על רקע המלחמה המתפתחת ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין, בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל במלחמה, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.
● סין שורפת את כל הגשרים עם ישראל, וחמאס מתחזק ביהודה ושומרון
● המעורבות הטורקית בחיפוש המסוק האבוד וההשפעה על ישראל
1הסיכון לבית הדין הפלילי בהוצאת צווים לנתניהו
"במשך מעל 25 שנה, מערכת היחסים של ארה"ב עם בית הדין הפלילי הבינלאומי נעה בין תמיכה אידיאליסטית לעוינות מוחלטת", נכתב בוול סטריט ג'ורנל. "כעת, כשתובע בית הדין הפלילי, כרים חאן, מתכנן להאשים את ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו בגין מלחמת עזה, שנה לאחר הוצאת צו מעצר לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין על אוקראינה, בית הדין הבינלאומי מראה את עצמאותו. עם זאת, עצמאות זו עלולה לעלות ל-ICC בתמיכה המעשית ובלגיטימיות הדיפלומטית שמספק גיבוי ממדינות חזקות", נכתב.
"רק לפני מספר שבועות, ה-ICC, שבמשך שנים נדחה על ידי הרפובליקאים ונתקל בספקות מצד דמוקרטים רבים, נתפס בוושינגטון כחלק מהמאמץ להטיל על רוסיה אחריות על פלישתה לאוקראינה. הסנאטורים עבדו יחד כדי להבטיח מימון אמריקאי ל-ICC, מה שהיה בלתי נתפס ב-2020 כאשר ממשל טראמפ הטיל סנקציות על התובע של ה-ICC על חקירת האשמות בגין פשעי מלחמה נגד כוחות ארה"ב באפגניסטן. אתמול (ב'), אותם סנאטורים הצטרפו לנשיא ביידן בגינוי המהלך של חאן נגד נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט".
צוין כי "שני הסנאטורים הצהירו כי חאן התעלם מחובת בית הדין הפלילי הבינלאומי להתערב רק כאשר מדינה אינה מסוגלת או לא מוכנה להעמיד לדין פקידים בכירים, מה שלטענתם מערכת המשפט בישראל הראתה שהיא יכולה לעשות".
"התובע חאן שיכור מחשיבות עצמית וגרם נזק רב לתהליך השלום וליכולת למצוא דרך קדימה", כתבה הסנאטורית לינדזי גרהם ב-X. "תמכתי זמן רב ב-ICC, כולל בחקירתו של פשעי מלחמה רוסים באוקראינה, ואני מקווה להמשיך לעבוד איתו אם הוא יחזור לתפקידו הלגיטימי", אמר הסנאטור קריס קונס. נכתב כי "מרי אלן אוקונל, פרופסורית למשפט בינלאומי באוניברסיטת נוטרדאם, אמרה כי החלטתו של חאן פגעה ביחסי ה-ICC עם ארה"ב והפחיתה את הסיכוי שפתרון הסכסוך יתרחש בקרוב, וזאת עבור סיכוי קלוש להעמיד בפועל את נתניהו או מנהיגי חמאס למשפט".
מתוך הוול סטריט ג'ורנל, מאת ג'ס בראווין. לקריאת הכתבה המלאה.
2הגנרל האמריקאי הבכיר בביקורת נדירה על אסטרטגיית המלחמה של ישראל
"הגנרל הבכיר בפנטגון, צ'ארלס ק. בראון, הביע ביקורת נדירה על אסטרטגיית המלחמה של ישראל, והזהיר כי כישלון הכוחות הישראליים להחזיק בשטחים שהם נטלו מחמאס בצפון עזה עשוי להיות בעל השפעות ארוכות טווח", נכתב אמש (ב') בפוליטיקו. "בהתבסס על שנותיו במזרח התיכון, בראון, יושב ראש המטות המשולבים והיועץ הצבאי הראשי לנשיא ארה"ב, אמר כי 'לא רק שאתה צריך באמת להיכנס ולחסל את היריב מולו אתה עומד, אתה צריך להחזיק את השטח ואז אתה צריך לייצב אותו'". צוין כי בראון, "שממעט לבקר את הכוחות הישראליים, הדגיש כי הטקטיקה הישראלית של דחיקת לוחמי חמאס מאזור אחד ואז עזיבתו מקשה על השגת יציבות מתמשכת. במקום זאת, הוא הציע, הם מותירים לחמאס לחזור לשטח ולערער את המאמצים ההומניטריים באזור".
בראון, "בהסתמך על לקחים שנלקחו מניסיון של ארה"ב בעיראק ובאפגניסטן, אמר אמש כי אסטרטגיה זו, שמאפשרת לאויב לחזור, מקשה שוב ושוב על ישראל להשיג את מטרתה הצבאית", וכי "העימותים המחודשים העלו את השאלה כמה זמן תימשך הלחימה בעזה, והאם המטרה של ממשלת ישראל למיגור חמאס ברת השגה". עוד צוין כי "בראון התייחס בהערותיו ביום שני לאתגרים המרובים של הבסת חמאס. 'חמאס הוא לא רק ארגון, אלא אידיאולוגיה', ורמז לאופן שבו שולט חמאס בשטח מאז 2005".
מתוך פוליטיקו, מאת פול מקלירי, לארה סליגמן. לקריאת הכתבה המלאה.
