במשרד האוצר החלו בהכנת תקציב המדינה לשנה הבאה, ומצאו בו בור של כ־30 מיליארד שקל. אם לא יימצא לו כיסוי, שיגיע בעיקר מהעלאות מסים, יעמיק הגירעון בשנה הבאה לסביבות 7% תוצר - פי שניים מהתחזית שהגיש האוצר לכנסת בפברואר האחרון, וכ־30% יותר מהמקסימום שמוכנים לו באוצר.
● ניתוח | חברת הדירוג S&P תפרסם בסוף השבוע את עדכון לדירוג האשראי של ישראל: מה צפוי בו?
● ניתוח | 140 מיליארד שקל מהשקעות הציבור מרוכזים במדד מניות אחד. עד כמה זה מסוכן?
● הנכסים של הציבור גדלו פי ארבעה ב־20 שנה. איפה מוחזק רוב הכסף?
או במילים אחרות: עוד שנה אבודה מבחינה כלכלית, עם גירעון גבוה כמו ב־2024, שתגרור החמרה נוספת ביחס החוב־תוצר של המדינה, וכנראה שגם בדירוג האשראי.
בישיבה שנערכה השבוע בהנהלת האוצר, הנחה מנכ"ל המשרד, שלומי הייזלר, לגבש עד סוף החודש תוכנית תקציבית מאזנת עם פירוט צעדי התכנסות, שתוצג לשר האוצר בצלאל סמוטריץ'.
עד כה איתר הדרג המקצועי כ־4 מיליארד שקל שניתן לחסוך מהוצאות הממשלה, בקיצוץ הכספים הקואליציוניים וסגירת משרדי ממשלה מיותרים.
אלא שגם אם יצלחו באוצר את ההתנגדויות הצפויות בקואליציה, ויעבירו את הקיצוצים במלואם, הדבר ימלא רק כ־13% מעומקו של הבור. מנין יביאו 26 מיליארדים נוספים לכסות את היתר?
כך, הדיון בהנהלת האוצר עסק ארוכות באפשרויות להגדיל את הכנסות המדינה ממסים. רוב התוכניות זכורות מדיוני תקציב משנים קודמות.
למשל, באוצר צפויים להציע להקפיא את מדרגות מס ההכנסה ב־2025. בתחילת כל שנה מתעדכנים רף המדרגות ושווי נקודות הזיכוי ממס בהתאם למדד המחירים לצרכן.
שחיקה בהטבות של עובדים מנקודות זיכוי מס
לפי תחזית בנק ישראל מהחודש שעבר, האינפלציה בסוף 2024 תעמוד על 2.7%.
הקפאת העדכון משמעותה שעובדים אשר הכנסתם קרובה לרף התחתון של מדרגת המס לא ייהנו מהפחתת שיעור המס המוטל עליה.
הקפאה כזו תשחוק גם את ההטבות מנקודות הזיכוי של העובדים, באופן שיורגש במיוחד אצל משפחות מרובות ילדים.
בתקציב 2024 אושרה העלאת המע"מ באחוז אחד, לרמה של 18%, מתחילת השנה הבאה.
כעת בוחנים באוצר העלאה של המס לרמה גבוהה יותר, לצד הקדמת הפעימה לשנה הנוכחית.
באגף הכלכלן הראשי וברשות המסים מנסים לחשוב על רפורמה שתציע לציבור גם גזרים לצד הגזירות. ואולם, עד כה לא נמצא פתרון קסם שיאפשר להעלות מסים מבלי לצמק את ההכנסה הפנויה של הישראלים.
חוק ההסדרים, שבו מביא האוצר באופן מסורתי רפורמות משקיות מעודדות צמיחה, עתיד להיות רזה יחסית. מתוכננת בו התמקדות במאבק בהון השחור, כדי להגדיל את היקף הגבייה של רשות המסים.
אחרי שהתוכניות הקודמות למאבק בפשיעה הכלכלית בחברה הערבית נזנחו בעיקרן על ידי הממשלה, יעבור הפוקוס כעת למיסוי אוליגרכים.
