שוב מפסיד ברכב החשמלי: עידן עופר מחק עשרות מיליוני שקלים במיזם עמדות טעינה

כעשור לאחר קריסת מיזם הרכב החשמלי בטר פלייס שהוביל עופר, הפחיתה או.פי.סי אנרגיה שבשליטתו כ־44 מיליון שקל מהשקעה שביצעה במניות חברת טעינת הרכב ג'ינרג'י • זאת לאחר שניסיון להפריד כוחות עם יזם החברה נכשל

עידן עופר, בעלי או.פי.סי אנרגיה / צילומים: סיון פרג', shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי
עידן עופר, בעלי או.פי.סי אנרגיה / צילומים: סיון פרג', shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אין זה סוד שהרכב החשמלי הפך ללהיט בישראל בשנים האחרונות, עם נחשול אדיר של מותגים סיניים ששוטף את השוק. אך בעוד שבסיכום השנה החולפת העריכו בענף כי כל מכונית חמישית שנמכרת בישראל היא חשמלית, דווקא יצרנית האנרגיה או.פי.סי , שבשליטת חברת ההחזקות קנון  של עידן עופר (כ־55%), אינה רווה נחת מתחום משלים שאליו נכנסה לפני כשלוש שנים - טעינת רכבים. ברבעונים האחרונים מחקה החברה כ־44 מיליון שקל משווי ההשקעה שביצעה בחברת ג'ינרג'י, המייצרת ומתקינה עמדות טעינה לרכב חשמלי.

מאה יועצי השקעות מעריכים: זה מה שיקרה בשווקים 
תל אביב 125 מול S&P 500: איזה מדד יציג תשואה עודפת השנה? 
רכיב ההשקעה שנמצא בשיא: איפה רוב הישראלים שמים את הכסף 

נראה כי סיבות מרכזיות לקשיי ג'ינרג'י וחברות נוספות הפועלות בתחום הן שתחום טעינת הרכבים החשמליים בישראל הפך לתחרותי במיוחד, לצד היעדר תמיכה ממשלתית ורגולציה מכבידה (ראו מסגרת). בין החברות הציבוריות שנכנסו לתחום הטעינה בשנים האחרונות ניתן למצוא גם את אפקון שבשליטת משפחת שמלצר ואינטר תעשיות של ברק דותן, לצד שורה של חברות פרטיות.

או.פי.סי אנרגיה המנוהלת על ידי גיורא אלמוגי רכשה בשנת 2021 את השליטה (51%) בג'ינרג'י, המפתחת, מוכרת ומתקינה עמדות לטעינת רכב חשמלי. בתמורה שילמה החברה סכום כולל של 67 מיליון שקל. בדוחות לשנת 2022 הכירה או.פי.סי במוניטין שנבע לה מההשקעה בסך של 42 מיליון שקל. אלא שכבר בדוחות לסיכום השנה שעברה, שפורסמו במרץ האחרון, בוצעה מחיקה משמעותית של 23 מיליון שקל בגין אותה השקעה.

הבטרייה ריקה כי המדינה לא מכניסה את היד לכיס | דובי בן גדליהו, פרשנות

"ערפל הקרב", ששורר כיום בשוק הטעינה הציבורית לרכב חשמלי בישראל, 

אופייני לשווקים שנמצאים בשלבי צמיחה ראשוניים. מצד אחד ישראל חווה זינוק חסר תקדים בביקוש לרכב חשמלי; בשנה שעברה בלבד נוספו לכבישי ישראל כמעט 50 אלף כלי רכב חשמליים, ובינואר-אפריל השנה נוספו עוד כ-27 אלף רכבים - אחת מכל מכונית רביעית שנמכרה בפרק הזמן הזה.

אם קצב הצמיחה המסחרר הזה יימשך, לא מן הנמנע שעד סוף השנה ינועו על כבישי ישראל כרבע מיליון מכוניות חשמליות. מכיוון שעל פי הערכות לכשליש מרוכשי הרכב החשמלי בישראל אין נגישות לעמדת טעינה ביתית, צפוי להיווצר ביקוש מאסיבי לעמדות טעינה בשטחים ציבוריים בשנים הקרובות.

המשוואה הזו הובילה בשנתיים האחרונות הרבה מאוד חברות ממגזר האנרגיה, הרכב, השיווק, הביטוח ועוד להיכנס לתחום של פיתוח הטעינה הציבורית. כיום פועלות במגזר עשרות חברות, רובן שותפויות בין גורמים עסקיים.

אבל המשוואה הזו לא הביאה בחשבון עוד כמה משתנים. אחד מהם הוא הצורך הקריטי בתמיכה ממשלתית בהקמת עמדות טעינה מהירות, שמחירן נאמד במאות אלפי שקלים לעמדה. זה המצב כיום גם ביפן, באירופה ובארה"ב, רק שבהן הממשלות מגדירות את פריסת תשתית הטעינה כ"משימה לאומית סביבתית", ומקצות מיליארדי דולרים בסבסוד וכן בהקלות רגולציה לתחום.

