בהתאם לתחזיות: בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי

הלחצים האינפלציוניים לצד אי-הוודאות הגאו-פוליטית הובילו את בנק ישראל להותיר את הריבית על כנה בשיעור של 4.5% • גם הכלכלנים הבכירים חזו כי לא יהיה שינוי בגובה הריבית, וממשיכים להעריך כי הסיכויים להפחתה הולכים ומתרחקים

פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי
פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בהתאם לתחזיות, בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי על רמה של 4.5%. זאת הפעם השלישית השנה שהבנק המרכזי מודיע על אי-שינוי ברמת הריבית של המשק. גם הכלכלנים הבכירים ציפו כי לא יהיה שינוי בגובה הריבית, וזאת לאור הלחצים האינפלציוניים שנראו בחודשים האחרונים לצד אי-הוודאות הגאו-פוליטית שמעיבה על הכלכלה הישראלית.

בהמשך לפרסום החלטת הריבית, מטעם בנק ישראל נמסר כי "הוועדה מעריכה כי קיימים מספר סיכונים להאצה אפשרית באינפלציה: ההתפתחויות הגאו-פוליטיות והשפעתן על הפעילות במשק, פיחות בשקל, מגבלות ההיצע המתמשכות על הפעילות בענף הבנייה והתעופה, ההתפתחויות הפיסקליות ומחירי הנפט בעולם".

הכלכלן שחושש מהבחירות בארה"ב, אך ממליץ להשקיע בדולר ובאג"ח אמריקאי 
הרווחים גבוהים והתמחור נמוך: אז למה מדד הבנקים מדשדש? 
סימן מדאיג: תשואת האג"ח הממשלתית של ישראל בשיא של 13 שנה 

האינפלציה עלולה לפרוץ את הגבול העליון של יעד יציבות המחירים

אחת הסיבות המרכזיות להותרת הריבית ללא שינוי היא העלייה בשיעור האינפלציה, שנכון לחודש אפריל עמדה על 2.8% בקצב שנתי. בבנקים ובבתי ההשקעות צפו כי האינפלציה השנתית תרד לשיעור של 2.5%, וההפתעה במדד הובילה כלכלנים רבים להעריך כי הלחצים האינפלציוניים צפויים ללוות אותנו גם בחודשים הבאים.

רונן מנחם הדגיש בשיחה עם גלובס כי "קצב המדד לשנה הקרובה מתקרב ל-3%, והתחזיות בשווקים הינן שבחודש הבא מדד מאי יביא את מדד המחירים חזרה למעל יעד בנק ישראל- 3.1%". מנחם מציין שמדובר במגמה שונה מבארה"ב ובאירופה, שם רואים את האינפלציה ממשיכה להתמתן. באירופה צופים כי תחול ירידת ריבית ראשונה כבר בחודש יוני, בארה"ב לעומת זאת, מעוניינים לראות כמה חודשים נוספים בהם רמות המחירים ימשיכו לרדת.

במקביל, מתן שטרית, הכלכלן הראשי של קבוצת הפניקס, מסביר כי: "תחזיות האינפלציה של החזאים שנה קדימה עודכנו כלפי מעלה כאשר מדד המחירים בחודש מאי צפוי לעלות בכ-0.5%, וכפועל יוצא, האינפלציה השנתית צפויה להאיץ לכ-3.1%. הסעיפים שצפויים לבלוט לחיוב הם סעיף המזון על רקע העלאות מחירים רוחביות כולל מחירי מוצרי החלב שבפיקוח, סעיף פירות וירקות על רקע כניסתם של פירות הקיץ לשיטת המדידה, סעיף הדיור, מחירי הבראה ונופש, ובנוסף, תחבורה ותקשורת על רקע עליית מחיר הדלק. הנעלם הגדול בתחזית צפוי להיות שוב סעיף הוצאות על נסיעות לחו"ל".

האם הלחצים האינפלציוניים מעלים את הסיכוי להעלאת ריבית? 

שטרית מדגיש כי "בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי בהתאם לציפיות, וזאת על אף שנתוני הפעילות הכלכלית (מדד משולב ותוצר) מצביעים על כך שנותרה כברת דרך עד להתאוששות מלאה של המשק הישראלי. בבנק ממשיכים לשים את הדגש על אי-הוודאות הגאו-פוליטית והלחצים האינפלציוניים שהולכים ועולים מיום ליום".

עוד הוא מסביר כי להערכתו "בעקבות ההאצה המחודשת באינפלציה, אחת השאלות שעולות לא מעט לאחרונה היא מדוע בנק ישראל לא מעלה את הריבית? האינפלציה אומנם הולכת ועולה, אך חלק גדול מהעלייה היא תוצאה של צד ההיצע (מחסור בעובדים, מחסור בטיסות, מחירי תובלה גבוהים ועוד), ולבנק ישראל אין השפעה על צד ההיצע באמצעות כלי הריבית".

"כמו כן, מקבלי ההחלטות בבנק שמים דגש על רמת הריבית הריאלית שצפויה להמשיך להיות בסביבה מרסנת גם ברמת האינפלציה הנוכחית והתחזית שנה קדימה. לכן, לראייתנו, רק בתרחיש שבו נראה את האינפלציה מאיצה בקצב מהיר יותר לרמות גבוהות, או לחילופין את הסיכונים ממשיכים לעלות (רמות גבוהות יותר במדדי פרמיית הסיכון), בבנק ישראל צפויים להתחיל לדון על העלאות ריבית".