ד"ר דן שוורצפוקס, סמנכ"ל ביה"ח סורוקה ומנהל היחידה למיון, שוחח בוועידת הדרום לעסקים של גלובס עם סגן עורכת גלובס דרור מרמור על פעולתם ב-7 באוקטובר ואתגרי הרפואה בפריפריה, כולל הקמת בית החולים החדש הסמוך לסורוקה, והקשיים בגיוס ובשימור כוח אדם.
● ועידת הדרום לעסקים | "שיעור פנומנלי וחסר תקדים": מנכ"ל שיבא חושף את הצלחת מערכת הבריאות בטיפול בפצועים מעזה
● ועידת הדרום לעסקים | עופרה שטראוס: "היום שאחרי שאנחנו דורשים - מתחיל עכשיו"
● ועידת הדרום לעסקים | יו"ר בנק הפועלים: "המשק מפגין חוסן יחסי. הוא לא יישאר ללא מדיניות"
"ב-7 באוקטובר הייתי בבית שלי בבאר שבע" מספר שוורצפוקס "אחרי האזעקה הראשונה התלבשתי ורצתי לבית החולים. הדבר הראשון שפגשתי זה את משמרת הלילה שמסיימת, ראיתי אותם יוצאים, ואמרתי לכולם להישאר. אנחנו בית חולים חזק, אנחנו מוכנים תמיד ואנחנו חיים את הדרום. כתושב הדרום כבר מעל 35 שנה מבין את כובד האחריות שלי. כשיש אזעקות, זה שלי. ככה אני מבין את זה. אני תמיד מגיע ישר לביה"ח כשיש אזעקות. זה ה-DNA שלנו. כל הצוות נשאר איתי בלי להתווכח.
"בית החולים סורוקה פעל בבאר שבע כבר ממלחמת ששת הימים, יום כיפור, ולאורך כל הסבבים בעזה" אומר שוורצפוקס "אבל ה-7 באוקטובר היה אירוע חריג בעולם. ביממה הראשונה הגיעו 670 פצועים והכרזנו על אירוע רב נפגעים מאוד מהר. ב-7:15 דיברתי עם מנהל בנק הדם ואמרתי לו להתחיל להעביר לפה דם. זה אפשר לנו לעבוד כל היום".
"הגיעו 3,200 פצועים בתחילת המלחמה, היום נשארו 30"
לקח זמן למערכת הבטחון להתאפס. מערכת הרפואה התאפסה מהר יותר?
"אדבר בשם סורוקה, התאפסנו מהר. אני גם הרופא של קיבוץ עלומים בשעות הפנאי. התקשרתי לשאול מה קורה, והבנתי שהאירוע הזה הרבה יותר חריג ממה שנדמה. יש לי סרט של חבר בכיתת הכוננות מקיבוץ בארי שבא להגיד לנו תודה ואמר: 'כשהגעתי אליכם, את היחידים שעשיתם את הסוויץ'. אנחנו לא היחידים, אבל עשינו את זה. היו בסך הכל 3,200 פצועים. היום נשארו 30 מאז. אבל יש לנו הרבה פצועים בשיקום, אנחנו מאוד חזקים בשיקום. החיילים שם מאוד מרוצים ומתקדמים".
שוורצפוקס למד באוניברסיטת בן גוריון בנגב, אך עבר לירושלים להמשך הלימודים. הוא חזר לדרום כדי לעבוד בבית החולים סורוקה, ומספר ש"אנחנו עוסקים בגישור הפערים כבר 35 שנה. יכולתי להיות בירושלים וגם במקומות אחרים. אנחנו לא צריכים תחרות כדי לעשות את זה, ואנחנו מטפלים בשכנים שלנו. אנחנו בי"ח מצוין כי אנחנו מאמינים במה שאנחנו עושים. משרד הבריאות מדווח שאנחנו הכי טובים בפער במניעת זיהומים. זמן השהיה שלנו הוא הנמוך ביותר בארץ. יש לנו מרכזי מצוינות, ואנחנו ממשיכים לעסוק בזה. בסורוקה יש עוד 4 בניינים שמתרוממים, לא חיכינו ל-7 באוקטובר".
