חוקר ההזדקנות שמשוכנע: אנחנו מחפשים את הפתרונות במקום הלא נכון

חוקרי הזדקנות נחלקים בדרך כלל לשני מחנות: אלה שרואים בה בלאי טבעי של מערכות הגוף או אוסף מחלות שנצברות וגורמות בהדרגה להזדקנות, ואלה שסבורים שישנו "שעון הזדקנות", מנגנון שסופר את ימינו לאחור והתערבות בו יכולה לשנות את מצבנו לטובה. האפידמיולוג פרופ' ג'וזף כורש, מחוקרי ההזדקנות המובילים, מזהה את עצמו, קצת לצערו, עם המחנה הראשון. השבוע הוא ישתתף בכנס Biomed Israel 2024, שתנחה פרופ' ורדה שלו, מנהלת שותפה בקרן הון סיכון Team8 Health, ויוקדש לנושא: איך להפוך הזדקנות בריאה למציאות.

● חזית המדע | המדען שהמציא את הציפרלקס מודה: "היה רגע שבו התרופה נגד דיכאון כמעט נגנזה"
● היזם ששינה את שוק הבדיקות לאבחון סרטן מגלה מה הופך חברה למצליחה  

"'שעון ההזדקנות' או 'כפתור ההזדקנות' שניתן ללחוץ ולעשות שינוי דרמטי בתהליך קיים בוודאות בתולעים", אומר כורש, שהקים לאחרונה את המרכז להזדקנות אופטימלית בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת ניו יורק. "כרגע אין עדויות של ממש להימצאותו בבני אדם. קיימים שעוני גיל ביולוגי, אבל אנחנו לא יודעים לומר אם הם משפיעים על תהליכי המחלה או מושפעים ממנו.

"הלוואי שנמצא את מעיין הנעורים", הוא מוסיף, "והמחקר בתחום חשוב, אבל לפעמים אני חושב שאנחנו מנסים להמציא את הגלגל, כאשר הגלגלים שיש לנו כבר די טובים. אנחנו כבר יודעים מהו הבסיס להזדקנות טובה".

המפתח נמצא בבריאות הלב וכלי הדם

כשכורש אומר שהוא יודע מהו הבסיס להזדקנות טובה, הוא מכוון למה שנקרא Essential 8, רשימה הכוללת שינויים התנהגותיים ומנגנונים שניתן להתערב בהם באמצעות תרופות. איגוד הבריאות האמריקאי הגדיר אותם ככלים המובילים לשיפור בריאות הלב ומערכת כלי הדם".

מהם ה־essential 8?
"תזונה נכונה, פעילות גופנית, שמירה על משקל, הימנעות מעישון, שליטה בסוכר, שליטה בכולסטרול, שליטה בלחץ הדם, והגורם שנכנס ממש בזמן האחרון הוא איכות השינה. כמובן, המרכיבים הללו תלויים אלה באלה. פעילות גופנית ותזונה תורמות לירידה במשקל שיכולה, לצד טיפול תרופתי, גם לשפר את מצב הכולסטרול ולחץ הדם. גם שינה מושפעת מהשמנה, וגם משפיעה על תחלואת הלב.

"בשנים האחרונות אנחנו מבינים שבריאות המערכת הקרדיו-וסקולרית, מערכת הלב וכלי הדם, חשובה לא רק כדי לא ללקות במחלות לב. זהו אחד הנושאים הכי קריטיים לתהליך ההזדקנות כולו, וספציפית בשנים האחרונות היא מתגלה כחשובה מאוד לבריאות המוח ולעוצמת השרירים ואפילו לתפקוד המיני. שיפור בריאות הלב בכל הפרמטרים יכול להוסיף אפילו 11 שנות חיים".

מה קורה לשרירים כשמערכת כלי הדם והלב נפגעת
"אספקת הדם לשרירים נפגעת, וכאשר מאבדים מאסת שריר, אנשים מבוגרים הופכים חלשים, שבריריים, הם נופלים והעצמות נשברות בקלות".

ומה לגבי המוח?
"יש שני סוגי דמנציה נפוצים בגיל המבוגר: אלצהיימר המתבטא במצבורי חלבונים במוח, ודמנציה וסקולרית, שנובעת מפגיעה בכלי הדם המוחיים. הגרוע ביותר הוא השילוב ביניהם. אנחנו רואים שטיפול במערכת הלב והדם עוזרת גם לשיפור מצב האלצהיימר, שיפור במצב כלי הדם ממש מפחית את הצטברות החלבונים במוח".

התרופה שכנראה לא שמעתם עליה

כורש, שהוביל לאורך השנים מחקרים רבים שקידמו את הבנת ההזדקנות, מצביע על רכיבים נוספים שעשויים לתרום להזדקנות אופטימלית אך אינם נכללים
ב-essential 8 ופחות מוכרים לציבור, לדוגמה מעורבות הכליות.

