בנק ישראל מזהיר: "שיעור האשראי בפיגור דומה לתקופת הקורונה, חשש לעלייה בסיכון"

בנק ישראל מתייחס להשפעות סביבת הריבית והמלחמה על תיק האשראי של הבנקים, ומספק אזהרה לקראת העתיד • וגם: סקר בנק ישראל בקרב צמרת מערכת הבנקאות וחברות כרטיסי אשראי מגלה כי האיום הפוליטי " זכה" למקום השני בקרב הסיכונים המטרידים • הסייבר דורג שוב במקום הראשון • על מניות הבנקים אמרו בבנק ישראל: "ציבור המשקיעים מאמין כי הבנקים חשופים יותר למגמות המאקרו כלכליות מאשר שאר המשק"

צילומים: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי
צילומים: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

ישראל נמצאת כבר שמונה חודשים במלחמה בעקבות מתקפת חמאס הרצחנית והמערכת הבנקאית, אולי הברומטר המיהמן ביותר למצב הכלכלה הישראלית, מרגישה היטב את השפעותיה, למרות שרווחי הבנקים היו גבוהים ולפי דוחות הרבעון השני של 2024 שפירסמו אתמול (ב') הפועלים ודיסקונט, הם עדיין גבוהים.

ניתוח | הרווח ירד, הדיבידנד גדל והמס החדש נכנס לפעולה: מאחורי דוחות הפועלים ודיסקונט
חברת דירוג האשראי S&P מזהירה: "ההתאוששות הכלכלית של ישראל תהיה איטית" 

במהלך הסקירה מתייחס בנק ישראל להשפעות סביבת הריבית והמלחמה על תיק האשראי של הבנקים, ומספק אזהרה לקראת העתיד. תיק האשראי של מערכת הבנקאות צמח במהלך שנת 2023 ב-6.6%, שיעור צמיחה נמוך בהשוואה לשנים קודמות (12.3% בשנת 2022), בעיקר נוכח סביבת הריבית הגבוהה שהייתה בשנה זו ומלחמת "חרבות ברזל" שהחלה ברבעון האחרון.

"עיקר הצמיחה בתיק האשראי מקורה באשראי העסקי ובפרט במגזר העסקים הגדולים. אף על פי כן חלה במחצית השנייה של שנת 2023 האטה באשראי העסקי ובאשראי העסקי שאינו לענף הבינוי והנדל"ן. ברבעון האחרון של שנת 2023 חל אף צמצום קל על רקע מלחמת חרבות ברזל. כמו כן חל בשנת 2023 צמצום של 1.4% ביתרת האשראי הצרכני (בהשוואה לצמיחה של 6.1% בשנת 2022). ההאטה באשראי, בכל המגזרים, החלה על רקע עליות הריבית (שראשיתן בחודש אפריל 2022), שמשקפות התייקרות האשראי ועלייה בנטל החוב על הלווים, כאשר האטה זו המשיכה נוכח מלחמת חרבות ברזל גם ברבעון האחרון של השנה", נכתב בדוח.

בנוסף, במהלך שנת 2023 חלה בכל מגזרי הפעילות הפיקוחיים עלייה בריבית הממוצעת במגזר השיקלי הלא־צמוד, שמהווה את עיקר האשראי הבנקאי שאינו לדיור. "יצוין כי ברבעון האחרון של שנת 2023 ובתחילת שנת 2024 חל שיפור קל בשיעורי הריבית בחלק ממגזרי הפעילות לאור תכניות הסיוע השונות וכן לאור הורדת ריבית בנק ישראל בחודש ינואר 2024 ב-0.25 נקודות אחוז. מבחינת איכות תיק האשראי, ניתן לומר כי סיכון האשראי עלה במהלך שנת 2023 על רקע מלחמת חרבות ברזל, אולם ייתכן כי תכניות הסיוע השונות מיתנו מעט את העלייה בסיכון זה", הסבירו בבנק המרכזי.

"נציין כי בחודשים הראשונים של שנת 2024 הייתה עדיין רמת אי־הוודאות גבוהה, כך שבמבט צופה פני עתיד, קיים חשש להמשך עלייה בסיכון האשראי. העלייה בסיכון האשראי באה לידי ביטוי בעלייה בשיעור האשראי הבעייתי ובפרט באשראי בפיגור מעל ל-90 יום, כך שהאומדן ל-NPL מסך האשראי לציבור עלה לרמה דומה לזו שנצפתה בשנת 2020. בהמשך להרעה בתנאים המקרו כלכליים ובהתפתחויות באיכות תיק האשראי, חל גידול בשיעור המחיקות וגם בהפרשות להפסדי אשראי (בפרט על רקע מלחמת "חרבות ברזל"), כדי לוודא כי הפרשות אלה יהיו מספיקות לכיסוי האומדן להפסדי האשראי שאותו צופה מערכת הבנקאות. בהתאם חלה עלייה בשיעור ההוצאה להפסדי אשראי, אשר מוסברת ברובה מגידול משמעותי בהפרשה הקבוצתית", נכתב בסקירה השנתית.

