מנהל רשות המסים תומך בהחזרת מס הרכוש על קרקעות פנויות

בכנס שקיים מכון אלרוב לחקר הנדל"ן אמר אהרונוביץ': "אני בעד החזרת מס רכוש בצורה חכמה", והוסיף כי "חלק מעליית מחירי הדיור בשנים האחרונות נבע גם מהעובדה שמי שמחזיק בקרקע שאפשר לבנות עליה, אין לו שום תשלום 'קנס' על קרקע כזו"

שי אהרונוביץ', מנהל רשות המסים / צילום: איל יצהר
שי אהרונוביץ', מנהל רשות המסים / צילום: איל יצהר

מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', ממשיך להביע תמיכה בהחזרת מס הרכוש שהוטל בעבר על קרקעות פנויות. בכנס שקיים מכון אלרוב לחקר הנדל"ן בפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב בנושא "רפורמה במיסוי נדל"ן בישראל", אמר אהרונוביץ': "אני בעד החזרת מס רכוש בצורה חכמה", ואף תלה חלק מעליות המחירים בשוק הנדל"ן בעובדה שאין גביית מס רכוש כיום (שיעור המס כיום הוא 0%). "חלק מעליית מחירי הדיור בשנים האחרונות נבע גם מהעובדה שמי שמחזיק בקרקע שאפשר לבנות עליה, אין לו שום תשלום 'קנס' על קרקע כזו", אמר. 

בלעדי | "חזירות": הצעד החדש של רשות המסים נגד בעלי דירות שהקפיצו מחירים
השיטה החדשה של רשות המסים לתפוס משכירי דירות שלא מדווחים על הכנסות
מסי הנדל"ן שבמחלוקת: האם מס רכוש חוזר, ומה עם מס הרכישה למשקיעים?

זוהי אינה הפעם הראשונה בה אהרונוביץ' מתבטא בעניין החזרת מס הרכוש לתמונה. מאז מינויו בספטמבר אשתקד, הוא הביע מספר פעמים תמיכה פומבית בנושא. בממשלה מקווים כי המס יניב 2.5 מיליארד שקל בשנה לקופת המדינה, ובמיוחד יעודד בנייה על קרקעות פנויות. 

מס רכוש קיים עדיין בחוק, אך כיום הוא עומד על שיעור 0%, ולכן בפועל אינו קיים. מדובר במס שהושת על בעלי קרקעות בגין קרקעות פנויות שפחות מ־30% מזכויות הבנייה שלהן נוצלו. הוא הגיע ל־2.5% משווי הקרקע לשנה או מינימום של 1.2% אם היא רשומה כמלאי עסקי.

לאחרונה הוקם צוות בראשות הכלכלן הראשי באוצר לדון בהחזרתו האפשרית של מס הרכוש על קרקעות למגורים, שלא נגבה מעל שני עשורים. לדברי אהרונוביץ', "הוועדה שמונתה בוחנת את הנושא ותיתן את המלצתה. יש כבר תוכניות שהכנתי בעבר איך לעשות זאת בצורה חכמה שלא תקשה על הציבור, למעט אלה שיצטרכו לשלם כמובן. זה תהליך שיצטרך עוד לעבור אישור בממשלה ובכנסת. החוק הקודם היה מאוד בירוקרטי, וכעת יש לחוקק גם לאור זכות הקניין, וזה לא פשוט". 

אובדן של 2 מיליארד שקל בשנה

אהרונוביץ' התייחס גם לרצון של רשות המסים לבטל את הפטור מדיווח על הכנסות משכירות, וחיוב דיווח של משכירי דירות על כל הכנסה, גם אם היא מתחת לתקרת תשלום המס (כ־5,600 שקל). לדברי אהרונוביץ, "הערכות רשות המסים לגבי אובדן מס בשוק משכירי הדירות שאינם מדווחים מס כנדרש נאמד בכ־1.5-2 מיליארד שקל לשנה.

לשאלה מדוע עוד לא פורסם נוהל גילוי מרצון חדש, כפי שהצהיר אהרונוביץ' לפני חג הפסח, השיב אהרונוביץ' כי "אנו ממתינים לאישור משרד המשפטים בימים הקרובים".

אהרונוביץ' הוסיף וציין כי "האוצר אישר לרשות המסים תקציב של 100 מיליון שקל נוספים למחשוב, תקציב שישמש גם למלחמה בהון השחור, ובכלל זה בעניין בניית מאגר מידע למעקב אחר משכירי הדירות - בכלל זה גם דירות שאינן רשומות בטאבו על שם המשכיר. לצורך כך כבר נעשית עבודה אינטנסיבית מול רשם הירושות לגבי צוואות, בתי דין רבניים ועוד. אנו נפנה לכל מי שלטעמנו יש לו דירה שהוא משכיר ושכח מסיבה כזו או אחרת לדווח לרשות".

כפי שנחשף לראשונה בגלובס, בימים אלה מקבלת הרשות, לבקשתה, רשימות מהטאבו על עשרות אלפי בעלי נכסים בישראל, מתוך כוונה לבצע הצלבות בין המידע שנמצא בידיה לרשימות הללו, במטרה לאתר ישראלים המשכירים נכסים ומעלימים את הכנסותיהם.

אהרונוביץ' סיכם את דבריו בכנס באמיר "בנימה אופטימית", לפיה "מדינת ישראל, עם כל הקשיים של ה־ֲ7 לאוקטובר והתקציבים המופנים למלחמה, מצליחה לעמוד יפה מבחינה כלכלית במלחמה המורכבת. במקביל, אנו נצטרך להדק חגורה בצעדים שונים, אבל בסך־הכול מצבנו יציב כלכלית, וגם מבחינת שוק העבודה, הרבעון הראשון היה חיובי. בתקווה שהמלחמה תסתיים והחטופים יחזרו במהרה, נדע לצאת מהמשבר, כפי שידענו לצאת ממשברים בעבר".