הושלם הגיוס הגדול ביותר והשכר בשיא: האם המשבר בהייטק הסתיים?

לאחר שנתיים קשות נראה שחל מפנה בהייטק הישראלי, כשבחודשים האחרונים יותר מעשר חברות נרכשו, ההשקעות עלו, ושכר העובדים הגיע לשיא של כל הזמנים • אולם חלק מהמומחים לא ממהרים להגדיר זאת כהתאוששות, וטוענים: "יש פה שתי כלכלות נפרדות, אחת של 'כוכבי תעשייה' והשנייה של כל השאר"

מכרו חברות ב־2 מיליארד דולר. האם המשבר הסתיים? / איור: גיל ג'יבלי
מכרו חברות ב־2 מיליארד דולר. האם המשבר הסתיים? / איור: גיל ג'יבלי

לפני שנתיים, במאי 2022, החלו הצרות להתרגש על ההייטק הישראלי. הענף היוקרתי והנוצץ שהפיק חד קרן חדש כמעט מדי שבוע ומאות מיליונרים חדשים מדי חודש, החל לחרוק. חצי שנה לאחר הירידות בשוק הציבורי, וחודשיים אחרי שהפד העלה לראשונה מזה שנים את הריבית, החלו גם המשקיעים בשוק החברות הפרטיות לחתוך את שווי החברות ולנתק את צינור המימון, שעד אז זרם כמעט ללא בקרה או תנאי.

"לפעמים שואלים איך אנחנו תומכים בישראל": זה הצליל החדש של אינפקטד מאשרום
OpenAI מאשימה: חברה ישראלית ניסתה להתערב בבחירות בהודו 
יצרנית טלפונים סינית עשתה משהו שאפל לא הצליחה: היא ייצרה רכב חשמלי 

ראשונים להיפגע היו חברות החלום, הסטארט־אפים שמודל ההכנסות שלהם היה רעוע, בעוד שההוצאות הרקיעו שחקים. כך התפרקה לדוגמה חברת משלוחי מוצרי המכולת אבו (Avo) של אלוף ישראל לשעבר בטניס, דקל ולצר, שהייתה לסמל של התפוצצות בועת הטכנולוגיה של הקורונה. אחריה הגיעו גם חדי קרן אחרים מבטיחים באותו הזמן - סייבריזן, אלמנטור, פבריק, איטורו - שפיטרו אחוזים ניכרים מהעובדים, ובהמשך החלו במהלכים דומים גם הישראליות בוול סטריט וענקיות הטכנולוגיה.

כך, בין מאי ליולי 2022 פוטרו לא פחות מ־3,000 עובדים בחברות ישראליות ובחברות זרות בישראל, כך על פי אתר "לסטארטאפ". בינתיים, מאז תחילת השנה, פוטרו בסך הכל מעט יותר מ־2,000 עובדים. גם הגיוסים הלכו ופחתו, מ־5 מיליארד דולר ברבעון השני של 2022 לכ־2 מיליארד דולר בתקופה המקבילה שנה לאחר מכן.

ואולם, נדמה שבשבועות האחרונים חל מפנה: 11 חברות ישראליות נרכשו מאז תחילת השנה ב־2.1 מיליארד דולר, מתוכם שבע חברות הן מתחום הסייבר. אנבידיה הוציאה מיליארד דולר על שתי רכישות ישראליות גם כן: Run:AI ודסי; רק החודש הודיעה לראשונה בלקסטון על השקעת ענק ראשונה בישראל - רכישת חברת התוכנה הוותיקה פריוריטי. בנוסף, וויז הכריזה על הגיוס הגדול ביותר אי־פעם לסטארט־אפ ישראלי - מיליארד דולר - והשכר בהייטק הגיע לשיא של כל הזמנים, על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. האם זה אומר שתם המשבר בהייטק?