הציבור העדיף כסף נזיל, העסקים הגדולים עדיין נהנים יותר

בסקירה השנתית שלו ייחד בנק ישראל ניתוח לסוגיית הפיקדונות, שאם עליית הריבית באפריל 2022 חל בו שינוי משמעותי, כשהציבור החל, גם אם באיחור, להסיט כספים מחשבונות עו"ש שאינם מעניקים ריבית לפיקדונות נושאי ריבית.

כך, על רקע העלייה בריבית בנק ישראל החל מחודש אפריל 2022 וכפועל יוצא גם בריבית על הפיקדונות, נוצר ללקוחות תמריץ גדול יותר לסגור כספים בפיקדונות לתקופות זמן שונות. על פי הסקירה, ביצועי הפיקדונות במהלך שנת 2023 היו גבוהים ביחס לשנים האחרונות, כאשר עלייה זו החלה כבר במהלך המחצית השנייה של שנת 2022. היקף הפיקדונות בחמש השנים שבין 2016 עד 2021, כלומר שקדמו לעליות הריבית, נעו בשינויים קלים סביב 1.7 טריליון שקל בממוצע לשנה. בשנת 2023 נרשמו כבר היקפי פיקדונות בהיקף של 3.2 טריליון שקל (כולל פיקדונות מתחדשים), עלייה של 24% בסך ביצועי הפיקדונות לעומת שנת 2022, שבה נרשמו היקפים של 2.6 טריליון שקל (קצב גידול של 36% ביחס לשנת 2021).

בנק ישראל מציין כי מגמה דומה התקיימה עבור מגזר משקי הבית. בין השנים 2016 עד 2021 סך ההיקף השנתי של ביצועי הפיקדונות נע סביב ממוצע של כ-370 מיליארד שקל בשנה, כמעט ללא שינוי משנה לשנה ואילו בשנים 2022 ו- 2023 עלה בחדות היקף הביצועים ל-488 מיליארד שקל ו-595 מיליארד שקל, בהתאמה.

כמו כן ניכרת עלייה בשיעור הפיקדונות נושאי הריבית של לקוחות פרטיים ביחס לשיעור הכספים שמוחזקים בחשבונות העו"ש (שאינם נושאים ריבית), כאשר שיעור זה עמד בחודש פברואר 2024 על כמעט 60%.

עם זאת, אפשר לראות כי הלקוחות הגדולים עדיין נהנים מריבית גבוהה יותר מאשר משקי הבית. בשנת 2023 עמד שיעור התמסורת הממוצע (גלגול ריבית בנק ישראל לפיקדונות) במגזר משקי הבית על כ-68% . במגזרי הפעילות העסקיים היה שיעור התמסורת גבוה יותר - 83% לעסקים הקטנים ו-93% בממוצע עבור העסקים הגדולים.

מגמה נוספת עליה מצביע בנק ישראל היא ההעדפה של הציבור לפיקדונות קצרי טווח בזמן המלחמה, כדי לשמור על הכסף נזיל. בממוצע בשנת 2023, כשליש מביצועי הפיקדונות משקי הבית היה לתקופה של עד חודש, כאשר החל מהרבעון האחרון של שנת 2023 מגיעים אלה מגיעים לכמעט ממחצית מביצועי הפיקדונות.

בכירי מערכת הבנקאות מביעים חשש משינויי חקיקה משמעותיים 

 על פניו נראה שהחקיקה המשפטית שהובילה הממשלה נדחקה לשוליים, אך במערכת הבנקאית עדיין חוששים כי פעילותם של חברי הכנסת והשרים במישור הפוליטי מהווה סיכון גדול יותר לבנקים ולחברות כרטיסי האשראי. על פי הסקר השנתי של הפיקוח על הבנקים שפורסם הבוקר (ג') במסגרת גילוי סקירת מערכת הבנקאות בישראל לשנת 2023 של בנק ישראל, עולה כי בכירי המערכת דירגו את הסיכון הפוליטי המקומי כשני בעוצמתו, אחרי סיכון הסייבר שדורג זו השנה השלישית כמשמעותי ביותר למערכת.

במסגרת הסקר התבקשו נושאי המשרה הבכירים בבנקים ובחברות כרטיסי האשראי לציין בין היתר אילו מבין הסיכונים שמאיימים על הגוף שבו הם פועלים, מטרידים אותם ביותר, לרבות השלכותיה של מלחמת "חרבות ברזל". הסייבר זכה לציון של 81, אחרי הסיכון הפוליטי המקומי ורק במקום השלישי הסיכון הגאופוליטי, כלומר המלחמה הנוכחית והאפשרות שהיא תתפתח לחזיתות נוספות.

