האם הרשעת טראמפ תציל את מסע הבחירות המקרטע של הנשיא ביידן?

אין מנוס הבוקר (ו') מדימוי לא נעים: פצצת מצרר התפוצצה אתמול במרכז הפוליטיקה האמריקאית, חמישה חודשים וחמישה ימים לפני הבחירות לנשיאות. הנשיא לשעבר דונלד טראמפ, המועמד המוביל בבחירות, הורשע במשפט פלילי.

● יואב קרני, פרשנות | מלחמת עזה מתערבבת בפוליטיקה פנימית באמריקה, אפריקה ואירופה לרעת ישראל
● השבוע בעולם | 53 מעלות בצל בדלהי ומוסקבה נכנסת לטווח האש של טילים אוקראיניים
● המשרוקית | האם ארה"ב מחויבת לפעול צבאית אם יוצאו צווי מעצר בינ"ל לבכירים ישראלים?

הוא הואשם בקנוניה לשם הסתרת מסמכים הנוגעים לתשלום דמי־שתיקה לכוכבת פורנו, שאיתה קיים יחסי מין. אין זה מן הנמנע שהשופט ידון אותו למאסר, אם כי ההנחה הרווחת היא שהוא יסתפק בקנס. גזר הדין עומד להינתן ב-11 ביולי, רק ארבעה ימים לפני ועידת המפלגה הרפובליקאית, אשר תעניק גושפנקה למועמדות טראמפ לנשיאות.

לא היה כדבר הזה ב-235 שנות הנשיאות, ולאיש אין מושג איך פסק הדין ישפיע על מהלך הבחירות. כשלעצמה, ההרשעה אינה מונעת את טראמפ מלהתמודד, להיבחר, להיות מושבע ואפילו לנהל את אמריקה מתא כלאו, אם ייכלא. אינה שמורה לו הזכות לחון את עצמו, מפני שהמשפט התנהל בדרג של מדינה אינדיבידואלית, ניו יורק, ולא בדרג הפדרלי. חנינות נשיאותיות יכולות להינתן רק למורשעים במשפטים פדרליים.

ברור שעורכי דינו של טראמפ יפתחו מיד מאמץ מורכב לבטל את ההרשעה, או לפחות לדחות בחודשים רבים את גזר הדין. הם יטענו נגד עצם הלגיטימיות של המשפט. בניגוד לטראמפ עצמו, יהיה עליהם להשתמש בטענות משפטיות.

"חף מפשע מאוד"

הנשיא לשעבר פטור מעכבות כאלה. הוא מיהר להכריז, תיכף ליציאתו מבית המשפט במנהטן שבו הורשע, כי הוא "חף מפשע מאוד", וכי המשפט היה "מחפיר ומזויף", מעשה ידיו של ממשל ביידן כדי להכשיל יריב פוליטי. הוא קשר את המשפט ב"שקיעתה של ארצנו, שמיליוני מהגרים זורמים מעבר לגבולותיה".

המשפט האמיתי, הוא אמר, הוא זה העומד להיערך ב-5 בנובמבר, יום ההצבעה בבחירות לנשיאות. למרבה העניין, הבית הלבן הסכים אתו. "הדרך היחידה למנוע את כניסתו של טראמפ ללשכה הסגלגלה, היא להביסו ב-5 בנובמבר", אמר מנהל התקשורת של הנשיא.

טראמפ חזר והוקיע את המשפט בחודשים האחרונים, בעצרות הבחירות רבות־המשתתפים שלו ובכלי התקשורת. הסקרים הראו כי הרפובליקאים מסכימים איתו ברוב עצום. השאלה התלויה ועומדת היא אם עצם ההרשעה, על הדרמטיות ההיסטורית שלה, תשנה את דעתם של חלק מתומכיו בתוך המפלגה, ובייחוד אם היא תטה את לבם של מצביעים המסווגים כ"עצמאים".

לדקויות האלה יש חשיבות מיוחדת במרוץ, בו כמה אלפי קולות יכולים לשנות את התוצאות במדינות מפתח. ההנחה המקובלת היא שהבחירות יוכרעו בשש מדינות, בהן הפרשי נצחונותיהם של ביידן ב-2020 ושל טראמפ ב-2016 עמדו, לכל היותר, על כמה עשרות אלפי קולות, או, בכמה מקרים, קצת יותר מ-10,000 קולות.

ערב המשפט, הסקרים חזרו והראו כי לטראמפ יש יתרון בכל המדינות האלה, מה שהביא אנשי מקצוע להעניק לו סיכוי סטטיסטי של 58% לנצח (המספר הזה אינו מציין אחוזי תמיכה, אלא הסתברות).

בנסיבות כאלה, ההשפעה הפסיכולוגית של ההרשעה חשובה מהשפעתה המשפטית. אמנם האמריקאים יודעים יפה מיהו טראמפ, וגם בין תומכיו יש הסתייגויות ניכרות מתכונות אופיו ומהתנהגותו האישית. אף על פי כן, הם תומכים בו על יסוד מה שהם חושבים להישגי נשיאותו, בייחוד בענייני כלכלה.

אבל לא הרי הסתייגויות מאופי כהרי הסתייגויות מהתנהלות פלילית. אין זה מן הנמנע שחלק כלשהו של ציבור הבוחרים שעמדו להצביע לטובת טראמפ, ייתקפו מחשבות שניות, לנוכח האפשרות שעבריין מורשע יהיה נשיא ארצם.

את זה נדע רק בהמשך, כאשר הרושם של ההרשעה יתחיל לשקוע אל תודעת הציבור. טראמפ, ואתו כל המפלגה הרפובליקאית, ייצאו מגדרם לתאר את המשפט כציד מכשפות פוליטי. הם יזכירו לבוחרים שהמשפט נערך במדינה עם רוב דמוקרטי, שלא הצביעה לטובת רפובליקן לנשיאות זה 40 שנה.