"נראה עוד רכישות בבינה מלאכותית"

כמי שרואה עסקאות מימון ורכישה מתחילת דרכן, עו"ד יאיר גבע, ראש מחלקת ההייטק בפירמת הרצוג, סבור שהתשובה לכך היא חיובית. "אחרי ינואר שהיה יבש לחלוטין, נראה כאן עוד כמה רכישות בתחום הבינה המלאכותית ועוד השקעות פרייבט אקוויטי עם צ'קים של 50 ו־100 מיליון דולר", אומר גבע.

לטענתו, רבות מהתחזיות הקודרות שהושמעו - לא התממשו בסופו של דבר. "בינתיים, נראה שחלון ההנפקות נפתח וחברות ישראליות רבות מבצעות הכנות כדי ליהנות ממנו בעוד שנה, וזה בתורו מעלה את קצב המיזוגים והרכישות בענף. ההשקעות בחברות בתחום הדיפנס - נשק וביטחון - הולכות ועולות גם מכיוונם של משקיעי מיינסטרים שעד כה חששו לעשות זאת, ומהפכת הבינה המלאכותית מאפשרת לחברות תוכנה ישראליות לקחת חלק בפיתוח תרופות - טרנד ההשקעות החם בארה"ב - משימה שעד כה הייתה שמורה לחברות תרופות שגייסו מאות מיליוני דולרים", הוא אומר.

עלייה בהשקעות עם כוכבית

על פי סך ההון שמגייסות החברות הפרטיות, ניתן להסיק שחל שיפור מסוים במצבו של ענף ההייטק הישראלי. המספר, שהפך לברומטר לעוצמתו של ענף הטכנולוגיה המקומי, צפוי להסתכם בנתון גבוה יותר ביחס לרבעונים האחרונים. לפי פירמת המחקר רייז ישראל (RISE Israel), שהוקמה על ידי ראש המועצה הלאומית לכלכלה לשעבר, הפרופ' יוג'ין קנדל, סך ההשקעות ברבעון השני צפוי להסתיים בערך בין 2.5 ל־3 מיליארד דולר, נתון שגבוה מהממוצע הרבעוני בשנה האחרונה - שעמד על 1.7 מיליארד דולר.

עם זאת, מנכ"ל מרכז המחקר אורי גבאי מסביר כי מאחורי הנתון עומדים סימנים מדאיגים. "נכנסנו לשוק שמונע בידי סיבובי גיוס ענקיים שתופסים חלק ניכר מסך הגיוסים בכל אחד מהרבעונים, ולמעשה מטים את התוצאות כלפי מעלה", הוא אומר. מאז הרבעון השני שהחל בתחילת אפריל, גייסו ארבע חברות - ווקה, סייארה, איילנד ו־וויז - סכום המוערך ביותר מ־1.6 מיליארד דולר.

אורי גבאי, מנכ''ל מרכז המחקר רייז ישראל / צילום: איל יצהר
 אורי גבאי, מנכ''ל מרכז המחקר רייז ישראל / צילום: איל יצהר

"מצד אחד, זה מעודד שיש בהייטק הישראלי חברות שהן 'כוכבות־על' בתחומן. למרות הגיאופוליטיקה - זו אמירה של משקיעים ישראלים וזרים שיש כאן חברות טובות עם טאלנט. אבל מהצד השני, רוב ההון מתרכז במספר חד־ספרתי של חברות בכל רבעון. בפועל, כל שאר החברות שאינן חלק מקבוצת החברות הקטנה הזו גייסו בסך הכל כ־600 מיליון דולר יחד. וזה מדאיג, כיוון שמספרן של החברות שנמצאות בקבוצת 'השאר' - שבתוכה נכללות חברות לא רעות בכלל - הולך ויורד".