אלא שבארץ התמיכה קיימת בעיקר ברמת ההצהרה. הממשלה הקצתה עד היום לנושא תקציב ממוצע של עשרות בודדות של מיליוני שקלים בשנה (בזמן שהיא רושמת הכנסות של כ-20 מיליארד שקל בשנה מדלק מזהם). בהצעת התקציב האחרונה ל-2024 הונף הגרזן גם על התקציב הזה, שיצר אי ודאות גדולה בשוק.

הוסיפו לכך רגולציה מאוד מסורבלת, שמקשה על הקמת עמדות טעינה חדשות; קשיים משמעותיים בהשגת נדל"ן מתאים להקמת עמדות טעינה ב"פריים לוקיישן"; יתרון משמעותי לחברות שיש להן תשתית מוכנה (כמו למשל רשת תחנות דלק); ותעריפי חשמל שמטפסים בקצב מסחרר - וקיבלתם סביבה בעייתית לפיתוח עסקי בענף.

רואי החשבון ציינו בדוחות כי לאחר בחינה, הסכום שהוא בר השבה בגין העסקה נמוך מערכו בספרים. השבוע דיווחה או.פי.סי כי היא צפויה לבצע מחיקה נוספת של 21 מיליון שקל בגין ג'ינרג'י בדוחות הרבעון הראשון של 2024, ולמעשה להשלים בתוך מספר חודשים את מחיקת מלוא המוניטין שהוכר בעסקת הרכישה.

פעילות טעינה בשוק הפרטי ב־6 מדינות

ג'ינרג'י (Gnrgy) נוסדה בשנת 2008 על ידי רן אלויה ומנוהלת על ידו עד היום. החברה מפתחת ומייצרת עמדות טעינה של רכבים חשמליים ופועלת לפי האתר שלה בשש מדינות. היא פועלת בשוק הפרטי ומקימה עמדות טעינה ללקוחות פרטיים ועסקיים, ביניהם יבואני רכב, אנשים פרטיים, מרכזי מסחר, תחנות דלק, חברות הייטק ועוד. כמו כן, יש לג'ינרג'י גם פעילות של עמדות טעינה ברשת ציבורית לגופים עסקיים וציבוריים. בנוסף היא מציעה מערכות לניהול אנרגיה בבניינים רבי קומות.

בתחילת השנה נראה היה שאו.פי.סי מחפשת את דרכה בקשר להשקעה המדוברת. בינואר נחתם מזכר הבנות לא מחייב עם מנכ"ל ג'ינרג'י אלויה, שהעמיד לאו.פי.סי את האפשרות לרכוש את חלקו (49%), ואם לא תממש את הזכות הזו יקבל אלויה את האפשרות לפרק זמן קצוב לרכוש את חלקה של או.פי.סי בחברת הטעינה.

בד בבד, התקשרה או.פי.סי עם צד שלישי, ששמו לא דווח למשקיעים, לגבי אפשרות למיזוגה של ג'ינרג'י כנגד הקצאת זכויות במיזם של אותו גורם. השבוע דיווחה החברה שמזכר ההבנות לא התממש לעסקה, ולפיכך היא צפויה לרשום את ירידת הערך הנוספת בדוחות הרבעון הראשון.

עבור עידן עופר, בעל השליטה באו.פי.סי, לא מדובר בהשקעה ראשונה בתחום הרכב החשמלי המסבה לו הפסדים. לפני כ־10 שנים קרס מיזם הרכב החשמלי בטר פלייס, שאותו הוביל עופר לצד יזם ההייטק שי אגסי, לאחר שצבר הפסדים של 3 מיליארד שקל מאז הקמתו ב־2007. באותו מיזם, שנועד להקים תשתית לטעינת מכוניות חשמליות ומתן שירותי דרך, השקיעה החברה לישראל שבשליטת עופר, והוא כלל פיתוח רכבים חשמליים עם חברת רנו.

או.פי.סי דווקא צומחת ומשגשגת

במקרה הנוכחי, ההשקעה בג'ינרג'י צנועה כמובן בהרבה, ובהתאם גם ההפסדים הפוטנציאליים קטנים יחסית. ג'ינרג'י מהווה השקעה זניחה במונחים של או.פי.סי, הנסחרת בשווי של כ־6.5 מיליארד שקל, כאשר בשנה החולפת עלתה מנייתה בכ־11%. עיקר פעילותה של או.פי.סי ממוקד בהקמה והפעלה של תחנות כוח. במצגת שפורסמה לאחרונה למשקיעים, ציינה החברה כי הפורטפוליו שלה כולל הקמת תחנות כוח מופעלות בגז טבעי, מיזמי אנרגיה ירוקה של פאנלים סולאריים ורוח בהיקף של 10.1 ג'יגוואט.

את שנת 2023 סיימה או.פי.סי עם הכנסות של 2.55 מיליארד שקל, צמיחה חדה של 32% ביחס לשנה הקודמת. לכך הובילו זינוק בהכנסות בישראל, כתוצאה מעלייה בצריכת החשמל, לצד גידול בהכנסות מלקוחות פרטיים בגין עלייה בתעריף השימוש בתשתיות החברה. הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות קפץ ב־28% הודות לריסון בהוצאות ההנהלה, והסתכם ב־152 מיליון שקל.