יירוט המתקפה האיראנית חסרת התקדים ב־14 באפריל אמנם התבסס על המערכות הישראליות, אבל ידידותיה של ישראל סייעו לא מעט ביירוטים. אולם, הסיוע לא מסתכם בכך; בריטניה, למשל, מבצעת באופן תדיר משימות איסוף מודיעין ברצועת עזה.
● ניתוח גלובס | כלב רובוטי ורחפנים: איך תיראה הפעולה שתחסום את "צינור החמצן של חמאס"?
● עם למעלה מ-30 אלף חיילים: האיום החדש של איראן על ישראל
● ארסנל בלתי נגמר: איזה נשק יש עדיין לחיזבאללה?
חשיפה של אתר Declassified UK ממחישה את ההיקף העצום של הפעילות: 200 גיחות איסוף של חיל האוויר הבריטי, שאספו עד 1,000 שעות של צילומים, מאז חודש דצמבר. לפי הדיווח, פעילות האיסוף הבריטית נמשכת ברצועת עזה גם בימים האחרונים, בהם ישראל נכנסה קרקעית למרחב רפיח.
כלל הגיחות הבריטיות המריאו מבסיס חיל האוויר הבריטי "אקרוטירי" בקפריסין, כאשר כל טיסה נמשכת שש שעות. מתוכן, חצי שעה "מתבזבזת" על טיסה מקפריסין למרחב עזה וחצי שעה נוספת על הדרך חזרה.
החודש בו התבצע מספר הטיסות הגבוה ביותר היה מרץ, במהלכו יצאו לפועל 44 משימות. אולם, עוד קודם לכן, טיסת ביון מ־13 בפברואר עשויה להצביע על היקף שיתוף הפעולה הבריטי־ישראלי. באותו יום, מטוס איסוף בריטי מדגם Shadow R1 טס, לפי הדיווח, מאקרוטירי לבסיס נבטים - והגיע ב־12:15 שעון ישראל. הוא שהה שעתיים בבסיס, שמהווה יעד לאספקות האמריקאיות לישראל, עד ששב לאקרוטירי.
בין 132 החטופים שנמצאים בשבי חמאס מאז ה־7 באוקטובר יש שני אזרחים בריטים, אחד מהם הוא נדב פופלוול מקיבוץ נירים. עצם תחילת פעילות האיסוף של חיל האוויר הבריטי רק כעבור כחודשיים מובילה לביקורת, מתוך מחשבה שמשימות האיסוף ברצועת עזה לא נובעות רק עבור המשימה לאתר אותם.
יתרה מכך, אחת הסוגיות המעניינות על אודות משימות Shadow R1 ברצועת עזה, היא שלפי הדיווח, חלק מאותם מטוסים שפעלו בשמי רצועת עזה ביצעו טיסות לאיטליה מסיבות לא ברורות. ב־Declassified UK מציינים כי חמישה מטוסים יצאו לבארי, ואילו אחרים לברינדיזי, לנאפולי ולרומא.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
