כך ניסתה בעלת דירה לעכב פרויקט תמ"א 38 בתל אביב

בעלת דירה ברחוב ויתקין בתל אביב סירבה לחתום על פרויקט הריסה ובנייה ונקטה שורת הליכים לעיכובו • ביהמ"ש התערב

אילוסטרציה: Shutterstock
אילוסטרציה: Shutterstock

חמישה בעלי דירות בבניין ברחוב ויתקין בתל אביב, בהם יו"ר מגדל פרופ' אמיר ברנע, ביקשו לבצע פרויקט תמ"א 38 להריסת והקמת בניין חדש. אלא שבעלת הדירה השישית, ששטחה 33 מ"ר, איילה ברייר־סער, התנגדה לפרויקט ומ־2019 נקטה שורה של הליכים משפטיים לעיכובו. בין היתר הגישה עתירה לביטול היתר הבנייה בפרויקט, בטענה כי התקבל באיחור של 12 יום. 

התוכנית של רמת גן במקום תמ"א 38: עד 10 קומות ברחובות המסחריים
3 שנים בלבד להריסה: כך קידמתי פרויקט תמ"א במהירות שיא

השופט איתי הס מבית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב דחה לאחרונה את העתירה וחייב את ברייר־סער לשלם 60 אלף שקל הוצאות. נקבע כי יש לראות את המועד באופן שאין איחור כי היזם עמד בתשלומים, אך גם אם היה, תקופת האיחור הקצרה לא מצדיקה ביטול, ולא נפגעה כל זכות של בעלת הדירה, משום שהושקעו משאבים רבים בפרויקט, ומשום שיש אינטרס ציבורי לתוספת של מרחבים מוגנים וחיזוק מפני רעידות אדמה.

מקדמת אינטרס אישי

בעלי הדירות הגישו בסוף 2022 תביעה למפקחת על המקרקעין בתל אביב כדי לחייב את בעלת הדירה לחתום על ההסכם עם היזם. הם טענו כי ברייר־סער מבקשת להכשיל את הפרויקט במטרה לקדם אינטרס אישי שלה ושל בן זוגה ברוך סער הפועל מטעמה. לסער היו שלל טענות: פרויקט חיזוק יביא לתמורות גבוהות; חוסר שוויוניות בתמורות; הגשת היתר בנייה בהסתר; היזם חסר ניסיון ועוד.

בחודש שעבר דחתה המפקחת הבכירה דגנית קציר־ברין את כל הטענות וכתבה: "התרשמתי כי הנתבעת ניהלה את ההליך בניסיון להאריכו במטרה להפעיל לחץ על בעלי הדירות ובעקיפין על היזם. חלק מטענות ההגנה היו מיותרות (אי־צירוף התקנון, זהות הנציגות) ותכליתן סרבול ההליך והכבדה עליו שלא לצורך".

בפסק הדין צוין כי לפי עדות שנמצאה מהימנה, בן הזוג ביקש לכפות "שותפות" על היזם, וכי "הודיע לו כי יהא מוכן לסיים את הפרשה תמורת 9 מיליון שקל בגין דירה שנרכשה ב־2 מיליון שקל, ואם לא - הוא יגיע עמו לעליון". בנוסף צוין כי בן הזוג ביקש להיות היזם בפרויקט ונדחה.

המפקחת דחתה את הטענה כי היזם שנבחר הוא חסר ניסיון. היא קיבלה את עדותו כי היה מעורב בפרויקטים של נדל"ן בשותפות עם מנהלים אחרים, ודחתה את הטענה כי בעלי הדירות לא עשו בירור לבחירתו.

בין היתר צוין כי אמיר ברנע העיד בהליך כי נפגש אישית עם שני יזמים - חנן מור והיזם שנבחר. "מעדות היזם - שלא נסתרה - עלה כי מדובר באדם אמיד המוכן להעמיד לבעלי הדירות ערבויות שונות, לרבות ערבות אישית".

עוד נקבע כי הוכח שהיזם התקשר עם בעלי מקצוע מוכרים בתחום הנדל"ן - האדריכל גידי בר־אוריין ואייל שריג.

בעלת הדירה חויבה לחתום על ההסכם ולשלם 31 אלף שקל הוצאות משפט. את היזם יצג עו"ד אלעד לוי ממשרד נשיץ ברנדס אמיר.

את ברייר־סער יצג עו"ד פז יצחקי ויינברגר, שמסר: "לא היו למרשתי כל הליכים משפטיים מלבד אלה הנוגעים לדירתה היחידה ברחוב ויתקין. ברוך סער אינו בעל דירה ולפני שנים רבות הצהיר כי אין לו כל עניין להיות היזם בפרויקט לאחר שהצעתו לא התקבלה. מפסק הדין עולה כי הרוב בחרו להתקשר עם שכן אחר בבניין צמוד שהסתבר כי החברה שלו ללא נכסים ולא ביצעה כל פרויקט הריסה ובנייה. מרשתי לא הייתה מעוניינת בהתקשרות עם יזם חסר ניסיון שעסקיו אינם קשורים לענף הבנייה. מרשתי סבורה כי נפלו שגגות רבות בפסק הדין, ובכוונתה לערער".

66626־12־23, 5/483/2022