הנתון הרבעוני בינתיים הוא הנמוך ביותר בשנים האחרונות, למרות שהרבעון השני טרם הסתיים. בניכוי מגה־סבבים, ברבעון הראשון גייס ההייטק הישראלי 864 מיליון דולר, ברבעון הרביעי של השנה שעברה 1.1 מיליארד דולר, וברבעון המקביל אשתקד גייסו חברות הייטק ישראליות 1.7 מיליארד דולר.

"נוצרות כאן שתי כלכלות נפרדות, האחת של 'כוכבי תעשייה', והשנייה של כל השאר, שנאבקים ביניהם על השאריות. אמנם, חברות רבות עדיין חיות על אדי הדלק של המימון הגדול שגייסו ב־2020 או 2021, אבל מתישהו המימון הזה ייגמר להן, ואם לא בזמן הקרוב אז בהמשך הדרך", אומר גבאי.

ישראל: אין שוני מהמגמה העולמית

בעוד ששוק ההון חזר לעליות כבר במחצית השנה שעברה, השוק הפרטי עדיין לא צמצם את הפער. ההשקעות בחברות הייטק פרטיות בכל העולם, ובפרט בישראל, נותרו נמוכות ביחס לאלה של השנים האחרונות. על פי מכון רייז, הירידה בהשקעות בשני הרבעונים האחרונים הייתה הגדולה ביותר בהשוואה למתרחש בארה"ב ובאירופה - בשיעור של 31% ביחס לחצי השנה שקדמה לה (הרבעון השני והשלישי של 2023), זאת בעוד שבאירופה חלה ירידה של 22% בהשקעות בתקופות אלו, ובארה"ב אף נרשמה עלייה קלה של 3%.

לגבי הרבעון השני של השנה, שהיה מפתיע בהיקף הגיוסים והרכישות שבו, גבאי איננו צופה מגמה שונה בישראל מהמתרחש בארה"ב ובאירופה. "ההשקעות נותרות נמוכות בענף ההייטק העולמי, אם כי הן התייצבו. אחת הסיבות לכך היא ההשקעה האדירה שנדרשת למהפכת הבינה המלאכותית", הוא אומר. "אימון המודלים דורש השקעות עתק מצד ענקיות הטכנולוגיה, כך שערכן של החברות הגדולות עולה, כפי שרואים בנאסד"ק או ב־S&P 500. ובינתיים הסטארט־אפים נאבקים לגייס הון, אלא אם כן הם מיישמים בינה מלאכותית או מפתחים טכנולוגיה שמשפרת את היצירה והצריכה שלה".

אסף חורש, שותף מנהל בקרן Vintage, פירמה שמחזיקה במאגר מידע עדכני על כלל תעשיית הסטארט־אפים בישראל וכן מידע על קרנות הון־סיכון בעולם, מסביר כי הירידה התלולה בהשקעות בהייטק הישראלי ב־2022־2023 היא תולדה של העליות הגדולות שחווה השוק המקומי ביחס לשווקים אחרים - בין השאר בגלל היקפו הקטן והתלות שלו במשקיעים שכבר נעלמו מהנוף. הוא מתכוון, ככל הנראה, לקרנות הון־סיכון כמו טייגר גלובל שנעלמה מנוף ההשקעות הישראלי, או אינסייט פרטנרס שהשקעותיה פה פחתו. עם זאת, טוען חורש כי מאז תחילת 2024 קצב ההשקעות בישראל סביר בהשוואה למה שהתרגלנו אליו לפני בועת הקורונה של 2020־2021. "חברות שמתמקדות בבינה מלאכותית צומחות יפה לא רק בשווי, אלא גם בהכנסות, ומושכות משקיעים".

