"אנחנו מחפשים חוקרים כוכבים, חלוצים בתחומם"

ד"ר תמר אלון וד"ר אוון מ. בקמן מסמנים את סוגי המחקרים שיוכלו להניע את צמיחת החברה

ד''ר תמר אלון / צילום: כדיה לוי
ד''ר תמר אלון / צילום: כדיה לוי

נוברטיס  מעסיקה 5,200 מדענים ומשקיעה 3.6 מיליארד דולר במחקר, אומרת ד"ר תמר אלון, מנהלת גלובלית שותפויות אסטרטגיות, אקדמיות וחדשנות בחברה, ומספרת שבשנים האחרונות הושקו כמה פלטפורמות לשיתופי פעולה עם חוקרים באקדמיה.

"המדענים שלנו מזהים מי מעניין"

"הקמנו רשת בשם Novartis Global Scholars, שבה משתתפים 60 מוסדות מ-13 מדינות, כולל ישראל. בארבע השנים האחרונות הוצאנו ארבעה קולות קוראים לפרויקטים מיוחדים בתחומים מדעיים בעלי עניין אסטרטגי לחברה, וכתוצאה מכך בחרנו עשרים שיתופי פעולה אקדמיים שהשקענו כמיליון דולר בכל אחד מהם, והם כבר הניבו פרסומים מדעיים".

תוכנית נוספת נועדה למפות את המדע העולמי באופן פרו-אקטיבי, בעזרת מדענים המועסקים בחברה. "המדענים שלנו מזהים את הגורמים שהכי מעניין לשתף פעולה איתם ואנחנו מציעים להם לגלות איתנו מוצרים ותובנות, במערכת יחסית ארוכת טווח. אנחנו מחפשים כוכבים עולמיים, חלוצים בתחומם, שהם גם בעלי חשיבה יצירתית".

בתוכנית אחרת, שהושקה לפני שנה, בשם Early Impact Fund, החברה בוחרת פרויקטים שבהם היא משקיעה 50% מהתקציב של הפעילות המדעית, וכבר בשנת פעילותה הראשונה היא חתמה על 5 שיתופי פעולה כאלה.

אלון פירטה את התחומים שבהם החברה מחפשת שיתופי פעולה אקדמיים, ובהם מחלות מטבוליות, אוטואימוניות ונוירולוגיות, והגדירה גם תחום צמיחה שבו נוברטיס עדיין אינה מבוססת: DAx, כלומר, מחלות קשות ולפעמים גם נדירות שאין להן כיום מענה, במיוחד מחלות כליות, כבד ומחלות ניווניות של הזדקנות.

"אוספים מידע ומפיקים לקחים"

ד"ר אוון מ. בקמן, ראש חטיבת רפואה יישומית בנוברטיס, שפך אור בהרצאת וידיאו על הפעילות המחקרית שנעשית בתוך החברה עצמה. החטיבה שלו אחראית לאסוף את הידע המחקרי שנצבר ולבחון כיצד ניתן להפוך אותו לתרופה.

"אנחנו בעיצומה של תוכנית בשם Data 42, שנועדה לאסוף את כל המידע שיש לנו מניסויים קליניים, וכן מידע ממעקב אחר השימוש בתרופות שלנו בעולם האמיתי, ומידע מהמרחב הציבורי, כדי להפיק לקחים כמו מה גורם לניסוי להשתבש או מהם אתרי הניסוי הכי יעילים", אמר והוסיף שהחברה בוחנת כעת שימוש במכשירים לבישים כדי שיאפשרו לאמוד את יעילות הטיפול.

בקמן סיפר עוד על פריצת דרך טכנולוגית משמעותית: אם עד היום היה ידוע בעולם הפארמה המבוסס על מולקולות שיש קולטנים בתוך החלבונים שאינם נגישים לתרופות כימיות ולא מתאימים לטיפול תרופתי, "היום יש גם טכנולוגיות שמאפשרות להשפיע על החלבון 'מרחוק', באמצעות היקשרות לאתר אחר מאתר הפעולה המוכר של המחלה", הוא אומר. "כך אנחנו יכולים לתקוף עוד המון סוגים של מחלות עם מולקולות קטנות קלאסיות".

***גילוי מלא: סיקור הכנס נעשה בשיתוף בין נוברטיס לגלובס על פי שיקולי עריכה ועניין לקוראי גלובס. הכנס נערך בשיתוף קרן aMoon וסטארט-אפ ניישן סנטרל