סטודנט יהודי תבע את קולומביה, האוניברסיטה מצאה פתרון "יצירתי"

על רקע המלחמה המתפתחת ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בין-לאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין, בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל במלחמה, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.

● בלבנון טוענים: חיזבאללה מפתיע את ישראל ביכולות שלו 
● החמולה מעזה שהייתה אמורה להיות הפתרון ל"יום שאחרי", והסתבכה עם חמאס 

1הרשות הפלסטינית מרגישה מודרת משיחות המו"מ

ישנה תחושה שהולכת ומחלחלת ברשות הפלסטינית ובתנועת הפת"ח מאז פרוץ המלחמה בעזה, והיא תחושת 'האחרון לדעת'. התחושה הזו סוף סוף התחילה להיות ברורה, כעת כשכולם עסוקים בהכנת הסדר לעזה, שהרשות נעדרת ממנו לחלוטין", נכתב הבוקר באל ג'מהוריה הלבנוני. "בשיחות המתקיימות כעת בקהיר, בין המוחות המתכננים לבין מקבלי ההחלטות, הישראלים, האמריקאים והמצרים מנהלים משא ומתן. לפעמים משתתפות גם קטאר או צרפת. באשר לאיראן, היא תמיד קיימת בעקיפין, כי היא מקבלת ההחלטות העיקרית של חמאס והג'יהאד האיסלאמי", נכתב.

"הרשות הפלסטינית, שהיא באופן עקרוני הנציגה הלגיטימית של העם הפלסטיני, עם הכרה ערבית ובינלאומית, לא נוכחת ליד השולחן, לא בתקשורת, ואפילו לא ברעיונות העולים לגבי ה'יום שאחרי' בעזה, כלומר לאחר ירידת סמכות חמאס, והשפעתו הצבאית והפוליטית. הרשות הפלסטינית ברמאללה עומדת וצופה בעוד ידיים ערביות, אזוריות ובינלאומיות 'מבשלות' לפלסטינים את מה שהם אמורים לאכול בעזה. היא גם לא תהיה נוכחת במעברי עזה, למרות שמדובר באדמה פלסטינית כמו הגדה המערבית, והיא גם לא תשתלט על ניהול הרצועה, כי ישראל רוצה להטיל את המשימה הזו על אישים פלסטינים מקומיים". נכתב כי "ברשות סבורים שהמזימה הגדולה ביותר שיכולה להירקם היום נגד העניין הפלסטיני היא התנתקותה של עזה מהרשות, לאחר היעדרו של חמאס, כי המשמעות היא פיצול רב יותר של האדמה הפלסטינית ומסירת קבלת ההחלטות שלה למעצמות חיצוניות". 

מתוך אל ג'מהוריה, מאת טוני איסא. לקריאת הכתבה המלאה

2נערכים להפגנות נוספות בקמפוסים בארה"ב

"בהסדר שהושג עם סטודנט יהודי שתבע את אוניברסיטת קולומביה בשם סטודנטים שעברו ללמידה מקוונת באפריל, בעיצומן של מחאות פרו-פלסטיניות עזות, בכירים באוניברסיטת קולומביה התחייבן אמש (ג') להסדיר מעבר בטוח לסטודנטים בקמפוס", נכתב בוושינגטון פוסט. "האוניברסיטה תדאג ל'מתווך למעבר בטוח', אדם שיהיה אחראי להקל על התנועה הבטוחה של התלמידים אל בית הספר ומחוצה לו על ידי תיאום כניסות ויציאות חלופיות וניהול המלווים הביטחוניים, עם ליווי בטחוני של 24 שעות ביממה, במידת הצורך, על פי תנאי ההסדר".

