כך הצליחו החברות הביטחוניות הגדולות לעקוף את החרם הצרפתי

הרחקת נציגות ישראל מתערוכת יורוסאטורי היוקרתית שתיפתח בצרפת ב־17 ביוני, היא צעד מטריד נוסף נגד התעשייה הביטחונית הישראלית. בחברות הגדולות אמנם פחות מוטרדים, בזכות שיאי ההכנסות שלהן, אבל בחברות קטנות רבות כואבים את ההפסדים, ואת ההזדמנות שהוחמצה להציג את מרכולתן.

● אחרי החרם הצרפתי, ביקור מפרגן לחברה הביטחונית בגרמניה 
● המדינה החדשה שמעוניינת בטילי הספייק של רפאל
● 6,000 פגזים בדקה: הפתרון היצירתי של ישראל ליירוט הכטב"מים של חיזבאללה

בדומה לאמברגו הנשק שהלך והתרחב ככל שנמשכה מלחמת חרבות ברזל, ההתפתחויות בתחום התערוכות מדאיגות. במרץ, הממשלה האנטי־ישראלית בצ'ילה בראשות הנשיא גבריאל בוריץ' הרחיקה את ישראל מהתערוכה האווירית הבולטת באמריקה הלטינית, FIDAE, שהתקיימה באפריל.

בדרג המדיני, ככלל הנראה, לא זיהו את תחילתו של תהליך, וכך ישראל מצאה עצמה נדחקת מתערוכה חשובה בהרבה, שבה היו אמורות ליטול חלק כ־74 חברות ישראליות.

במקום זאת, ישראל מצאה עצמה עוברת ממצב של גזירות סרטים לביתנים בתערוכות מול התקשורת העולמית, למבוכה שבה צפוי להיות מצולם ביתן שומם, שהרי בתערוכות מסוג זה מוזמנים המקומות שנה מראש. מי שקרוב לוודאי מחככים את ידיהם בסיפוק מההרחקה הישראלית עליה הנחה הנשיא עמנואל מקרון, הם בכירי הענקיות הצרפתיות - יריבות מובהקות של אלביט, התעשייה האווירית ורפאל, שיזכו לבמה משמעותית שהמורחקות לא יהנו ממנה. ביניהן ת'אלס, דאסו, נבאל וספראן.

דלתות אחרות

בחברות הגדולות אמנם לא שבעי רצון מהסיטואציה, אך לא נכנסים לפאניקה. בראש ובראשונה, בזכות התוצאות הרבעוניות שפורסמו לאחרונה. בסוף הרבעון הראשון, הגיע צבר ההזמנות של אלביט ל־20.4 מיליארד דולר, גידול של 2.6 מיליארד דולר תוך רבעון; אצל התעשייה האווירית שמחו מעלייה של 1.1 מיליארד דולר ברבעון ל־19.1 מיליארד דולר; וברפאל, הצבר הסתכם בכ־15.1 מיליארד דולר, עלייה של כ־850 מיליון דולר בשלושה חודשים. 

סיבה נוספת שבגינה החברות הגדולות פחות מוטרדות, היא שיתופי הפעולה הבינלאומיים והחברות הבנות. בתערוכה עדיין צפויות להופיע, לדוגמה, אלביט שבדיה, החברה־בת של אלביט במדינה הסקנדינבית, וכן החברות הגרמניות דיינמיט נובל ויורוספייק. דיינמיט היא חברה בבעלות רפאל, ואילו הבעלות על יורוספייק מחולקת בין רפאל (20%), ריינמטאל (40%) ודיהל (40%). לפני כארבעה חודשים סגרה יורוספייק עסקה למכירת טילי ספייק LR2 מתוצרת רפאל לרומניה, בעסקה שמוערכת בכ־92.7 מיליון דולר. 

שיתוף פעולה משמעותי הוא מיזם "פרוטאוס" של התעשייה האווירית ו־ST Engineering הסינגפורית שתופיע ביורוסאטורי. במסגרתו פותח "חנית כחולה", טיל נגד ספינות מהדור החמישי, שאספקתו לאסטוניה הושלמה בפברואר כחלק מעסקה בסך כ־150 מיליון שקל. 

תגים של מבקרים

מי שנפגעו בצורה קשה יותר מההרחקה מיורוסאטורי הן החברות הקטנות. מתוך 74 המשתתפות הישראליות שהיו מיועדות להשתתף בתערוכה, כ־90% היו דרך סיב"ט. האגף לייצוא ביטחוני משקיע רבות במתן במה לחברות ביטחוניות קטנות, ובמסגרת זאת גבה כ־20 אלף שקל עבור דוכן במתחם ביורוסאטורי - מחיר שנחשב הוגן.

חלק מהחברות הקטנות גם בחרו שלא להגיע לתערוכה דרך דוכן סיב"ט. הסטארט־אפ בן השנתיים וחצי "אטיס תעופה" רצה לצאת לתערוכה במטרה לאתר משקיעים, והיה מתוכנן להציג בביתן הסטארט־אפים. החברה השקיעה בהופעה כ־60 אלף שקל עבור היערכות כולל תצוגת VR, טיסות, לינה והוצאות נוספות. בחברה מעריכים בתרחיש "אופטימי", יוכלו להשיב כ־15 אלף שקל.

לגלובס נודע כי ביום שני הועבר לחברות מסר מצד הנציגות הישראלית של יורוסאטורי כי אזרחים ישראלים יוכלו להגיע לתערוכה. מעבר לכך, יתאפשר לחברות לקבל תגים של מבקרים במקום של מציגים. כלומר, שילמו כסף על מקום בתערוכה, ומקבלים תגים של אורחים. "זה לא זמן להיפגע", אומר בכיר בענף. "מי שתכנן להגיע - יגיע, ומי שתכנן פגישות - ייפגש".

הצעד של מקרון, שייתכן כי נובע גם מהשפעת המשחקים האולימפיים בפריז ביולי והרצון לשמור עד אז על רוחות רגועות ככל הניתן בבירה, מעלה חשש רווח בענף: הצטרפות של ממשלת צרפת לחרם הביטחוני עלולה לעודד צעדים חמורים יותר. מבט לעבר תוכנית התערוכות של סיב"ט לשנת 2025 מציג תמונה עגומה למדי. באפריל מתוכננת תערוכת LAAD בריו דה ז'ניירו, כאשר הנשיא לולה החזיר את שגרירו מתל אביב בשבוע שעבר; חודשיים לאחר מכן יתרחש הסלון האווירי בפריז; וכן, בדצמבר 2025, מתוכננת הופעה בתערוכת ExpoDefensa, לאחר שנשיא קולומביה גוסטבו פטרו ניתק את היחסים עם ישראל ובשבוע שעבר הורה על פתיחת שגרירות ברמאללה. 

התעשיות הביטחוניות הישראליות מייצרות את עילית הטכנולוגיה ומבוקשות גם ללא תערוכות. אך לא לעולם חוסן. בטווח הארוך, ללא תערוכות, כלל החברות הישראליות בתחום ייפגעו - כולל הגדולות.