שמספקת החברה ללקוחותיה על השנה הראשונה של החוזה ותנאי ההסכמים אל מול הלקוחות.

לעיתים, לקוחות רשאיים במסגרת ההסכם לבטל באופן חד צדדי את המנוי, מה שמשפיע כמובן על גובה ההכנסות של החברה. בראיון לגלובס מחודש מרץ האחרון, ינון קוסטיקה, שותף מייסד של הבחרה, אמר לגבי הצמיחה כי "זה שיא עולמי. נוסיף על זה שיש מדד שבוחן כמה זמן לוקח לחברה להגיע להכנסות של 100 מיליון דולר, לאחר שצברה את מיליון הדולר הראשונים. השיא שייך לוויז. זה נחמד כפליים: קודם כל כי זו החברה הישראלית הראשונה ששוברת את השיא הזה, ושנית כי זו חברת הסייבר הראשונה ששוברת אותו, אז זה שילוב מעניין. זו באמת צמיחה מהירה ואני חושב שזה מעיד על השוק שאנחנו נמצאים בו. זה תוצר של שוק, של תקופה ושל צורך עמוק במה שוויז מייצרת".

"זה אירוע די תקדימי. זה נדיר שחברה צומחת בכזה קצב, זאת בהנחה שהמספרים שוויז מפרסמים מדויקים", אומר לגלובס משקיע ותיק. "עם זאת, ממה שאני שומע מהשטח, ואני מדבר עם הרבה מאוד מנהלי אבטחת מידע, חברות רבות אכן משתמשות במוצר של וויז". לדבריו, וויז כבר הרוויחו שם של חברה טובה. "הם נחשבים למעולים, ויש להם מוצר טוב".

העשיר בעולם בפנים

ענקית ההשקעות האמריקאית אנדריסן הורוביץ הייתה בין המובילות של סבב הגיוס האחרון של וויז, יחד עם משקיעות גדולות נוספות דוגמת Lightspeed Ventures Partners ו-Thrive Capital. בעבר, אנדריסן הורוביץ הייתה גם בין המשקיעות בחברת Flow של אדם נוימן הישראלי. לגיוס הצטרפו גם הקרנות Greylock ו-Wellington Management, בנוסף למשקיעים הקיימים של החברה, בהם קרנות דוגמת סקויה, אינדקס, אינסייט פרטנרס וסייברסטארטס של גילי רענן, וכן משקיעים פרטיים כמו ברנאר ארנו, מנכ"ל קונגלומרט מותגי היוקרה LVMH והאיש העשיר בעולם, האוורד שולץ, מייסד סטארבקס, ויזמים בולטים נוספים.

"לוויז יש הצלחה פנומנלית בתחום שהם התחילו בו, שזה כל העולם של אבטחת הענן, שמהווה שוק מאוד צומח בפני עצמו. עם זאת, יש פה סיכון גדול שהם לוקחים עם אותה צמיחה מהירה", מסביר לגלובס גורם בשוק. "אם משקיעים יוצאים מנקודת הנחה שוויז בדרכה להפוך לפאלו אלטו הבאה של העולם, כשפאלו אלטו היא חברה ששווה היום משהו כמו 80 או 90 מיליארד דולר, אז להשקיע בשווי של 12 מיליארד דולר, גם אם וויז תגיע בסוף לחצי מהשווי של פאלו, זה עדין משתלם מאוד. זה הסיפור שהמשקיעים מספרים לעצמם".

גורם נוסף אומר כי "השווי נגזר מקצב הצמיחה של וויז ומקצב הצמיחה של השוק בו היא פועלת". עם זאת, גורמים מסבירים כי "יכולות להיות תקלות רבות בדרך, מה גם שלאורך ההיסטוריה ראינו הרבה חברות שניסו לצמוח מהר מדי, בלי בסיס לקוחות ותשתית ניהולית מספיק חזקה, מה שהוביל לנפילות ענקיות".

בשוק מסבירים כי השאלה היא האם המשקיעים שנכנסו עכשיו הולכים להרוויח, או שוויז תתגלה בתור חברה שמתקשה להרוויח, שהצמיחה שלה תואט או שהיא תעשה טעויות ניהוליות ואסטרטגיות. לדברי הגורמים, "יש לשאפתנות האגרסיבית הרבה מאוד סיכונים. גם במסגרת הרכישות שהחברה מתכננת - האם המיזוג הולך לעבוד? האם הטאלנט ישאר? האם הטכנולוגיה תשתלב בהתאם?".

איפה סמנכ"ל הכספים?

בחברה לא מסתירים את הרצון לצאת להנפקה, עם זאת, ההערכות הן שהיא תנקוט את הצעד הזה במהלך השנתיים הקרובות. הגיוס האחרון מעלה את השאלה האם ההנפקה תגיע מוקדם מן הצפוי. לאור זאת, עולה התהייה מדוע בחברה אין מי שמכהן באופן בתפקיד ה-CFO, סמנכ"ל הכספים של החברה, בייחוד לאור הצמיחה הפנומנלית והשווי שרק ממשיך לעלות. "איך ייתכן שאצל חברה בסדר גודל כזה אין סמנכ"ל כספים?", שואל גורם בשוק. מבחינת צוות ההנהלה, אמנם ישנו איוש של תפקיד סמנכ"לית כספים, שלעיתים מוגדר כתיאור מקביל לתפקיד ה-CFO, אך מומחים בענף מסבירים שבכל זאת ישנם הבדלים בהגדרות התפקיד, כמו גם בהיקפו.