3ההסכם עם סעודיה מתקרב, אבל הקשיים עדיין פה
"שנתיים לתוך כהונתו של הנשיא ביידן, עוזריו החלו לנהל מו"מ עם מנהיגי ערב הסעודית כדי שהממלכה תקיים יחסים דיפלומטיים עם ישראל. אבל מאז המלחמה, השיחות קמלו", נכתב בניו יורק טיימס. "גורמים אמריקאים וסעודים ניסו להחיות את הסיכויים להסכם על ידי דרישה מישראל להפסקת אש בעזה וצעדים בלתי הפיכים לקראת ייסוד אומה פלסטינית. כעת אומרים אותם גורמים שהם קרובים להסכמה סופית לגבי המרכיבים העיקריים של מה שהסעודים רוצים מההסכם: הסכם הגנה הדדי בין ארה"ב לערב הסעודית ושיתוף פעולה בתוכנית גרעין אזרחית בממלכה", נכתב. "אבל אין סימנים לכך שמנהיגים ישראלים מתכננים להצטרף אליהם, למרות החשיבות הסימבולית עבור ישראל ביצירת קשרים עם ערב הסעודית, האומה הערבית החזקה ביותר".
נכתב כי "ההתנגדות של ישראל והתקפה צבאית על רפיח מאיימת על עסקה משולשת שהנשיא ביידן מקווה שתוביל לפתרון ארוך טווח לסכסוך הישראלי-פלסטיני". עוד צוין כי "מאז ביקורו של מזכיר המדינה, אנטוני בלינקן, בערב הסעודית, גורמים אמריקאים וסעודים לחצו על נתניהו בהצהרה פומבית שהם קרובים לעסקה שהם יציעו לישראל. עסקה זו עשויה להוביל לשלום אזורי ולשיתוף פעולה ביטחוני עם ערב הסעודית, שתתמודד עם איראן, האויב המשותף שלהן".
נכתב כי "החודש, כמה מנתחי מדיניות סעודים ואמריקאים שתודרכו על ידי גורמים סעודים טענו כי עסקה דו-צדדית - 'תוכנית ב' - עשויה להיות המסלול הטוב ביותר מכיוון שהחלק הישראלי-פלסטיני נראה קשה מדי להשגה. פקידים סעודים לא העלו הצעה כזו בפומבי וממשיכים להתעקש על עסקה גדולה יותר עם מחויבות ישראלית כלפי אומה פלסטינית. אבל הם ציינו עד כמה התקדמו השיחות בין ארה"ב לסעודיה. 'אנחנו מאוד מאוד קרובים; רוב העבודה כבר נעשתה', אמר הנסיך פייסל בן פרחאן, שר החוץ של ערב הסעודית, בפורום הכלכלי העולמי בריאד בחודש שעבר".
עוד צוין כי "גורמים רשמיים סעודים עדיין חוששים מהמחיר הפוליטי הפנימי של נורמליזציה של היחסים עם ישראל. נכתב כי "כמה גורמים רשמיים באזור אומרים שאיחוד האמירויות הערביות ובחריין קיבלו מעט מאוד מנורמליזציה של הקשרים עם ישראל במסגרת הסכמי אברהם", שכן ממשלת ישראל לא מילאה הבטחות לכבד את השטח הפלסטיני בגדה המערבית. "לפני המלחמה, פקידים אמריקאים וסעודים תכננו לבקש מהישראלים ויתורים צנועים עבור הפלסטינים, אומרים גורמים אמריקאים. אבל ההימור גבוה יותר עכשיו".
מתוך הניו יורק טיימס, מאת אדוארד וונג, ויויאן נראים. לקריאת הכתבה המלאה.
4סלמאן רושדי: מדינה פלסטינית שתוקם תהיה "מדינה דמוית טליבאן"
הסופר המוערך סלמאן רושדי, שזכה לאורך השנים לאיומים רבים על חייו בשל עמדותיו והשקפותיו על האיסלאם, אמר בפודקסט בו השתתף לאחרונה כי הקמת מדינה פלסטינית 'כרגע' משמעה יצירת 'מדינה דמוית טליבאן', נכתב אמש בגרדיאן. בהתייחסו למפגיני הקמפוס בארה"ב שקוראים ל"שחרור פלסטין", אמר הסופר כי אמנם הוא "תמך בהקמתה של מדינה פלסטינית במשך רוב חיי - מאז שנות השמונים, אך נכון לעכשיו, אם הייתה קמה מדינה פלסטינית, היא היתה מנוהלת על ידי חמאס, מה שהיה הופך אותה למדינה דמוית טליבאן, ולמדינת פרוקסי של איראן".
"האם זה מה שהתנועות הפרוגרסיביות של השמאל המערבי רוצות ליצור? שיהיה עוד טליבאן, עוד מדינה דמוית אייתוללות, במזרח התיכון, ממש ליד ישראל?", שאל רושדי. "אני מרגיש שאין הרבה מאמצים למחשבות עומק כרגע. יש תגובה רגשית למוות בעזה, וזה לגמרי נכון. אבל כשהיא גולשת לעבר אנטישמיות ולפעמים לתמיכה ממשית בחמאס, אז זה מאוד בעייתי".
מתוך הגרדיאן, מאת אלה קרימר. לקריאת הכתבה המלאה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.