"זה רכיב חשוב בסיפור, שלעתים קרובות נוטים להזניח. מחלת כליות קשורה מאוד למחלת לב, ובשלבים הראשונים של המחלה הנזקים הפיכים. קיימות תרופות חדשות ממשפחת ה-SGLT2 inhibitors, שיש להן השפעה מצוינת גם על מצב הכליות, גם על מצב הסוכרת, גם על מחלות לב ואולי גם על המוח. הן משפיעות באמצעות בקרה על הרמות של חומרים שונים בגוף, שזה בעצם התפקיד של הכליות. בעכברים התרופות הללו הוכחו כמאריכות חיים, אבל עכברים הם עכברים".

נשמע שהתרופות לכליות אינן פחות חשובות מהתרופות הפופולריות נגד השמנה, אבל הן הרבה פחות מפורסמות.
"כי השמנה נראית לעין. ה-SGLT2 זו קטגוריה מדהימה של תרופות".

כורש מספר שכיום הוא שותף במחקר שסורק את החלבונים שנמצאים בגוף כדי להבין את הביולוגיה שמקדימה את הדמנציה, עשור או אפילו 30 שנה לפני הופעת התסמינים הקליניים.

"מצאנו כמה עשרות חלבונים שאפשר לזהות כבר בגילאי 50 ו-60, שמנבאים את ההידרדרות במסלולים שונים. בעתיד, כנראה נראה תרופות שונות נרשמות לאנשים שמתבגרים בכל אחד מהמסלולים השונים האלה, וגם לפי שלב המחלה שבו הם נמצאים, שגם אותו ניתן לנבא מהחלבונים".

בזמן שחוקרי הזדקנות מחפשים כפתור שלחיצה עליו תזיז את השעון לאחור, כורש מצביע על אחד הפרדוקסים הגדולים של התחום: "כולם יודעים מה לעשות כדי להזדקן היטב, אבל מספר האנשים שמצליחים להגיע להתנהגות אופטימלית בכל המישורים הוא קטן".

הפתרון לזה, הוא אומר, עשוי להיות בכלים דיגיטליים שמעצבים התנהגות - מאימון לירידה במשקל ועד תזכורות ליטול תרופות בזמן. העניין הציבורי באפליקציות מסוג זה, שכונו בעבר אפילו "תרופות דיגיטליות", הולך ויורד, וחלק מהמוצרים בקטגוריה הזאת נכשלו קשות, אבל לדברי כורש זה היה הדור הראשון של המהפכה, שמצליח רק לעתים נדירות, ועלינו לחכות לדור הבא.

בינתיים, גם בלי האפליקציות יש מה לעשות, הוא מזכיר. "ארבעה מתוך ה־essential 8 הם טיפולים תרופתיים, כך שאפשר להגיע רחוק גם בלי שינוי התנהגות מאסיבי. יש לנו תרופות מעולות לכולסטרול, ללחץ דם ולסוכרת, ועכשיו גם להשמנה. התרופות בתחום הזה משנות את התמונה לגמרי, אף שכנראה יש ליטול אותן כל החיים כדי שיהיו אפקטיביות וישנה שאלה איזה אחוז מהאוכלוסייה ירצה לקחת אותן כל החיים, ומה עם אנשים שיש להם השמנה קלה ורק רוצים להיראות טוב יותר? אלה שאלות מרתקות ברמת האדם וגם ברמת החברה".

"המלחמה והאנטישמיות מורגשות, זה בלגן גדול"

כורש, שגדל בישראל אך עזב אותה כילד עם משפחתו, יועץ היום לחברה הישראלית Healthy.io שפיתחה בדיקת שתן שניתן לבצע בבית ולפענח בטלפון הסלולרי.

"בדיקות שתן צריכות להיות הרבה יותר מוערכות מכפי שהן, אבל היום הן נחשבות משניות לבדיקות דם", הוא אומר. "Healthy.io רצו לשפר את הנגישות שלהן ונתקלו בקושי רגולטורי כי התוצאות עדיין לא זהות לבדיקת מעבדה, אבל זה טוב יותר ממה שרוב האנשים מקבלים, שזה או כלום או בדיקת חלבונים מהירה. אנחנו צריכים לשכנע את ספקי הבריאות שההשוואה צריכה להיות למה שאנשים מקבלים בפועל".

כורש מעיד שעד פרוץ המלחמה "נהגתי להגיע פעמיים בשנה לארץ כדי לשתף פעולה עם חברות כמו קופת חולים מכבי ו־HealthyIO. מאז המלחמה התעצבנתי על ה-BDS, אז אני מגיע יותר. מדהים לראות את ההבדל במצב הסקטור בישראל לפני שנתיים, אז הכול היה בפריחה, לבין התקופה שלפני שנה ואז לפני חצי שנה. המלחמה והאנטישמיות, אנחנו מרגישים את זה. זה בלגן גדול".