חתולים לא באמת שונאים אותנו, הדרך לליבם היא פשוט ארוכה יותר

אפרת הוא יזם ובעל חברות בתחום האנרגיה הירוקה וחובב טבע. במדור "תרבות חיות" הוא כותב על התנהגותם של בעלי החיים

כל חיי הייתי איש של כלבים.

חתולים אף פעם לא אהבתי. הם תמיד נראו לי בעל חיים אגואיסטי ומנוכר. כלבים, לעומת זאת, קשקשו בזנבם לאורך תחנות חיי מאז ומתמיד.

לפני עשור, בעוד משפחתנו כבר כוללת כלב, החלטנו לאמץ גם חתול. הוא אמנם גזעי, מזן רגוע ולכן בעל אופי נוח מאוד, אך הכניסה שלו לחיינו הפכה אותנו די מהר לאוהבי חתולים.

מאז אימצנו עוד שניים. המהפך הושלם.

● המעבר לעידן האש מכה בבעלי החיים, ואלה שיידעו להתאים את עצמם יצליחו להתרומם
● קרבות על טריטוריה, פלישות וחיסולים: משפחות הפשע של סינגפור הן בכלל לוטרות  

לחתולים יש מנעד "אהבה" רחב יותר

מי שלא נכנס לעולם החתולי מחזיק בדעות דומות לאלה שהחזקתי אני לפני עשור. אחת מהן היא שחתולים בעצם שונאים את בני האדם, ומנצלים אותנו לרווחתם האישית בלבד.

יש מעט אמת בטענה. מחקרים לאורך השנים הוכיחו שחתולים לא אוהבים את הבעלים שלהם באותה צורה שבה הכלבים אוהבים אותם. זה לא נובע מרוע, אלא מכך שלחתולים יש מנעד "אהבה" רחב יותר.

בשנת 2015 נערך מחקר גדול בבריטניה בהובלת כמה מדעני מוח. במסגרתו, נדגם הרוק של 10 חתולים ו-10 כלבים, רגע אחרי שהם קיבלו ליטוף הגון. התוצאות הציגו עלייה דרסטית באוקסיטוצין, המכונה "הורמון האהבה", גם בחתולים וגם בכלבים. אלא שבעוד שאצל הכלבים עלתה רמת האוקסיטוצין בכ-57%, אצל החתולים נרשמה עלייה של 12% בלבד.

במחקר נוסף של אוניברסיטת לינקולן, אותו הוביל חוקר התנהגות בעלי החיים דניאל מיילס, נדגמו 3,994 חתולים והבעלים שלהם, כולם היו הבעלים של החתולים שנים רבות.

במהלך המחקר נמצאו והוגדרו מספר סוגי קשרים המגדירים את היחס בין הבעלים לחתול שלו. לפי מיילס, כל בעלים של חתול מנהל עמו בהכרח את אחת ההגדרות הבאות: "יחסים פתוחים", "שותפות רופפת", "יחסים מזדמנים", "שותפות במטרה לשרוד" ו"חברות". ההגדרות "יחסים פתוחים" ו"חברות" נמצאו המתאימים ביותר אצל מרבית משתתפי המחקר.

אם נדמה לכם שהאינטרסים אצל חתולים קודמים לרגש, אתם לא טועים. למעשה, להוציא את מודל היחסים "חברות", כל הדינמיקות בין החתול לבעליו מושתתות על אינטרסים.

מודל "יחסים פתוחים" מאפשרים מצב שבו הבעלים נותן יחס לחתול נוסף, והחתול שלו לא יציג אותות מצוקה.

"שותפות רופפת" נרשמה אצל חתולים שחיים לרוב בחצר, ובילו שעות רבות גם אצל השכנים ולמעשה אצל כל מי שהאכיל אותם.

"יחסים מזדמנים" היא ההגדרה לחתולים שמציגים מחוות רגשיות לבעליהם רק עבור מזון או יחס, ואילו "שותפות על מנת לשרוד" נראתה בעיקר אצל חתולים שעברו טראומות נטישה, או אצל כאלה שבעליהם בילו זמן רב מחוץ לבית.

תחת "חברות", החתול רואה בבעליו שותף מלא לחייו, הוא אפילו מחבב אותו ויעשה כלפיו פעולות מובלות רגש, למשל הגנה על תינוק חדש שהצטרף למשפחה, או תקיפת חתול אחר שיתקרב לבעליו. אבל גם במקרה הזה, ככל הנראה, החתול מובל מאינטרס ברור - להגן על מי שמגן עליו.

מחקר נוסף, שנערך בשנת 2019, התמקד רק בחתולים ובבעליהם שהוגדרו "חברים". במקרה זה נרשמה עלייה בלחץ הדם ובפעילות הלב בכל פעם שהאדם עבר ליד החתול שלו, פעולה נפוצה מאוד אצל כלבים שמצויים באותו מצב.

בדיקה עם אותם בעלים העלתה שהם פשוט משקיעים שעות רבות בבילוי עם החתול שלהם. כך, ביחס ישיר למידת ההשקעה בו, הפך החתול אט אט לחבר טוב יותר ויותר.

עוד עלה מהמחקר: החתולים ביחסים הללו החליטו מתי לקבל תשומת לב ואכן קיבלו אותה, ולא הופעל עליהם לחץ מצד הבעלים לתקשר.

הפעולה הזאת מאפשרת להם "להתקדם בקשר" בקצב שלהם. מן הסתם, רוב הבעלים היו אנשים שמבלים בבית שעות ארוכות, למשל פנסיונרים או אנשים בודדים, שהחתול היה לחברם הראשי.

מאפשרים לבסס קשר במגוון רחב של צורות

מודל היחסים הזה, בין האדם לחתול שלו, לא נבנה עכשיו. את הכלבים בייתנו לפני 23 אלף שנה והפכנו אותם ליצורים עם מנעד רחב של אפשרויות ומטרות, מהלך שגם דרש מאיתנו לבלות איתם יותר ויותר. מנגד את החתולים, שהתקרבו אל בני האדם לפני 12 אלף שנה, מעולם לא ניסינו לביית. הספיקו לנו יחסי הגומלין שבהם החתולים חיים במחסן התבואה שלנו ומגרשים משם מכרסמים ומזיקים - מערכת יחסים אינטרסנטית לחלוטין.

בהמשך נכנסו החתולים לעשות את אותה עבודה גם במטבחים שלנו, אך מעולם לא דרשו בתמורה ליטוף. זאת בזמן שהכלבים קיבלו חום ואהבה ביחס ישיר לתוצאות הציד או השמירה שהעניקו לנו. כך הפכו הכלבים ליצורים שחותרים לספק אותנו, ומכאן התפתחה האהבה נטולת התנאים שלהם לבעליהם.

חתולים, אם כך, לא שונאים אותנו, פשוט הדרך לליבם ארוכה יותר. הם התרגלו לקבל מאיתנו יחס מועט, ומאפשרים לנו לבסס קשר איתם במגוון רחב של צורות. באותה דרך ארוכה אל ליבם יכולים הבעלים לבחור, אם לחתור ליעד "חברות" או להימנע ולהישאר ביחסים "פתוחים" או "מזדמנים". נשמע מוכר?