נשיא מכללת ספיר: "נהפוך לאוניברסיטה למחקר וידע יישומי"

"מכללת ספיר צריכה לקפוץ שתיים-שלוש מדרגות למעלה ועומדת להפך למוסד אקדמי מסוג חדש. לא אוניברסיטת מחקר כמו בן גוריון והעברית, אלא אנחנו רוצים להפוך למוסד שקוראים לו 'אוניברסיטה למחקר וידע יישומי'. גם תל חי שהוכרזה כאוניברסיטה הולכת לכיוון הזה" - כך אמר היום (ג') פרופ' ניר קידר, נשיא המכללה האקדמית ספיר, בוועידת הדרום לעסקים של גלובס שנערכה במכללה האקדמית ספיר בשדרות.

● ועידת הדרום לעסקים | ראש עיריית שדרות: "זה יהיה אסון לאפשר לעזתים לחזור לצפון הרצועה"
● ועידת הדרום לעסקים | אלונה בר און: "זו הפעם הראשונה ולא היחידה שגלובס עושה ועידה בדרום"
● ועידת הדרום לעסקים | מנכ"ל קבוצת חיפה: נקים קרן השקעות של עשרות מיליוני דולרים בדרום

לדבריו, "יש לזה שלוש רגליים: הראשונה זה לימודים אקדמאיים מעולים, תואר ראשון ושני, ויש גם דוקטורט יישומי וועדה שדנה בכך. במובן שהתעשייה מעורבת בתוכנית הלימודים כל כמה שמותר, כי האקדמאים קובעים, אך בשיתוף-פעולה עם התעשיות באזור מעולם הבריאות ועד המשפט. הרי 99% מהסטודנטים לא יהיו חוקרים באקדמיה, ויש צורך למיומנויות עבודה וידע". 

לדברי קידר, רגל נוספת לפיתוח המוסד החדשני שיקדם מיומנות היא גם במחקר יישומי בשטח: "גם במדעי החברה, מחקלאות ועד הייטק, אנחנו הולכים לתחום הזה, לבנות פה מרכז מו"פ ומחקר בנגב, והחוקרים יעשו עבודה בשטח. חתמנו על מזכר הבנות עם האוניברסיטה העברית להקים פקולטה משותפת לרפואה, ויהיו גם לימודי ריפוי בעיסוק.

"הרגל השלישית היא מעורבות חברתית ואימפקט. אנחנו מודדים את עצמנו ואת הסגל - לא רק כמה מאמרים פרסמו, אלא איך אנחנו מקדמים את הקהילה שאנו יושבים בתוכה. במינהלת תקומה גם כאן אמרו שהם איתנו ויעזרו בשכר הלימוד לסטודנטים שיבואו לגור באזור וללמוד, ובתמורה לכך הסטודנטים יצטרכו לתת 60 שעות לחברה, וככה אנחנו גם הולכים לעלות ל-250 פרויקטים בחברה בשנה.

"עם שלוש הרגלים האלה, זה יכול להיות מודל למכללות אחרות בארץ, המכללות הציבוריות. יש מחויבות ואחריות בעקבות ה-7 באוקטובר, גם לקהילות סביבנו, להפוך את המוסדות האקדמיים למוסדות מסוג חדש שמכוונים לחברה עם מחקר יישומי משולב בשטח ואימפקט חזק לחברה הישראלית. סוג כזה של מוסדות יזניק את החברה הישראלית ויעזור בחלק גדול מהאתגרים היום ובכלל". 

האקדמיה כמנוף לצמיחה  

פרופ' קידר הסביר כיצד האקדמיה היא מנוף לצמיחה והמחיש זאת בהחלטת הקונגרס הציוני להקים את האוניברסיטה העברית בירושלים. לדבריו, "כבר בקונגרס הציוני הראשון ב-1897 החליטו שהתנועה לא מתעסקת עם נושאי חינוך בבתי ספר, ומשאירים זאת להחלטת הקהילות. אבל מה שכן, הקונגרס החליט שהתנועה תקים אוניברסיטה עברית בירושלים, ויש חשיבות לבניית מוסד אקדמי חזק. האוניברסיטה העברית נבנתה בשנות ה-20, ואחריה נבנה גם הטכניון, ותנועת העבודה לחצה לפתוח פקולטה לחקלאות ופקולטה חמדעי החברה ולכלכלה".

גם בשיקום אזורי אסון, האקדמיה היא חלק ממנוף השיקום. לדברי קידר, "בארה"ב לאחר ההרס שיצרה הוריקן קתרינה דיברו על החשיבות של האקדמיה בשיקום ניו אורלינס, שנפגעה מאוד, ועל השיקום שעובר דרך האקדמיה. למה? כי לאקדמיה טובה יש אימפקט מחומש על האזור. קודם כל האקדמיה היא הגורם מספר 1 לפיתוח כוח-אדם איכותי. פה במכללת ספיר יש לנו 8,000 סטודנטים שנכנסים לקמפוס ללמוד, מהם 4,500 לומדים תואר ראשון ושני, עוד כאלף לימודי הנדסאות ועוד רבים במערך שלם של קורסים והכשרות". 

עוד סיפר קידר על ההשפעה המרכזית והחשובה של מכללת ספיר על פיתוח התעסוקה באזור: "אנחנו כבר היום מפתח כוח-האדם הגדול באזור. אנחנו מוציאים אלפי סטודנטים, ואנחנו המעסיק הכי גדול שמשלם 1,300 משכורות ישירות, והוועידה הזו גם מספקת עבודה ללא מעט אנשים. גם הסטודנטים שמבלים או אוכלים בשדרות המבורגר מניעים את הכלכלה מסביב". 

אימפקט חברתי 

לדברי קידר, "יש אימפקט חברתי בספיר, יש מעורבות חברתית, אני ולא יודע אם יש עוד מוסדות עם כזו מעורבות חברתית. יש לנו קרוב ל-40 פרויקטים בחברה, וכמעט לכל מחלקה יש לפחות פרויקט אחד מסביב.

"אנחנו מעניקים 'חכות' של אימפקט, ומהשנה הבאה לכל הסטודנטים תהיה השפעה באזור שהם נמצאים בו. מערכת הלימוד תכלול לא רק קורסים לתעסוקה, אלא גם למחויבות לחברה ותרומה לחברה; סט כישורים ומיומנות מעשית בשטח, וזה הפרויקט הגדול בשיתוף בנק הפועלים. בשנה הבאה כל סטודנט לא רק ילמד באזור, אלא גם יעבדו באזור.

"אחרי ה-7 באוקטובר, שבו נרצחו 27 אנשים מהקהילה שלנו, לקחנו על עצמנו את המשימה להוביל את הצמיחה ואת התחייה של האזור. אני שמח לומר שהמדינה איתנו - מינהלת תקומה בתמיכה כספית, וגם שער הנגב, שדרות והסביבה". 

*** גילוי מלא: הוועידה בחסות בנק הפועלים, שטראוס, עיריית שדרות, אמדוקס, קבוצת חיפה, המכללה האקדמית ספיר, place il ובהשתתפות המרכז הרפואי סורוקה ונמל אשדוד