איטליה תומכת בפלסטינים, גרמניה מסתבכת איתם

על רקע המלחמה המתפתחת ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בין-לאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין, בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל במלחמה, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.

1גרמניה מאבדת את דעת הקהל הערבית

"באוקטובר האחרון, שגריר גרמניה בתוניס, פיטר פרוגל, עורר מחלוקת בעת שנשא דברים בפתיחת בית ספר תיכון חדש במדינה. לאחר ששר החינוך של תוניס הביע הזדהות עם עזה במהלך האירוע, פרוגל תיאר את הישראלים כקורבנות של 'הטרור הפלסטיני', בהתייחסות ל-7 באוקטובר", נכתב בפורן פוליסי בכתבה שכותרתה "כיצד גרמניה איבדה את המזרח התיכון". עוד נכתב כי "לאחר מכן התאספו מפגינים מחוץ לשגרירות גרמניה כדי לדרוש את התפטרותו של פרוגל. זו הייתה הפעם הראשונה שהפגנות אלה הפנו את זעמן כלפי גרמניה".

בפורן פוליסי הסבירו ש"במשך עשרות שנים, גרמניה ביקשה ליישב בין אחריות היסטורית כלפי ישראל לערכת יחסים לבבית כלפי העולם הערבי. ברלין פיתחה טביעת רגל גדולה של כוח רך ונראתה זמן רב כמתווך מרכזי ביחסי סחר וכלכלה. ארגונים הממומנים ברובם על ידי ממשלת גרמניה - כמו מכון גתה, סוכנות הפיתוח GIZ וקרנות הקשורות למפלגות הפוליטיות העיקריות במדינה - הם מממנים גדולים של תוכניות שונות ברחבי המזרח התיכון. בנוסף, ברלין, ביתה של הפזורה הפלסטינית הגדולה באירופה, הפכה למוקד לתרבות ולחיים אינטלקטואליים ערביים בעשור האחרון. לגרמניה חסרה גם המורשת הקולוניאלית הישירה במזרח התיכון שעדיין מזינה חוסר אמון אזורי כלפי מעצמות כמו צרפת ובריטניה.

אך מאז ה-7 באוקטובר, "פעולת האיזון הזו מדשדשת", נכתב. "התגובה הבלתי מתפשרת של גרמניה בישראל סביב המלחמה הכתימה במהירות את המוניטין שלה ברחבי המזרח התיכון", וצוין כי כעת, תדמיתה סובלת ברחבי העולם הערבי. סקר משנת 2020 של המרכז הערבי בוושינגטון די.סי. מצא שרוב הציבור הערבי מחזיק בדעות חיוביות על מדיניות החוץ הגרמנית. לעומת זאת, בינואר האחרון, סקר של תושבי 16 מדינות ערב שפרסם מכון דוחא הראה כי ל-75% מהנשאלים יש דעה שלילית על עמדת המדינה במלחמת ישראל-חמאס. הסוציולוג המרוקאי עמרו עלי, שחוקר את הקשר בין גרמניה לעולם הערבי, תיאר זאת כתפנית של 180 מעלות בדעת הקהל". נכתב כי "לא סביר ששינוי זה בדעת הקהל ישפיע על היחסים הפוליטיים או הכלכליים של גרמניה עם מדינות ערב. עם זאת, יש לה פוטנציאל לערער את כוחה הרך של ברלין באזור".

מתוך פורן פוליסי, מאת רוארי קאסי.  לקריאת הכתבה המלאה 

2בניו יורק טיימס מבקרים את מדיניות הנשק של ישראל

"אייל בן ארי משך ברובה הכבד התלוי על כתפו כשיצא מביתו עם הזריחה, בתקווה לא להעיר את אשתו או ששת ילדיו. בהליכה לבית הכנסת בצפת, הוא אמר שהוא עדיין לא מרגיש בטוח עם האקדח", נכתב בניו יורק טיימס. 'אני מרגיש שזה מלאכותי', הוא אמר, מביט למטה אל האקדח. 'זה לא אנושי. זה לא החיים'. נכתב כי "בבית הכנסת הגברים שמחו לראות את בן ארי ואת הרובה שלו. זה היה הנשק היחיד שם, אבל רחוק מלהיות ייחודי. בעיר הקטנה הזו שליד גבול לבנון, שמעליה שטו הרקטות של חיזבאללה לעתים קרובות בחודשים האחרונים, תחושת הפגיעות העמוקה של ישראל הובילה לזינוק של אזרחים להתחמש". 'אנשים מודאגים', אמר יוסי קקון, ראש עיריית צפת, בראיון שנתן מלשכתו המשקיפה על העיר. 'הם רוצים רובים'.

עוד נכתב כי "בכפר פרי גן, אמר לוחם כיתת כוננות, בשנות ה-70 לחייו, שב-7 באוקטובר הוא עצר מחבלים במשך שעות, לבדו, תוך ירי מאחורי עץ דקל בחצר שלו. סיפורים כמו שלו הובילו פוליטיקאים ישראלים לקדם נתינה של יותר נשק לאזרחים. איתמר בן גביר, השר לביטחון לאומי בישראל, שם את זה בראש סדר העדיפויות האישי שלו. במרץ, לאחר שהפך את תהליך קבלת הנשק לקל ומהיר יותר, הוא הודיע ש-100 אלף רישיונות אושרו מאז אוקטובר. עוד 200 אלף היו בצנרת. 'נשק מציל חיים', אמר.