הפרטים עדיין לא ברורים, אבל ככל הנראה מדובר בשלב המשך לתיקון "חוק מילצ'ן", שאושר בכנסת בחודש שעבר וביטל את הפטור מדיווח על הכנסות והון מחוץ לישראל שיש לתושבים חוזרים ועולים חדשים.
בתוך כך, עומדים על הפרק רעיונות שקשורים למיסוי חברות זרות בישראל.
מנגד, באוצר נזהרים משינוי משמעותי בתחום, מחשש לפגיעה בענף ההייטק.
תוספת של עד 30 מיליארד שקל לביטחון
אחת הסיבות המרכזיות לתחזיות הקודרות באוצר הן ההערכות העדכניות לגבי תקציב הביטחון.
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, נמנע כבר חודשים ארוכים מהקמת הוועדה לבחינת תקציב הביטחון שעליה בישר בתחילת השנה.
באוצר מפרשים זאת כרמז לכך שמערכת הביטחון תקבל את מה שהיא דורשת מהממשלה, דהיינו תוספת של 20-30 מיליארד שקל לתקציב 2025.
אחרי גיבוש התוכנית הפיסקאלית של האוצר, יבחר סמוטריץ' אילו מן הצעדים הוא מאשר.
מבחן האומץ הפוליטי של סמוטריץ' יגיע כשיצטרך להיאבק על הקיצוצים והגזרות מול חברי הקואליציה, ובעיקר מול ראש הממשלה בנימין נתניהו ויועצו הכלכלי, פרופ' אבי שמחון.
האחרון ידוע בגישתו הסופר־מרחיבה פיסקאלית, או במילים פשוטות: ויתור על העלאות מסים במחיר של הגדלת הגירעון.
סבב האשמות פנים־קואליציוניות
בימים האחרונים עוסקת הקואליציה במרץ ביוקר המחיה. או ליתר דיוק, בשאלה מי אשם בהתייקרויות.
ביום רביעי הפיצה לשכתו של שר האוצר הודעה תחת הכותרת המאשימה: "נתניהו מעכב מהלך שיזם סמוטריץ' להקלה על יוקר המחיה".
סמוטריץ' הלין על כך שראש הממשלה אינו מקדם חילוט 3 מיליארד שקל מכספי הרשות הפלסטינית המיועדים למשפחות מחבלים.
"לא ייתכן שהדאגה לרש"פ ולתקציבי הטרור שהיא משלמת למשפחות מחבלים תהיה חשובה יותר מאזרחי ישראל הנאנקים תחת יוקר המחיה", כתב סמוטריץ'.
המתקפה של שר האוצר סמוטריץ' על ראש הממשלה נתניהו הגיעה יממה לאחר שגורם בלשכת ראש הממשלה מסר ל"ידיעות אחרונות" שסמוטריץ' התנה את הטיפול ביוקר המחיה בכניסה הצבאית לרפיח, ודחה פגישות עם נתניהו בנושא הכלכלי.
סמוטריץ' מיהר להודיע שמדובר ב"פייק ניוז", לפני ששיגר את ההודעה נגד ראש הממשלה וכספי הרשות הפלסטינית.
במקביל, יו"ר ועדת הכספים, משה גפני (יהדות התורה), אמר בכנסת כי "הממשלה כשלה כישלון מוחלט" בעניין העלאות המחירים.
הוא האשים את משרדי האוצר והכלכלה, בראשות השר ניר ברקת, שחקיקת רפורמת הדגל שלו להקלת יבוא מוצרים לארץ תקועה בקריאה ראשונה בכנסת.
ברקת האשים בתורו, מספר פעמים במהלך הקדנציה, את משרד האוצר ואת רשות התחרות בעליות המחירים.
משחק חילופי ההאשמות הפנים־קואליציוני צפוי לגבור לקראת תקציב הגזרות של שנת 2025.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