שלושה משפטים נוספים

זה חודשים רבים, טראמפ עוסק בניסיון להבאיש את כל משתתפי התביעה ומאפשריה. הוא תוקף את התובע המחוזי של מנהטן, שיזם את התביעה. התובע הוא דמוקרט מוצהר, ונבחר לכהונתו בבחירות פוליטיות, כמו כמעט כל התובעים המחוזיים באמריקה. טראמפ תקף את השופט ואת בני משפחתו. הוא ניסה אפילו למצוא דופי במושבעים, שרובם דמוקרטים. בארה"ב אפשר לדעת דברים כאלה, כי רוב האמריקאים נוטים להזדהות רשמית עם מפלגה כלשהי, כדי שיוכלו להצביע בבחירות המקדימות שלה.

ברור למדי שתגובת תומכיו הנאמנים ביותר של טראמפ תהיה נרגזת, ושבימים הבאים נחזה בעלייה ניכרת בהיקף התרומות למסע הבחירות שלו. זה מה שקרה כל אימת שהתחוורו קשייו המשפטיים בשנה האחרונה. הנשיא לשעבר עומד לשלושה משפטים נוספים, בגין ניסיון לזייף את תוצאות הבחירות לנשיאות ובגין גניבת מסמכים סודיים והעלמתם מן השלטונות. חומרת התביעות האלה גדולה מזו שבה הורשע אתמול, והרשעה בהן כרוכה, כמעט ללא ספק, בעונשי מאסר של ממש. אבל ספק גדול אם אחד משלושת המשפטים האחרים יוכל להתחיל לפני הבחירות.

בעבר, כל אימת שטראמפ הציג את בעיותיו המשפטיות כחלק מ"ציד מכשפות", הוא יצא נשכר. זה קרה, למשל, כאשר הסתיימה בלא כלום החקירה נגדו על קנוניה עם רוסיה, כדי להיבחר לנשיא ב-2016. זה קרה גם לאחר שהדמוקרטים לא הצליחו להשיג את הרשעתו בשני משפטים במליאת הסנאט, ב-2020 וב-2021.

אבל הפעם, יש הבדל ניכר. הפעם, אין זו עוד חקירה אחת. הוא הועמד למשפט ונמצא חייב בידי "חבר מושבעים של עמיתיו האזרחים" (jury of his peers, בניסוח האנגלי הקלאסי). הצגת המשפט כולו כמעשה זיוף ונקמנות מעמידה בספק את יסודות המשפט האמריקאי. טראמפ עושה כן ללא הנד עפעף. אבל בימין האמריקאי יש מספר ניכר של אנשים החושבים את עצמם ל"שמרנים", ומתייחסים ברצינות גדולה מטראמפ אל החוקה ואל החוק. גם באווירה של קיטוב ושל אי־אמון במוסדות, רוב האמריקאים מוסיפים להאמין בערכה של מערכת המשפט שלהם.

נתניהו תחת אש צולבת

כך או כך, אמריקה הגיעה אל מקום מסוכן ביותר, בו הקיטוב הפוליטי אינו נמדד רק במצעים מנוגדים או באי־הסכמה על אישים. הפעם, הקיטוב הזה עוסק בשלטון החוק. חוקת ארה"ב דילגה על האפשרות שטוען לנשיאות יורשע בפלילים, אולי מפני שמנסחי החוקה לא האמינו באפשרות כזאת. השנים 1788 עד 2024 הצדיקו את אי־אמונתם. אבל עכשיו, ברור למדי שאמריקה הייתה מודה להם אילו הקדימו לדאוג.

דונלד טראמפ העמיד את חוקת ארה"ב במבחן קיצוני, לאחר שסירב לקבל את הלגיטימיות של תבוסתו בבחירות הקודמות. הוא, אגב, מוסיף לסרב, ויום אחד לפני הרשעתו, תיאר את הבחירות ההן כמזויפות (fake). ידיעות עיתונאיות בימים האחרונים מסרו כי טראמפ ואנשיו מתכוננים לחזור ולטעון לזיוף, אם הוא יפסיד בנובמבר.

נכונותו של הנשיא לשעבר לקרוא תיגר על כל הכללים היא מן המפורסמות. אין כל סיבה להניח שהחודשים הבאים יתאפיינו בנימוסים טובים ובהתאפקות. אמריקה נכנסת עכשיו לסחרור, מבלי שיש למישהו מושג מה יניב הסחרור וכיצד יסתיים.

אתמול, בא לעזרת טראמפ יושב ראש בית הנבחרים מייק ג'ונסון, הרפובליקאי הבכיר ביותר בוושינגטון. "זה יום של חרפה בהיסטוריה האמריקאית", אמר ג'ונסון, והוסיף: "הנשיא טראמפ יערער על פסק הדין האבסורדי הזה, בצדק - ויזכה בערעור".

ג'ונסון הוא האיש שיזם את נאומו המתוכנן של ראש הממשלה בפני שני בתי הקונגרס. מר נתניהו עומד להגיע לוושינגטון בנקודה קריטית. עצם נוכחותו, בנסיבות האלה, תעמיד אותו בקו האש הפוליטי הפנימי של ארה"ב, בייחוד אם לא יוזמן לבית הלבן. כמעט כל מנהיג זר היה מעדיף להימנע מלהציב את כף רגלו בוושינגטון בימים כאלה, לבל יואשם במשוא פנים. כל מילה וכל מחווה שלו ייבחנו דרך עיניים מפלגתיות מחמירות ובלתי־סלחניות.