אסף חורש / צילום: שלומי יוסף
 אסף חורש / צילום: שלומי יוסף

עוד מציין חורש כי השיפור במיזוגים ורכישות של חברות הייטק היה אף גבוה יותר בישראל ביחס למתרחש בארה"ב או באירופה, זאת בין השאר בזכות רכישת Run: AI ב־700 מיליון דולר על ידי אנבידיה. כלל הרכישות ברבעון הראשון הסתכמו בכ־2.1 מיליארד דולר - כמחצית מסך ההכנסות מאקזיטים בשוק האמריקאי, וגבוה מהסכום שנרשם בכלל יבשת אירופה - אלא שבשווקים אלה היקף האקזיטים הולך וקטן, ואילו בישראל הוא נמצא בצמיחה כבר שלושה רבעונים ברציפות.

האם השכר בהייטק באמת עולה?

נתונים שפרסמה הלשכה המרכזית מוקדם יותר החודש מגלים כי השכר הממוצע בהייטק זינק לשיא של כל הזמנים ובחודש פברואר, החודש המדווח האחרון, הוא עמד על קרוב ל־34 אלף שקלים בחודש. זו עלייה נומינלית של יותר מ־13% בתוך שנה קשה אחת - שכללה מהפכה משפטית ומלחמה. לשם השוואה, העלייה הנומינלית בשכר הממוצע במשק עמדה על 3.5% בלבד בשנה האחרונה. אך האם השכר בהייטק באמת עולה? ד"ר אסף פתיר ממכון רייז אומר כי "נתוני השכר שמתקבלים מהמוסד לביטוח לאומי הם חלקיים, ושגיאת הדגימה שלהם גדולה יחסית - היא מייצרת אשלייה של שינוי תנודתי יותר ממה שקיים בפועל".

ד''ר אסף פתיר, מכון רייז / צילום: איל יצהר
 ד''ר אסף פתיר, מכון רייז / צילום: איל יצהר

עוד טוען פתיר כי בלמ"ס לא התחשבו במרכיב העונתיות, ולדבר פוטנציאל הטייה משמעותי, כיוון שבחודשים פברואר ומרץ ניתנים מעת לעת בונוסים בחברות הגדולות עבור ביצועי השנה החולפת - מה שיכול להטות את התוצאות באופן חריג מעלה. באינטל, למשל, מקבלים 11 אלף עובדים בישראל בחודשים ינואר או פברואר מדי שנה בונוס בגובה שנע בין 2־3 משכורות.

"לעיתים רוב הבונוסים מתקבלים בפברואר, ולעיתים במרץ", אומר פתיר, "כך שהשוואה בין פברואר האחרון לפברואר הקודם איננו בהכרח סימטרי. לכן, בניכוי עונתיות, השכר הנוימנלי עולה בעצם באותו הקצב כפי שעלה לפני בועת הקורונה, ואילו השכר הריאלי בכלל נשחק בגלל לחצים אינפלציוניים". כך, אם בעשור הקודם עלה השכר הריאלי בקצב ממוצע של כ־3.5% בשנה, בשנים 2022 ו־2023 השכר הריאלי עלה בכ־0.9% ו־1.7% בהתאמה - כלומר ב־1.2% בממוצע בלבד.

"אנחנו נמצאים בצומת דרכים"

למרות הקמפיין נגד ישראל באקדמיה וברשתות החברתיות, סנקציות כלכליות שהוטלו על ישראל על ידי משקיעים ישירים ועקיפים בשל המלחמה נותרו בעיקר מאחורי הקלעים ובאופן מוגבל, ככל שנודע. מאז תחילת המלחמה הגדילו מרכזי הפיתוח הגדולים את פעילותם בישראל, ובפרט באנבידיה, שכאמור ביצעה שתי רכישות. ברשימת הנוטשות ניתן למנות רק קרן הון־סיכון אחת - סמסונג נקסט, שאמנם זכתה לתואר של אחת הקרנות הפעילות בישראל במונחים של מספר החברות, אך השקיעה סכומים קטנים באופן יחסי לקרנות אחרות. במקומה, חזרה סקויה להשקיע סכומים גדולים בישראל, והקרן אף קיבלה ה חלטה להקים מחדש את משרדיה בישראל, שנסגרו עם עזיבתם של שמיל לוי וחיים סדגר. לגלובס נודע כי לפחות עוד קרן גדולה אחת עושה את דרכה לישראל ועוד שתיים עורכות בירורים מקדימים לצורך הקמת פעילות מקומית.