נציין כי עד לשנה זו הסיכון הפוליטי המקומי דורג כמקשה אחת עם הסיכון הגאופוליטי, אך השנה הם הופרדו. כך למעשה בכירי מערכת הבנקאות מביעים חשש משינויי חקיקה משמעותיים ללא קיומה של הסכמה רחבה ובפרט קידום חקיקה שנוגעת להיטל מיוחד על מערכת הבנקאות. מדובר על 2.5 מיליארד שקל שהמערכת הבנקאית צריכה להעביר בשנים 2024-2025 כדי לסייע בהגעה לייעדי התקציב של הממשלה. דוחות הפועלים ודיסקונט שפורסמו ביום שני מגלים הם כבר העבירו כ-200 מיליון שקל לקופת המדינה.

עוד עולה מהסקר כי עלייה חדה נרשמה בתפיסת סיכון האשראי (עסקי וצרכני), שכן משקי בית ועסקים רבים נפגעו מהשלכות המלחמה ובפרט נפגעו ביכולת לעמוד בהתחייבויות של החזרי ההלוואות שלהם. בתוך כך עולה כי צעדי הסיוע וההקלות, בדגש על המתווים של דחיות ההחזרים, הביאו דווקא לעלייה בסיכון תיק האשראי, בכל מגזרי הפעילות, פרט לאשראי לדיור ושעבור הלקוחות נתנו צעדי הסיוע שנקטו הבנקים מענה מספק לצרכיהם בעת הזו. בנוסף מעידים רוב המשיבים שהצעדים שנקט בנק ישראל במהלך המלחמה תרמו לייצוב השווקים ולהורדה של רמת אי־הוודאות בתחילת המלחמה.

עם זאת, על אף השלכותיה המשמעותיות של המלחמה על הכלכלה ועל מערכת הבנקאות בפרט, יותר ממחצית מהמשיבים סבורים כי המלחמה לא צפויה להשפיע באופן משמעותי על מערכת הבנקאות בטווח הארוך, שכן המשיבים דיווחו שרמת הסיכון הכללית צפויה להתמתן בטווח הארוך.

מניתוח תוצאות הסקר עולה גם כי נרשמה ירידה בתפיסת סיכון המוניטין, ככל הנראה בעקבות השיפור בדרכים להתמודדות עם הסיכון במהלך השנה וזאת לאחר עלייה בשנים האחרונות, בין היתר, לנוכח העלייה ברווחיותם של הבנקים בשנים האחרונות.

מניות הבנקים משקפות את הסיכון הגאופוליטי

בסקירה השנתית שלו מתייחס בנק ישראל גם למניות הבנקים, שהפכו בשנים האחרונות לברומטר של שוק ההון לגבי הכלכלה הישראלית, ובעיקר לשאלה כיצד רואים את ישראל המשקיעים הזרים. כך, בכל פעם שהמתיחות הביטחונית או הפוליטית גוברת, משקיעים זרים רבים נוטים להוציא את כספם מהבורסה המקומית, והבחירה הקלה ביותר עבורם היא מניות הבנקים, שהין הנזילות והסחירות ביותר.

"עם פרסום הדוחות הכספיים של הבנקים לשנת 2023, יחס ערך השוק של המניות של כלל מערכת הבנקאות בישראל לעומת ערכן בספרים (Market to Book Ratio) עמד על 0.93 (חודש מרץ 2024). התפתחות היחס לאורך השנה מתאפיינת בתנודתיות גבוהה במחירי המניות של הבנקים, שמשקפת את הסיכון הגאופוליטי וזאת לצד המשך עליית ערך הבנקים בספרים. בלטה רמתו הנמוכה של היחס בחודש אפריל (0.89), שבמהלכו הודיעה חברת מודי'ס לראשונה מאז משבר הקורונה על שינוי התחזית של דירוג האשראי של ישראל מחיובית ליציבה, על רקע שינויי החקיקה הנרחבים שהתרחשו באותה העת. בנוסף, במהלך חודש אוקטובר, לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל, הגיע היחס לשיא שלילי בשנת 2023 ועמד על 0.84, לעומת 1.04 טרם פרוץ המלחמה", הסבירו בבנק ישראל.

הם הזכירו כי מזרחי טפחות והבינלאומי מוסיפים להיות הבנקים בעלי יחס הערך השוק לערך בספרים הגבוה ביותר. "ניתן להסביר מגמה זו באמצעות הרווחיות הגבוהה של בנקים אלה, אשר באה לידי ביטוי בתשואה להון הגבוהה יותר שהם רשמו: 19.1% במזרחי טפחות ו-19.7% בבינלאומי, בהשוואה ל-15.6% בכלל מערכת הבנקאות", נכתב בסקירה.

עוד צוין כי המגמות במניות הבנקים מאפיינות את כלל ענפי המשק, אך בעוצמה גבוהה יותר. כך, בחודשים אפריל ואוקטובר שבהם ירד מדד הבנקים בחדות, ירד מדד ת"א 125 בקצב מתון יותר. "הסיבה לכך נעוצה ככל הנראה בכך שציבור המשקיעים מאמין כי הבנקים חשופים יותר למגמות המאקרו כלכליות מאשר שאר המשק", ציינו בבנק ישראל.