"עם זאת, המבקרים חוששים שאפילו עם בדיקות הרקע ודרישות ההכשרה של ישראל, יותר מדי רובים ניתנים עם מעט מדי דאגה לגבי האופן שבו הם עלולים לעורר מתחים פנימיים". עוד נכתב כי "מתנחלים ישראלים בגדה המערבית הכבושה הם בין המתחמשים במהירות הגבוהה ביותר, בתקופה שבה האלימות של מתנחלים נמצאת ברמתה הגבוהה ביותר מאז החל האו"ם לתעד התקפות ב-2006. ובעוד מאות צוותי תגובה מהירה חדשים הוקמו בעיריות שהן רובן יהודיות, קהילות ערביות - כולל אלו הקרובות לגבולות ישראל - לא קיבלו את אותו מרחב פעולה להקים קבוצות מתנדבים חמושות. עבור ערבים ישראלים רבים, המהווים כ-20% מאוכלוסיית המדינה, מסע הנשק של בן גביר נראה כמו איום - כלי פוליטי להפחדה או להתססת אלימות, שהונדס על ידי שר ממשלה מהתנחלות, אשר הניף נשק בפומבי ויש לו מספר הרשעות בגין הסתה לגזענות".

מתוך הניו יורק טיימס, מאת דמיאן קייב. לקריאת הכתבה המלאה 

3איטליה: 38 מיליון אירו ו"תמיכה מלאה ברשות הפלסטינית"

"איטליה הודיעה כי תחדש את המימון של סוכנות הסיוע הפלסטינית של האו"ם, אונר"א, וסימנה את תמיכתה במשימת שמירת הפסקת אש בעזה בהנהגת ערבית לאחר סיום מלחמת ישראל-חמאס", נכתב אמש בבלומברג. "רומא גם הבטיחה להגביר את המאמצים להשגת הפסקת אש באיזור כחלק מהנהגתה את קבוצת שבע המדינות השנה. שר החוץ האיטלקי, אנטוניו טאג'אני, אמר ביום שבת כי איטליה תספק מימון חדש של 35 מיליון אירו (38 מיליון דולר) לתמיכה הומניטרית בפלסטינים. מתוכם, 30 מיליון אירו מיועדים ליוזמת מזון לעזה, בהובלת ארגון המזון והחקלאות של האו"ם ותוכנית המזון העולמית. 5 מיליון האירו הנוספים מיועדים לסוכנות הסעד והעבודות של האו"ם, שמימון שלה קוצץ על ידי כמה ממשלות בעקבות האשמות שחלק מאנשי הצוות שלה שיתפו פעולה עם חמאס".

'אנחנו תומכים, אם ישראל ופלסטין יבקשו זאת, בהצטרפות למשימה צבאית של האו"ם בהנהגה ערבית כדי להניח את הבסיס לאוטונומיה מלאה של מדינת פלסטין עתידית', אמר טאג'אני, והבטיח 'תמיכה מלאה' ברשות הלאומית הפלסטינית. צוין כי "דבריו של טג'אני הגיעו לאחר פגישה עם ראש הממשלה הפלסטיני מוחמד מוסטפא ברומא. ראש ממשלת איטליה ג'ורג'יה מלוני נפגשה גם היא עם מוסטפא וקראה לחידוש תהליך השלום כדי להביא לסיום הלחימה בעזה ולהחזרת החטופים".

מתוך בלומברג, מאת דונאטו פאולו מנציני. לקריאת הכתבה המלאה

4 תכנון לקוי? רוב הסיוע ההומניטרי לא מגיע לרצועת עזה

"מבצע אמריקאי שאפתני להכניס סיוע לעזה דרך מזח צף בים התיכון מתמודד עם אתגרים לוגיסטיים רבים שעיכבו ניסיונות להקל על המשבר ההומניטרי במובלעת הפלסטינית", נכתב בוול סטריט ג'ורנל. "הפנטגון הוציא 320 מיליון דולר והעסיק 1,000 חיילים כדי לפתוח מסדרון ימי מרכזי בשבוע שעבר, תוך שהוא מקיים את הבטחתו של הנשיא ביידן במרץ שצבא ארה"ב יתקין רציף זמני מול חופי עזה עבור ספינות משא לפרוק מזון, מים ואספקה נוספת. 14 ספינות מארה"ב וממדינות אחרות מעורבות במשימה הנתמכת על ידי קבוצות הומניטריות ומספר מדינות כולל ישראל", נכתב.

"אבל בשבוע הראשון לפעילות, רק 820 טונות של סיוע נמסרו דרך המזח, מתוכם כשני שלישים הגיעו לנקודות חלוקה בתוך עזה, אמר הפנטגון ביום חמישי. זה שווה בערך ל-71 מטענים - הרבה מתחת ליעד ההתחלתי של 90 מטענים ביום". חלק ממערכת התמיכה למזח התנתקה בשבת בבוקר במים סוערים מול חופי עזה, כך אמר צבא ארה"ב בהצהרה. "ארבע סירות המייצבות את המבנה התנתקו ממנו, אמר בשבת הגוף האחראי על הפעולות הצבאיות של ארה"ב במזרח התיכון. שתיים מהן שטו צפונה, ולבסוף נחתו על חוף הים באשדוד. שתיים אחרות עוגנות כעת בחוף ליד המזח, שעדיין פעיל למרות הנזק". צוין כי "כתריסר משאיות מהמזח מעולם לא הגיעו ליעדיהן בתוך עזה, לפי גורמים רשמיים של האו"ם. עוד צוין כי "היועץ לביטחון לאומי, ג'ייק סאליבן הכחיש כי הרמות הנמוכות הנוכחיות של הסיוע שהצליח להגיע מעידות על תכנון לקוי, האשים זאת במקום זאת את ה'סביבה הדינמית'", והוסיף כי ארה"ב פועלת להשיג 'סידורי ביטחון הכרחיים' כדי למנוע ביזה".

מתוך הוול סטריט ג'ורנל, מאת סטפן קלין, ננסי א. יוסף. לקריאת הכתבה המלאה