עוד נכתב כי "גורמים רשמיים בקולומביה התחייבו להמשיך לטפח דיונים כדי לעודד אלטרנטיבה לצורות המחאה הקיצוניות יותר, והאוניברסיטה הסכימה לשקול התאמות אקדמיות לסטודנטים שלא היו מסוגלים להשלים את שיעורי בית הספר בגלל חוסר הגישה שלהם לקמפוס בעקבות המהומות". צוין כי "אוניברסיטת העילית בניו יורק היתה במוקד המתיחות כאשר הפגנות על מלחמת ישראל-עזה פרצו בקמפוסים ברחבי הארץ באביב האחרון, והפכו לסמל לקושי שניצב בפני מנהיגי האוניברסיטאות באיזון בין בטיחות התלמידים לבין הזכות לביטוי חופשי. ככל שהמחאות גברו, כמה סטודנטים יהודים בקולומביה התלוננו שהם יעד לאיומים אנטישמיים. 'יש לנו מוניטור אבטחה ממוקד שיוכל לשמש כעיניים, אוזניים וקול לכל מי בקמפוס שמרגיש לא בטוח', אמר ג'יי אדלסון, עורך דינו של התובע, 'זה ניצחון גדול'.

מתוך הוושינגטון פוסט, מאת סוזן סרלוגה. לקריאת הכתבה המלאה. 

3ביידן נאבק לתמוך בישראל ובאוקראינה, כששתי המלחמות מחריפות

"הנשיא ביידן מעורב בהפגנה פומבית מאוד של מאבקי ניהול שניים מבעלי בריתה הקשים ביותר של אמריקה, הנשיא וולודימיר זלנסקי מאוקראינה וראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, שתיהן מדינות מובילות שהנשיא נשבע להגן עליהן, ככל שידרש", נכתב בניו יורק טיימס.

"בצירוף מקרים, נראה ששני העימותים נמצאים בנקודות מפנה קריטיות, ובוושינגטון קיימת אי ודאות לגבי איך יראה פתרון משביע רצון עבור כל אחד מהסכסוכים. אוקראינה שואפת לניצחון מוחלט על ידי השבת כל השטח שאבד מאז הפלישה של רוסיה ב-2022, בעוד שישראל שואפת להשמדה מוחלטת של חמאס. עם זאת, מטרות אלו נראות פחות ופחות מציאותיות. רוסיה כובשת עוד ועוד שטחים, ונראה שהמטרה של ישראל מבשרת בעיקר סכסוך מתמשך.

"בנוסף, 'לא אוקראינה ולא ישראל הן בעלות ברית רשמיות' של ארה"ב, אמר אהרון דיוויד מילר, עמית בכיר בקרן קרנגי לשלום עולמי. זאת בניגוד ל-31 חברות נאט"ו ומדינות כמו יפן, דרום קוריאה והפיליפינים, שיש להן הסכמי הגנה פורמליים הדורשים הגנה הדדית, לאוקראינה ולישראל אין הסכמים כאלה עם ארה"ב. למרות זאת, ארה"ב מעורבת רבות בניהול ותמיכה במלחמות באוקראינה ובישראל". 

הניו יורק טיימס, דיויד א. סנגר. לקריאת הכתבה המלאה.

4בריטניה: לא שלחנו לרשויות בלבנון הודעה על פעולה צבאית ישראלית

לאחרונה דיווח אל-אח'באר הלבנוני כי ביירות קיבלה הודעות דיפלומטיות מבריטניה המכילות התרעות לקראת תקיפה ישראלית צפויה, והערכה כי זו תתרחש באמצע יוני. כעת, "השגרירות בביירות הכחישה את הדיווחים לפיהם בריטניה שלחה כל הודעה לרשויות הלבנוניות על כך שישראל מתכננת פעולות צבאיות ביוני, אמר הדובר לתאגיד השידור הלבנוני הבינלאומי (LBCI) ביום שלישי אחר הצהריים," נכתב באתר החדשות IBC גרופ. "זה לא מתפקידה של בריטניה להגיב על התכנון הצבאי של ישראל", הוסיף הדובר. עוד הוא הדגיש כי בריטניה פועלת להפחתת המתיחות בין ישראל ללבנון. "ההתקשרות שלנו עם שני הצדדים מתמקדת ביצירת תנאים ליציבות וביטחון לאורך הקו הכחול. ברור לנו שקונפליקט הוא לא אינטרס של אף אחד", אמר הדובר ל-LBCI.

מאמר מערכת מתוך אתר החדשות IBC גרופ. לקריאת הכתבה המלאה.