יחד עם זאת, קרנות הון־סיכון ישראליות רבות סובלות ממצוקה ומקושי לגייס הון - זאת בשל הידלדלות המשקיעים בקרנות, תשואות נמוכות וחשש מהשקעות בישראל. על פי מכון רייז, חלה ירידה של 25% במספר גופי ההשקעה הזרים ברבעון הרביעי של השנה שעברה והראשון של השנה, ביחס לששת החודשים שקדמו להם. כך, ירד באותו השיעור גם מספרן של הקרנות הישראליות.

"בין אם נסיים את הרבעון הזה עם 2 מיליארד דולר בהשקעות בהייטק הישראלי או עם 3 מיליארד דולר - זה חסר חשיבות בטווח הארוך", אומר גבאי. "אם לפני שנה היו מדברים איתנו על סנקציות בינלאומיות, סכנה לצווי מעצר, החלטות של שני בתי הדין בהאג כלפי ישראל - היינו אומרים שכל זה דמיוני. אנחנו נמצאים בסיטואציה שאם נראה כאן בידוד כלכלי ומשקיעים יפחדו לגעת בכלכלה הישראלית, זה לא יקרה בבת אחת - אלא זה יהיה הדרגתי. 47% מכלל ההשקעות בהייטק הישראלי מגיעים ממשקיעים זרים, שיעור גבוה יותר מכל מדינה ב־OECD, שבה ממוצע ההון שמקורו במשקיעים זרים עומד על 10% בלבד. אפשר רק לדמיין את ההייטק הישראלי בזמן שהמימון הזר יורד - זו תעשייה שהיא הרבה פחות מוצלחת ממה שהתרגלנו לו".

מנגד, חורש מ־Vintage אומר כי הוא לא מזהה מגמה שכזו. הקריאות של סטודנטים אנטי־ישראלים לגופי ההשקעה באוניברסיטאות האמריקאיות להחרים את ישראל לא נענו, והוא איננו מזהה עדיין סכנה מיידית בתחום. "אנחנו עדיין לא שם, אבל הכיוון שאנחנו הולכים אליו הוא בחלט לא טוב", הוא אומר. "חוסר יציבות לא טובה לתעשייה ולא למשקיעים. בשנה שעברה המשקיעים הזרים שאלו שאלות על המהפכה המשפטית. המלחמה לא מקילה עליהם. בישראל, קרנות הון־סיכון רבות עדיין מתקשות לגייס הון וחוסר יציבות, ובצירוף הורדת דירוג האשראי של ישראל הכיוון שאנחנו הולכים אליו לא חיובי - אבל אני לא רואה כאן קטסטרופה".

"אנחנו נמצאים בצומת דרכים שתקבע אם ישראל בדרך להיות מדינה מצורעת בקהילה הבינלאומית, או שאנחנו יכולים לבחור בדרך הנכונה ולצמוח משם", מסכם גבע. "צריך להיות תמים כדי לא לחשוב שענף ההייטק מתגונן מפני נזקים עתידיים: יזמים לא רק מקימים את החברות שלהם בחו"ל, הם גם מעבירים את מחלקות המחקר והפיתוח לשם. אני חוזר כרגע מכמה פגישות באיחוד האמירויות - משם זרם ההשקעות עדיין גדול - אבל אני רואה את הסנטימנט כלפינו משתנה במקומות כמו סינגפור, צפון ומערב אירופה - שם מספיק שקרן אחת גדולה תיתן הוראה לחדול מלהשקיע בישראל ונמצא את עצמנו במפולת שתוביל למצב קשה יותר".