אך בכל זאת, אומר שוורצפוקס "כמות רופאי המשפחה בפריפריה היא פחות מחצי לאלף איש מאשר במרכז, וכשאני קיבלתי את התפקיד בסורוקה, אמרתי למנהל ביה"ח שאני ממשיך לעבוד בעלומים. לא גיליתי את הספר ב-7 באוקטובר. זה חלק מהמשימה, הספר הוא חלק מאיתנו. קופ"ח כללית שאני עובד בה תמיד ראתה את הספר כחלק ממנה. כל המרפאות המפונות בעוטף עזה ובצפון זה של כללית. זה חלק מהמשימה הלאומית שלנו. גם כשזה לא הכי רווחי ואטרקטיבי. הפערים מצטמצמים, ויש דברים שאנחנו מובילים בהם. אנחנו לא מסכנים".
מצוקת כוח אדם
בקשר לבית הספר לרפואה של בן גוריון בו הוא עצמו למד, שוורצפוקס אומר שהיא "סמוכה על שולחננו. הבוגרים שלנו עוברים את התהליך החינוכי אצלנו, ומדברים עלינו בצורה מרשימה כבי"ח שנותן להם כיוון, מצפן ומצפון. אני אומר - שילמדו אחרים מאיתנו. אנחנו בתחרות עם עצמנו על איכות הטיפול הרפואי, זה מה שמעניין אותנו. אבל הבעיה הכי גדולה שלנו זה כוח האדם. ולא רק אצלינו, זה נכון גם למערכת החינוך. בזמנו היו מענקים למתמחים, שנתן בוסט גדול בביה"ח, ולדעתי צריך להחזיר את זה". זאת בניגוד לעמדת משרד הבריאות, שקבע שהמענקים לא היו אפקטיביים בפועל במשיכת רופאים לפריפריה. עם זאת, הוא מדגיש "מצוקת כוח האדם היא בכל הארץ, אבל בפריפריה הפערים גדולים יותר".
הממשלה חגגה בי"ח חדש, מתחרה לסורוקה. עד כמה התחרות תעשה לכם טוב, או שעיני כולם יהיו על הבייבי החדש?
"בהחלטת הממשלה לא היה כתוב שזה בי"ח מתחרה. זה בי"ח נוסף. זה עובדה מוגמרת שאנחנו מקבלים אותה" אומר שוורפוקס. אך בעיניו, לא נדרשת תחרות כדי לעודד מצוינות, מכיוון ש"אני כל בוקר בתחרות עם עצמי. כללית גם מייצרת תחרות בין בתי החולים שלה. בנוסף, אנחנו פשוט מרגישים חלק מהדרום. הכניסה של שחקן נוסף מציבה אתגרי כוח אדם, ואנחנו מפתחים דברים חדשים ובונים בנייני שיקום ומחקר. יש לנו תכנית אב ל-2050, וזה משהו שאנחנו מתכוונים לבצע. יש לנו את ביה"ס לרפואה ואני מאמין שלא נמצא את עצמנו נפגעים".
אך בכל הנוגע לגיוס רופאים עולים מחו"ל, הבעיה גדולה הרבה יותר: "נשמח לקבל אותם, אבל יש מעט מאוד, הם מגיעים לאט מדי. העליה היא בעיקר מארצות אנגלו-סקסיות והם מעדיפים לגור במקומות אחרים. אני מאמין שהמסר שלנו פועל, הבוגרים שלנו נשארים. לא מספיק, צריך עוד, אבל הם רואים את הדרך שלנו מהמנהל עד אחרון העובדים וזה מביא אנשים להישאר. לא אלמן ישראל, יש לנו אנשים מצוינים, ועם התפתחות הנגב כמו שאנחנו מקווים שיקרה, יישארו עוד".
אך לדברי שוורצפוקס, ההשפעה היא גם הפוכה, וביה"ח בעצמו מחולל צמיחה בדרום: "המעסיק הכי גדול באזור שלנו הוא כללית. היכולת היחידה לעורר צמיחה היא במעבר של אנשים מהמרכז לדרום. אם אנשים חושבים שזה יבוא על חשבון משהו… זה לא סכום אפס. אני עברתי מירושלים, ואני מכיר עוד אנשים שעברו. יש לא מעט אנשים כאלה. וצריך עוד. כשמדברים על תהליכים מעוררי צמיחה, צריך לזכור שבי"ח זה הרבה יותר מצוות רפואי, יש הרבה יותר מעגלים, שמובילים לצמיחה רחבה".
***גילוי מלא: הוועידה בחסות: בנק הפועלים, שטראוס, עיריית שדרות, אמדוקס, קבוצת חיפה, המכללה האקדמית ספיר, place il ובהשתתפות המרכז הרפואי סורוקה ונמל אשדוד
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.