המוסד רוצה תחנת רכבת, ומשרד התחבורה שוכח את השיקולים המקצועיים

במוסד רוצים תחנת רכבת סמוך למטה, למרות שתחנה אחרת מתוכננת לא הרחק משם בהאב תחבורתי ענק שיכלול גם תחנות של שני קווי מטרו. לכן, כפי שנחשף אתמול בגלובס, במשרד התחבורה בוחנים כעת אפשרות לשנות את התוכניות המאושרות ולהעתיק את המתחם התחבורתי סמוך למטה המוסד. אלא שחוץ מהעלויות הרבות והדחיות שהזזה כזו תגרום לפרויקט הלאומי הגדול ביותר שנעשה כאן, היא גם תפגע בתוכניות להקמת 18 אלף יחידות דיור, שנשענות על אותו האב תחבורתי שנשקל להזיזו.

● יהודה בר און, המועמד המוביל לתפקיד מנכ"ל נת"ע, הסיר את מועמדותו
● ראיון | "זו גם ציונות וגם משתלם לבעלי הבתים": עורכת הדין שמפקיעה נכסים לטובת תוואי המטרו 

הרצון של המוסד והאפשרות שמשרד התחבורה ילך לקראתו מצביעים על הבעיה הקשה ביותר בתכנון התחבורה בישראל: העדפת לחצים מגוונים ושיקולים פוליטיים על שיקולים מקצועיים. אבל כשאפילו השרה הממונה לא מגבה, איך אפשר לבוא בטענות לאנשי המקצוע?

זו לא הפעם הראשונה שהמיקום של תחנות רכבת נבחר מהסיבות הלא נכונות. כך, מבקר המדינה מצא כבר לפני שנים שלא הייתה הצדקה כלכלית בהקמתה ובתפעולה של תחנת הרכבת דימונה, שממוקמת מחוץ לעיר, הנסיעה בה לבאר שבע איטית והתדירות נמוכה.  כשנסעו בה במועד עריכת הביקורת האחרונה בשנים 2017-18, על כל 7 נוסעים היו 160 מושבים ריקים. גם תחנת הרכבת נתניה ספיר כמעט ולא נותנת שירות איכותי ובציר האיילון הוקמו תחנות במרחקים קצרים שמאטים את הרכבת בבת ים ובחולון. למעשה, במקרים רבים הרכבת החליפה את המטרו שעדיין לא הוקם ומשמשת לא רק לתנועה ארצית אלא גם לתנועה פרברית ומקומית.

כך גם המוסד מבקש תחנת רכבת בגלילות צפון בעוד שהתחנה העתידית של הרכבת מתוכננת בגלילות דרום בתוך האב תחבורתי ענק שיכלול גם גישה לקווי המטרו M1 ו-M3. בסמוך למתחם התחבורה מקודמת תוכנית בותמ"ל להקמת 18 אלף יחידות דיור, והזזת המתחם צפונה תפגע אנושות בתוכנית הבינוי וכן בתוכניות המטרו, שכן תהיה לה השפעה על כלל התוכניות שכבר אושרו בממשלה.

החלטות לא ענייניות גם בהקמת נת"צים

כדי למנוע מצבים כאלו דרגי המקצוע במשרד התחבורה בנו מודלים שמהווים הצדקה (או אי הצדקה) לפרויקטים תחבורתיים. כשם שיש כזו לתחנות רכבת, יש כזו גם לסלילת שבילי אופניים והקמת נת"צים. גם פה ניתן לראות דוגמאות להתנהלות שמעדיפה שיקולים צרים על עמידה בסטנדרטים שנקבעו.

ראש הערים מעדיפים כמובן שבילי אופניים, אבל חלקם מעוניינים לקדם גם נת"צים שמגיעים עם חידוש הרחוב - פרויקט עתיר תקציבים שלרשויות מקומיות אין תמיד די תקציב לקדם בעצמם. כך נחשף בגלובס כי במשרד התחבורה בוחנים יעילות של נת"צים ברחבי הארץ מתוך מחשבה לבטל את חלקם, בתגובה לכך שבמשרד האוצר סירבו לאשר הסכם בסך חצי מיליארד שקל של משרד התחבורה עם עיריית חדרה כי הנת"צים שנבחרו הם ברחובות צדדיים שיש בהם מעט תחבורה ציבורית.

בקדנציה הקודמת שלה, רגב איימה כי אם לא יתוקצבו שבילי אופניים בבית שאן, היא לא תאפשר את קידום פרויקט האופנידן לסלילת נתיבי אופניים במטרופולין גוש דן, וזאת לאחר שמשרד האוצר סירב לתקצב את התוכנית שהוצגה בשעתו.

משרד התחבורה קובע קריטריונים קשיחים להקצאת כספי ציבור בעבור הקמת תחנות רכבת, סלילת כבישים ומחלפים, הקמת נתיבי העדפה לאוטובוסים, שבילי אופניים ופרויקטים רבים נוספים ועל סמך הקריטריונים מתועדפים הפרויקטים - שכן פרויקט מתוקצב אחד תמיד יבוא על חשבון פרויקט אחר שאינו מתוקצב. ואולם, הרשויות המקומיות כבר למדו שלרגב שיטות משלה לכופף את הדרג המקצועי והנה המגמה מחלחלת גם למקומות אחרים.

המוסד הגיב לחשיפת גלובס אתמול ומסר כי "בניגוד לנטען, אין כל כוונה לשנות את תוכניות הקמת הרכבת, התחנות יישארו על פי תכנון משרד התחבורה. אכן מתקיימים דיונים בין הארגון למשרד התחבורה ורכבת ישראל על מנת לדון בכלל המשמעויות הרלוונטיות בנושא". 

ממשרד התחבורה נמסר בתגובה: "המשרד בוחן כל העת את האפקטיביות והיעילות של הנת"צים והנר"תים במטרה לוודא שהם אכן ישמשו את ייעודם ומטיבים עם ציבור משתמשי הדרך".