מערך הסייבר הלאומי ביצע ניתוח כלכלי של העלות המצטברת מנזקי מתקפות הסייבר, ממנו עולה שהעלות למשק כולו עומדת על לפחות 12 מיליארד שקל בשנה.
הסכום מבוסס על ניתוח עלויות הטיפול בנזקי מתקפה בטווח הקצר, כגון תשלומים לצוות תגובה ראשוני, עלויות הפסד כספי ישיר מהמתקפה, כמו השבתה או ייעוץ משפטי, עלויות בטווח הבינוני-ארוך כגון אובדן הכנסות או הזדמנויות עסקיות ועוד.
לפי שלמה צרפתי, כלכלן ראשי במערך הסייבר הלאומי, "אם לא יבוצעו צעדים להגברת רמת ההגנה בסייבר ברמת האזרח והארגון הבודד, העלויות ימשיכו לגדול משנה לשנה עם המשך ההתפתחות הטכנולוגית בכל תחומי החיים". לדבריו, עצם זה שמונח על השולחן מספר אמפירי של הנזק חשוב מבחינת המערך: "זה מייצר מסגרת עבודה לממשלה, כמה אפשר להרוויח אם נפעל בצורה הנכונה".
שלמה צרפתי / צילום: לירון אטדגי
"חיסכון של לא פחות מ־2 מיליארד שקל"
בדוח צוטט מחקר של פרופ' ניל גנדל ונועה ברניר מאוניברסיטת תל אביב עם חוקרים נוספים, שם הוכח כי צעדים בסיסיים להגנת סייבר בארגון יכולים להביא לירידה משמעותית בהסתברות למתקפות סייבר. לדוגמה, חברות גדולות שמשתמשות בשירותי ענן ומסחר אלקטרוני יכולות להוריד את הסיכוי למתקפת סייבר ב-50% אם מיושמת קבוצת אמצעי אבטחה בסיסיים, בהם אימות רב שלבי, מדיניות סיסמאות חזקות, שימוש באמצעי גילוי זיהוי וסיכול כגון אנטי וירוס, שימוש בתוכנות מקוריות, הטמעת עדכוני תוכנה שוטפים ועוד.
בדוח אף נכתב לשם המחשה, כי ירידה שמרנית של 10% בסיכוי למתקפה, ו-10% ירידה בעלויות הממוצעות שלה, "עשויות לתרום לחיסכון משמעותי של לא פחות משני מיליארד שקל לכלכלה הישראלית ברמת המאקרו וכן לעסקים ברמת המיקרו".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
