בשבועות האחרונים חיפשו בסביבתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו עורך דין שיסכים לייצג את הממשלה בבג"ץ חוק הגיוס הנפיץ. מי שהסכים לקחת את המשימה הוא עו"ד דורון טאובמן, שותף במשרד עורכי הדין רם כספי.
קודם לכן הייצוג הוצע לעו"ד רז נזרי, לשעבר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, שסירב.
● היועמ"שית: התנהלות הממשלה בנושא גיוס החרדים - המשך הרפורמה המשפטית
● בג"ץ הגיוס: היועמ"שית אישרה ייצוג נפרד לממשלה בשל פערי העמדות
● מהתקציבים שייעצרו ועד לדיוני החירום באוצר: כל מה שכדאי לדעת על הצו הדרמטי בנוגע לחוק הגיוס
מייצג בבג"צים המציגים עמדה שמרנית
טאובמן (51) עוסק בימי שגרה בליטיגציה מסחרית ותאגידית, תובענות ייצוגיות, סכסוכי בעלי מניות ושוק ההון. בין לקוחותיו נמנים איל הספנות ויבואן קיה רמי אונגר, כלמוביל, חברת הביטוח מגדל ונושי הסדרה הלא מובטחת י"ז של חלל תקשורת. במקביל לעבודתו, הוא יצג בבג"צים.
טאובמן יצג ומייצג בבג"צים המציגים עמדה שמרנית, חלקם עמדה שהוצגה על-ידי המדינה. כך למשל הוא מייצג את הרבנים הראשיים בבג"ץ מתווה הכותל שהוגש כבר בשנת 2016 ועדיין תלוי ועומד. העתירה הוגשה על-ידי תנועות רפורמיות בישראל ונשות הכותל, לאחר שמתווה הכותל שאושר על-ידי הממשלה נבלם בלחץ המפלגות החרדיות. במרכז הדיון, כמו בבג"ץ חוק הגיוס, עומדת טענה לשוויון. העותרות מבקשות את הזכות להתפלל באופן מעורב (נשים וגברים) ברחבה הדרומית. המתווה שנעצר כולל רחבת תפילה מעורבת שבה יתפללו נשים וגברים יחד ברחבה הדרומית, ורחבת תפילה נפרדת אורתודוכסית. המדינה ביקשה לדחות את העתירות ולהימנע מהתערבות בנושא בשל רגישותו ומורכבותו. עמדת הרבנים ראשיים והרבנות הראשית אותם ייצג טאובמן היא שהמתווה יפלג את הציבור לטובת ציבור קטן, כך שלא יהיה כותל מערבי מרכזי אחד, ויהיה בכך הדרה של רוב הציבור האורתודוקסי שמגיע להתפלל.
טאובמן גם ייצג את ארגון "איתן - מדיניות הגירה ישראלית" בבג"ץ שהוגש על-ידי ארגוני זכויות אדם, ובו נקבע בשנת 2014 כי מתקן חולות, שהוקם עבור מבקשי מקלט מאריתריאה ומסודן, אינו חוקתי. ברוב של שבעה שופטים נגד שניים הוחלט להורות על סגירת המתקן בשל פגיעה קשה בזכויות היסוד של המסתננים.
טאובמן ייצג את הארגון גם בעתירה נגד חוק הפיקדון למבקשי מקלט, שנפסל בבג"ץ. הוא טען כי זכות הקניין של מבקשי המקלט לא נפגעה.
בימים אלה הוא מייצג את הרב יעקב אביטן, שכיהן כשר לשירותי דת בזמן אסון הר מירון, בבג"ץ שהגיש נגד ועדת החקירה לאסון מירון בשל ההמלצות נגדו.
מחלוקת לגבי היקף הייצוג
הדיון בעתירה בסוגיית גיוס בני הישיבות קבוע ל-2 ביוני בפני הרכב של תשעה שופטים, לאחר שבג"ץ הוציא צו על-תנאי ועצר את תשלום התקציבים לישיבות שתלמידיהם לא מתגייסים. בחודש שעבר אישרה היועמ"שית גלי בהרב-מיארה לממשלה לקבל ייצוג נפרד בבג"ץ הגיוס בשל הפערים הגדולים בין עמדת הממשלה לבין עמדת הייעוץ המשפטי.
לעמדת הממשלה, למרות שאין חוק או החלטת ממשלה, אין מקום לגייס את החרדים באופן גורף, והממשלה מנסה להגיע לחוק חדש. לעומת זאת, היועמ"שית הודיעה לממשלה כי בהיעדר כל מקור חוקי, עליה להיערך לגיוס בני הישיבות. ב-16 למאי צפויה הממשלה להגיש את עמדתה לבג"ץ.
קיימת מחלוקת לגבי היקף הייצוג המשפטי: האם הוא חל רק על הממשלה, כפי שהודיעה בהרב-מיארה - או גם על צה"ל משרד הביטחון ומשרד החינוך, כפי שהודיע מזכיר הממשלה.
זו הפעם השמינית לפחות, מאז קמה הממשלה הנוכחית, בה הממשלה או מי משריה מבקשים שלא להיות מיוצגים על-ידי היועמ"שית, לאחר שזו התריעה בפניהם על פעולה בחוסר סמכות, קידום חקיקה פרסונלית או הימנעות מהפעלת סמכות הפוגעת באינטרס הציבורי. כך, בעתירות נגד פעילות ועדת הרוגלות; בעתירות נגד מינויו של אריה דרעי לשר; בעתירות נגד חוק הנבצרות; בעתירות נגד ביטול עילת הסבירות; בעתירות נגד מתן הסמכויות לשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר; ובעתירה לפיטורי יו"ר הדואר מישאל וקנין על-ידי השרים דוד אמסלם ושלמה קרעי.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.