המנכ"ל שהתחיל כמוכר פרוזן יוגורט: "לחזור מביקור בסין זה כמו לחזור מהעתיד"

אישי:  בן 48, נשוי + 3, גר בתל אביב

מקצועי: מנכ"ל אלקטריאון, המפתחת ומשווקת כבישים לטעינה אלחוטית של רכבים חשמליים 

ילדות ומשפחה: נולדתי בירושלים, צמוד למאה שערים, למשפחה דתית-מסורתית. אימא שלי עבדה במשרד מבקר המדינה ואבא עבד במשרד החינוך. כשהייתי בן 5 עברנו לשכונת גילה ובהדרגה התרחקנו מהדת. כיום אני גר בתל אביב והילדים שלי כבר לא דתיים.

● פורטפוליו | ילד שמכר קרח בנתניה הוא היום מנהל בכיר בחברה הלוהטת בעולם. כך הוא עשה זאת
● פורטפוליו | מנהלת שנוסעת בכל יום שעתיים לעבודה, תחת אש: "רצות מחשבות - מה יקרה אם ייפול עליי משהו"
● פורטפוליו | המנהלת הבכירה שמאמינה: זה הלקח הכי חשוב שצריך ללמוד ממלחמת רוסיה-אוקראינה

תיכון: למדתי במגמת הנדסה באורט בירושלים. הייתי תלמיד וספורטאי מצטיין, אבל לא השקעתי הרבה מעבר לשעות הלימודים. התחלתי גם לעבוד בגיל צעיר, בין השאר כמדריך בקייטנות וכמקרין בקולנוע. אני זוכר את עצמי קורא "החטא ועונשו" כמוכר בחנות פרוזן יוגורט.

צבא: עשיתי את כל הגיבושים האפשריים, ולבסוף נכנסתי למערך הטכני בחיל האוויר ולאחר מכן עברתי לכנף 2. אני לא יכול לדבר על מה שעשיתי שם, רק לספר שהמשכתי לעשות שבוע מילואים בכל שלושה חודשים עד גיל 43. לא פשוט לנהל ככה קריירה ומשפחה, אבל הרגשתי שזו חובתי.

לימודים ועבודה ראשונה: אחרי השחרור ויתרתי על הטיול הגדול ולמדתי לתואר ראשון ושני בהנדסת אלקטרוניקה ומערכות. במקביל התחלתי לעבוד כמהנדס אלקטרוניקה ב־ECI Telecom, שנחשבה אז מקום עבודה נחשק. ב-2001 עברתי לעבוד כמה חודשים בסטארט-אפ בתחום הדפוס הדיגיטלי, אבל העבודה שם לא אתגרה אותי ועברתי לאלביט מערכות.

אלביט מערכות: נכנסתי לתחום של עיבוד תמונה בחטיבת האלקטרו־אופטיקה של החברה. התמקדתי במערכות עקיבה, לייזרים, ראיית לילה. עם השנים מוניתי לאחראי תחום, אחר כך לאחראי מינהל. סיימתי 14 שנים בחטיבה הזאת כמהנדס הראשי וכאחראי על החדשנות והמחקר והפיתוח.

אלקטריאון: חנן רומבק, שעבד איתי כמהנדס באלביט, בא אליי עם רעיון להעביר אנרגיה בין שני סלילים. באותה התקופה, למרות הנפילה של בטר פלייס, כבר היה לי ברור שהעולם הולך לכיוון של רכב חשמלי. בישלנו יחד שנתיים את הסטארט־אפ שלנו לכבישים חשמליים, וב־2015 יצאנו לדרך עם אלקטריאון. המוצר שלנו הוא למעשה כביש שמבצע טעינה אלחוטית למכוניות החשמליות שנוסעות עליו. הטכנולוגיה מבוססת על השראה אלקטרומגנטית בין סלילים המוטמעים בכביש וסלילים המוטמעים בתוך הרכבים.

עתיד הרכב החשמלי: טווח הנסיעה ברכבים החשמליים אמנם גדל בהדרגה היום, אבל זה קורה בינתיים בעיקר בגלל שיצרניות הרכבים מכניסות ערימות של בטריות לרכב. רכב חשמלי שנוסע 500 ק"מ מטעינה לטעינה משתמש כמעט בטונה בטרייה. יהיה קשה מאוד להשתמש רק בבטריות כפתרון לבעיית הטווח.

לכן העתיד של התעשייה טמון בפתרון האלחוטי, הכבישים החשמליים. התשתית כבר קיימת וכביש הוא משאב שיתופי שכולם יכולים להשתמש בו בו־זמנית. תארו לעצמכם להגיע לאילת בלי שום חרדת טווח. זה עדיין לא קיים בישראל, אבל עברנו פיילוטים וכיום יש לנו מוצר עובד, מערכת מבצעית, ולא רק טכנולוגיה.

פעילות: ב־2018 נכנסה אלקטריאון לבורסה בתל אביב דרך מיזוג עם חברת ביומדיקס. בעל המניות הגדול בה כיום הוא יזם הנדל"ן צחי חג'ג', שמחזיק כ־15.6%. החברה פועלת בסין, גרמניה, צרפת, שוודיה, נורבגיה, איטליה, מישיגן בארה"ב ועוד, ומעסיקה כ־120 עובדים, רובם בישראל, במטה בבית ינאי אנחנו ממשיכים לגדול בצורה מאוד אחראית. הקפיצה העסקית הגדולה צפויה ב־2025.

רובי ריבלין: לפני שלוש שנים רובי ריבלין מונה לנשיא אלקטריאון. הכרנו אותו דרך משקיע, והוא הזדהה עם החזון להורדת זיהום. הוא לא איש טכנולוגי ולא דומיננטי בחברה, אבל הוא צנוע ונמרץ, ומסייע לנו בעיקר לפתוח דלתות מול מדינות בחו"ל.

סין: אני מקפיד על ביקור בסין כמעט בכל שנה. תעשיית הרכב החשמלי שם נמצאת עשור לפני כולם. לחזור מביקור בסין זה כמו לחזור מהעתיד. חברות הרכב האמריקאיות והאירופיות לא בשעתן הטובה, והפער בינן לבין הסינים רק הולך וגדל.

היחס לישראל: עד עכשיו המצב בארץ לא השפיע, אבל לאחרונה אנחנו מתחילים לקבל שאלות מהרבה מקומות על זה. אנחנו מנסים להסביר שהמצב שונה ממה שרואים בטיקטוק, אבל קשה מאוד להתווכח עם 30 אלף תמונות מעזה.

בת קרבית: בתי תמר התגייסה לצה"ל ותשרת כלוחמת ביחידת הכלבנים עוקץ. אני חושש מהרגע שבו היא תיכנס לעזה, אבל זה מה שהיא רוצה.

מבט לעתיד: ארצה להמשיך לקדם את אלקטריאון בשוק הבינלאומי, לייצר סטנדרט, לשנות את התעשייה שבה אנחנו פועלים ולהוביל את כל תחום התחבורה הנקייה-ירוקה-אלחוטית.