ישראל בוחנת הטמעת תותח וולקן לטובת יירוט כטב"מים בגבול הצפון - כך אישר דובר צה"ל בשיחה עם אתר "דיפנס ניוז". "אין לנו כרגע תותחי וולקן", מסר דובר צה"ל. "המערכת, בדומה לפתרונות אחרים, נמצאת על הפרק בבחינת התעשייה הביטחונית הישראלית כחלק מהליך בניית היכולות הצבאיים".
● רפאל חשפה מיירט חדש שמתבסס על מערכת כיפת ברזל
● בעקבות הפעולה ברפיח: צרפת הרחיקה את ישראל מתערוכת נשק יוקרתית
תותח וולקן, או בשמו הישראלי מחבט, מתבסס על מקלע גאטלינג (M61A1) מתוצרת ג'נרל דיינמיקס. מערך הנ"מ הישראלי הפעיל מאז 1975 פלוגות, שהשתמשו בתותחי וולקן שהותקנו על גבי נגמ"שי M 113 ("זלדה"), לצד משגר טילי סטינגר, מכ"מ ייעודי, מערכת תצפית יום ולילה, מערכת מעקב ומחשב בקרת ירי. לאחר מלחמת לבנון השנייה ב־2006 הוחלט לוותר על היכולת הזו - תוך הפניית תשומת לב להתקדמות הטכנולוגית. כיום, לפי פרסומים זרים, נגמ"שי זלדה מופעלים ברצועת עזה בהפעלת מרחוק לטובת משימות לוגיסטיות, ואף כחימושים משוטטים בג'באליה וברפיח.
רותם מי-טל, מנכ"ל חברת החדשנות "אסגארד" מערכות, המתמחה ביישומי בינה מלאכותית ופיתוחים טכנולוגיים לצרכים ביטחוניים, מספר כי תותח הוולקן יורה תחמושת נפיצה (פגזים ולא קליעים) בקוטר 20 מ"מ המשוגרים בקצב אש של 6,000 פגזים בדקה משישה קנים.
להטמעה מחודשת של וולקן יש תועלת כלכלית
"האמריקאים פיתחו את עמדת האש האפקטיבית הזאת כלקח ממלחמת העולם השנייה, והיא תוכננה לפעול באוויר, בים וביבשה. ההפעלה היא ממטוסים, מסוקים, מאוניות מלחמה, ספינות סיור ופטרול, והן מכלי רכב ורק"ם יבשתי", מציין מי־טל, שמסביר כי "חיבור המקלע הסיבובי למנוע חשמלי מסתובב, מייצר קצב אש גבוה מאוד".
לדבריו, היכולת הזו גם מאטה שחיקת ובלאי קנים, וכן מעצורי קנה ותחמושת. "הטמעת פתרונות כמו הוולקן אינה זרה בשנתיים האחרונות בתעשייה הביטחונית העולמית, והיא מהווה את אחד מהלקחים הבולטים של מלחמת אוקראינה־רוסיה. מלחמה זו זוכה גם לכינוי 'מלחמת הרחפנים', מכיוון שהשימוש בפלטפורמות רוק"ק (רום קרוב לקרקע) צבאיות, אזרחיות, מוסבות ומאולתרות בה, הן רבות מאוד ומהוות ליבה בלחימה בין שתי המדינות".
מן הזווית הישראלית, להטמעה מחודשת של וולקן יש גם תועלת כלכלית. לפי מכון המחקר עלמא, מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" שיגרו חיזבאללה יותר מ־2,500 כטב"מים לעבר ישראל. עלות יירוט של כיפת ברזל מוערכת בכ־30 אלף דולר, ושימוש בוולקן עשוי להוזיל זאת. גורמים בשוק מציינים בשיחה עם גלובס, כי כדור לוולקן עולה 10-6 דולר, בכפוף לגורמים כמו תקופה, היצע וביקוש, ארץ ייצור, היצרן עצמו וטיב חוזה הרכש. "על מטרה אווירית מסוג רוק"ק נדרשים כ-400 כדור, כך שיירוט כטב"ם לא אמור לעלות על 4,000 דולר", אומר גורם בשוק. כלומר, כ-14.8 אלף שקל לכל היותר. בסיכומו של דבר, דובר צה"ל מסר ל"דיפנס ניוז" כי "נבחנים מבחר פתרונות, חלקם בהרצה מבצעית, ואילו אחרים בשלב המחקר והפיתוח, לצד התאמות ביכולות המבצעיות בשדה הקרב".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
